_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בשל קידוש-לבנה

יהודה שטיינברג

לתוכן הענינים

 

ובדבר זה    סיפר הירש-מנדיל הזקן בין קהל חסידים בקלייזיל בי"ט כסלו    אני הייתי עד ראיה ועד שמיעה.  ולוואי שלא הייתי מגיע לידי כך.  אבל עכשיו שהגעתי, אשרי שזכיתי לשמוע ולראות.

המוזג מזג מתוך בקבוק קטן את הצנצנת היחידה, שהיתה בין כל החברה, והגיש לפני הזקן.  אבל הזקן הסיעה מלפניו בקורטוב של קפדנות והיסח-הדעת גלוי, שם ידו על מצחו, התאנח, והפסיק את אנחתו בצחוק של היתול.

"וגם זהו פלא מפלאות הבורא.  האפיקורסים הללו    תינח שהם שונאים כל דבר שבקדושה, ויותר שהדבר קדוש, יותר הוא שנוא עליהם, מפני שכך צריך להיות טבע הדבר, חלק הרע שונא את חלק הטוב.  וכבר בדקו ומצאו אפיקורס אחד, רחמנא-ליצלן, שכשהיה הולך ובא תחת עירוב שבתחום ישראל, היה חש כמי שהיכו בחרב על ראשו.  כל זה ניחא.  אבל  פלא הוא הדבר, מהיכן יודעים הם להרגיש את הקדושה שבדבר, כדי שישנאו אותו?  הנה, למשל, קידוש-לבנה.  כלום יודעים הם את כל אותם הסודות הנשגבים, שצפון בענין זה?  ומאין הם יודעים להתנגד כל כך לדבר זה?

הדיוטים.  עמדו ובדו להם תירוץ.  בכן, חשש של עבודת כוכבים ומזלות.  הרואה יאמר, שבני ישראל עובדים לירח בריקודים וקפיצות.

וכי לא מגוחך הדבר?  בני ישראל עובדים עבודה זרה.  כלום אנו צריכים ללבנה או הלבנה לנו?  הווי אומר:  הלבנה לנו, שנמלא פגימתה.  והם חוששים חשש של הבל    הלבנה היא עבודה זרה לישראל!

ועל קידוש-לבנה אני חפץ לספר לכם.

וזה היה בשנת פטירתו, זכותו יגן עלינו, באותו החודש.

והוא כבר היה חלש.  ובכלל לא היה מעולם בעל גוף בריא.  ממש רוחני.  תמיד היה מתפרנס מן החיות, שהיתה לו מתפילה, מקידוש ומ'שולחנות.'.  אבל אז היה ממש צל של גוף ושכב במיטה, וכידוע, היה הוא ז"ל מקפיד גדול על קידוש-לבנה בזמנה, והימים היו ימי גשם, וכבר עברו ארבעה לילות ונשארו רק שלושה בצמצום.

והוא ז"ל שאל, אם יש לבנה בשמים, ויצאנו לראות.

ואז ראינו ממש מלחמה קשה.  הלבנה הפגומה נלחמה במחנה של עבים גדולים וקטנים.  ויותר סבלה מן הקטנים, מאשר מן הגדולים והרחבים, מפני שהם היו הרבים.  התבינו?  ראינו, שהיא מתאמצת ובורחת מתחת עב שחור, רחב.  הנה זה יצאה, ופתאום סבבוה המון עבים קטנים כסמרטוטים, כקרעים של שקים בלים.

ואנחנו הבטנו.  ומה יכולנו לעשות יותר?  בטוחים היינו בכוחו של אותו צדיק, שבזכותו תנצח סוף-כל-סוף הלבנה את העבים החשכים.

וכך הוה.  ונכנסנו בשמחה ובישרנו לו, זכותו יגן עלינו, שיש לבנה בשמים בעיגול בהיר, ממש כיום שנתלו בו המאורות.

והוא ז"ל ציוה, שיתנו לו קנה מקטרתו, והתחיל מעשן ומוציא גלגולי עשן מתוך פיו הקדוש.  והגלגולים נתפשטו ונתפשטו, עד שנתכסה הוא ז"ל כולו בעשן, ובקושי גדול הכרנו את פניו הקדושים מתוך העשן.

ובאותה מידה שנתפשט העשן בחדרו, כן נתפשטו העננים בשמים וכיסו את פני הלבנה.  וכשהבטנו דרך החלון וראינו את הדבר, התחלחלנו והודענו לו ז"ל.

והוא ז"ל הניע בידו הקדושה ושב למיטתו.

ולמחר עוד גדלה המלחמה בשמים משל אתמול.  כל הרקיע נתכסה בכתמים של עבים קרועים וסחובים, קטנים ורבים, שהיו להם צורה משונה ותואר מבהיל.  והלבנה הפגומה שוקעת ביניהם.

ממש, מלחמת הקליפות שבממשלת החושך, רחמנא-ליצלן, עם אור הלבנה.

ואנחנו היינו בטוחים בזכותו ז"ל שגם עכשיו ינצח האור.

וכך הוה.  פתאום היה רוח גדול, שלכאורה סייע לעבים, מפני שקיבצם יחד, אבל אחר-כך הסיעם הלאה-הלאה.  והלבנה יצאה בהירה כדבעי.

הודענו לו ז"ל בשמחה.

והוא התחיל להגיד תורה על המסווה של משה רבנו עליו-השלום.  וכשחזרנו לאחורינו, ראינו דרך החלון, ששבו העבים וכיסו את הלבנה.

ובלילה השלישי, כשבאנו והודענו לו, שיש לבנה, התחיל מפקפק בדבר, שכבר עברו ז' מלאים מן המולד, ולא יצא לקדשה.

ובאותו החודש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון-הקודש.

והדבר נשאר אצלנו לפלא...

עד שישב הוא שליט"א על כסא אביו, והתחיל לערוך 'שולחנות' ולהגיד תורה, וקידש את הלבנה בפעם הראשונה בציבור.  וגם אז היו השמים מלאים כתמים של עבים, אבל פלא היה לראות, שלא כיסו העבים את הלבנה אפילו כמלוא שערה.  והלבנה ממש רקדה לפנינו.

והיתה אז שמחה גדולה.  וכשנכנס אל חדרו, גילה ליחידי-סגולה את כל הענין.

  ידוע הדבר, התחיל בפה קדשו, שלכל דור ודור יש צדיקים משלו.  ויש צדיק אחד בין כולם שהוא צדיק הדור.  וכשקם דור חדש, והצדיק הוא אצלם בבחינת ישן, מפני שצריך לאותו הדור 'קידוש' חדש, 'שולחנות' חדשים, 'תורה' חדשה ו'זמירות' חדשות    הכול חדש, מפני שגם הדור הוא חדש, ואז צריך אותו הצדיק להיפטר מן העולם, בסוד:  'אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.'  אבל אז מטיחה הלבנה דברים כלפי מעלה, מפני שצדיק הדור ממלא פגימתה, כשהוא מקדשה, ועד שיקום צדיק חדש, תישאר הלבנה פגומה.

וכשהרגיש אבא בדבר, היה לו מסירות-נפש, ומנע את עצמו מקיום המצווה של קידוש-לבנה, כדי שלא תעכב הלבנה את פטירתו.  מפני שבין כך ובין כך נשארה פגומה, מפני שראה, שצריך העולם ל'קידוש' חדש, ל'תורה' חדשה ול'הנהגה חדשה.  שהדור אינו שלו והוא אינו שלהם.  והרי הוא בבחינת 'קדשים שחוץ לזמנם וחוץ למקומם.'

התבינו עד כמה הגיעה מסירות-נפשו של אותו צדיק, זכותו יתן עלינו?"

השומעים באו לידי התפעלות מרובה, עד ששכחו את המזוג, ונדמה להם שכבר שתו, והתחילו מקפלים טליתותיהם מתוך מחשבות ויצאו אל בתיהם.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה