_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

סַבְתָּא כָּךְ הָיְתָה אוֹמֶרֶת... / שאול טשרניחובסקי

 

סַבְתָּא, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם! הִיא הָיְתָה חוֹזֶרֶת-אוֹמֶרֶת:

"בְּנִי, אַל תִּכָּנֵס לִכְנֻפְיָא שֶׁמְּחַלְּקִים בֵּינֵיהֶם הַכֶּסֶף,

יַעַן וּבְיַעַן, כִּי אַתָּה כְּלוּם לֹא תְקַבֵּל, יַקִּירִי."

וְגַם אֵלֶּה דִבְרֵי הַסַּבְתָּא, זְכוּתָהּ הִיא תָּגֵן עָלֵינוּ:

"בְּנִי, אַל תִּכָּנֵס לִכְנֻפְיָא, אֲנָשִׁים נִצִּים בֵּינֵיהֶם,

וּמַהֲלֻמּוֹת שָׁם פּוֹרְחוֹת, כִּי אַתָּה בְּוַדַּאי תְקַבֵּל!"

 

סַבְתָּא, הוֹי סַבְתָּא יַקִּירָה! יְפֵפָה בַּת-יְפֵפִיָּה,

בַּעֲלַת גִּזְרָה נֶחְמָדָה, בַּת מַרְאֶה וִיפַת-תֹּאַר

בַּעֲלַת עֵינַיִם מְכַשְּׁפוֹת בְּמִשְׁבֶּצֶת שְׁמוּרוֹת שֶׁל קְטִיפָה,

צְפוּפוֹת שֵׂעָר אֲרֻכּוֹת מִתַּחַת לִגְבִינִים עֲבֻתִּים,

תַּבְנִית קֶשֶׁת עִקֶּשֶׁת בְּמַכְחֹל רָחָב צֻיָּרָה.

שְׁתַּיִם עֵינַיִם לָהּ קְבוּעוֹת – מְאִירוֹת בָּרֶקֶת מַשְׁחִירָה,

אֲשֶׁר אֵין לִמְצֹא דֻגְמָתָן אֵצֶל שׁוּם אֻמָּה בָּעוֹלָם,

בָּאוּ לָהּ וּבִירֻשָּׁה מִסַּבְתּוֹת בְּנוֹת-סַבְתּוֹת מִכְּנָעַן,

שֶׁהֶעֱמִידוּ בְּעוֹלָמָן וְלָדוֹת וּבְרִיּוֹת מְאֹד נָאוֹת

עִם עֵינַיִם מַפְלִיאוֹת, כְּאוֹתָן כּוֹכְבֵי-שְׁמֵי-כְנָעַן,

לְהָאִיר בְּאוֹרָן הֶחָמִים מַחֲשַׁכֵּי דְרָכִים וְחַתְחַתִּים,

אֲשֶׁר יָצַר בְּעוֹלָמוֹ הַגָּדוֹל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

שֶׁבְּרָאָהוּ בְּחָכְמָה רַבָּה, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה,

לִהְיוֹת בּוֹ דְרָכִים אֲרֻכּוֹת , וּשְׁבִילִים לֹא סְלוּלִים וּתְלוּלִים

נְתִיבוֹת מַעֲקַשִּׁים עֲקֻמִּים וּמְסִלּוֹת זְרוּעוֹת כָּל-אָבֶן,

כְּדֵי לְמָרֵק עַצְמוֹתָם שֶׁל עַמּוֹ בְּחִירוֹ שֶׁאָהָב.

אָכֵן, יוֹדֵעַ אָנֹכִי, מֵאַיִן הַגִּזְרָה הַחֲמוּדָה,

וּמִנַּיִן מוֹרֶשֶׁת אוֹתָן עֵינַיִם נִפְלָאוֹת:

אוֹתָן עֵינַיִם קִבַּלְתֶּן מִסַּבְתָּא גִּיּוֹרֶת בַּת-מוֹאָב,

פֶּרַח-הַפְּלָאִים, שֶׁעָלָה מֵעֵבֶר לְיָם-הָעֲרָבָה,

אוֹתָן קִבַּלְתֶּן בְּוַדַּאי מֵאֵת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית –

צִיץ כְּלִיל-יֹפִי שֶׁפָּרַח בָּעֵמֶק בֵּין-הַרְרֵי הַגָּלִיל;

וְאוֹתָהּ הַחָכְמָה קִבַּלְתֶּן מִדְּבוֹרָה, מֵאֵשֶׁת לַפִּידוֹת,

נְבִיאָה שׁוֹפֶטֶת יִשְׂרָאֵל וּבְלִבָּהּ מַעְיַן-מְקוֹר שִׁירָה;

אוֹתָהּ בִּינָה יְתֵרָה לָכֶן הִיא בִּירֻשָּׁה מֵאוֹתָהּ

אִשָּׁה תְּקוֹעִית לְהַצִּיל בֶּן-מֶלֶךְ מֵאָבִיו אִישׁ דָּמִים.

 

וַאֲשֶׁר אָמְרָה הַסַּבְתָּא לִבְנָהּ וּלְבֶן בִּתָּהּ הִגִּידָה,

גַּם לְיִשְׂרָאֵל לְכֻלּוֹ הִתְכַּוְּנָה הַיְשִׁישָׁה הַטּוֹבָה,

וְהָיוּ וְנֶאֶמְנוּ דְבָרֶיהָ. כָּךְ הֲוָה,  כָּךְ יִהְיֶה לְעוֹלָם...

 

הִנֵּה פַּרְעֹה-נְכוֹ מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וּמֶלֶךְ

אַשּׁוּר יוֹצְאִים לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל-פְּרָת ("לְהִתְרָאוֹת"),

אַךְ בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ נוֹפֵל יֹאשִׁיָּהוּ נְגִידֵנוּ.

רִיב כִּי יִהְיֶה וּמִשְׁפָּט לְנוֹשְׂאֵי-הַצְּלָב וּמְשַׂנְּאֵיהֶם,

חוֹבְבֵי חֲצִי-הַיָּרֵחַ, דֶּרֶךְ בָּהּ יֵלְכוּ קָדִימָה

יְסֻמַּן בְּנַהֲרוֹת-נַחֲלֵי דַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – נִשְׁחֲטוּ;

סַעַר נְקָמוֹת כִּי יִפְרוֹץ וְאָכַל בִּשְׂדֵה-אוּקְרָאִינָה

נֶגֶד בְּעָלִים פּוֹלָנִים מוֹצְצִים לְשַׁד כָּל-בָּנֶיהָ,

נֶגֶד כְּמָרִים קַתּוֹלִים – קַנָּאִים לְשֵׁם אַב-הָרַחֲמִים,

יֶחֱרַב יִשּׁוּב יְהוּדִי וְטָבְעָה ווֹהלִינְיָה בְּדָמֶיהָ,

כְּלָיָה נִגְזְרָה עַל רַיְסִין בִּידֵי הַיְדָמָקִים פְּרָאִים,

אִם קַלְגַּסֵי-דֶנִיקִין, שִׁכּוֹרִים נְסוֹגִים בְּחֶרְפָּה

מִפְּנֵי הַדֶּגֶל הָאָדֹם, אֶת צַעֲרָם יָפִיגוּ בִּשְׁחִיטַת

קְהִלַּת בַּת-יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ תְּבוּסָתָם וְחֶרְפָּתָם הַגְּדוֹלָה;

כָּל אָרְחֵי-פָּרְחֵי מְנֻוָּלִים, נִסְפָּחִים עַל דֶּגֶל פֶּטְלְיוּרָה,

פְּלִיטֵי חֲנִיתוֹת סוֹוֶטְיוֹת – עָלֵינוּ גְבוּרָתָם יַפְגִּינוּ;

מַחֲנֵה בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (כְּלֵי תּוֹתָח וַאֲוִירוֹנִים)

נִלְחָם עַל הָרֵי אֶפְרַיִם עִם כְּנֻפְיוֹת קַלָּעִים עַרְבִיִּים, –

וְאָנוּ נַצִּיבָה צִיּוּנִים לְנַפְשׁוֹת קְדוֹשֵׁינוּ בָּאָרֶץ.

 

וְכַאֲשֶׁר חָלְקוּ אַרְצֵנוּ שׁוֹמְרוֹנִים "אַחִים נִפְשָׁעִים",

מַמְזֵר אֲשֶׁר מֵאַשְׁדֹּד, עַמּוֹנִים – עַם "לֹא יָבֹאוּ",

יוֹשְׁבֵי הַר-שֵׂעִיר בְּנֵי-אֱדֹם, אוֹיְבֵינוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם, –

אָנוּ קִבַּלְנוּ חָמֵשׁ מִילִין עַל חָמֵשׁ וָחֵצִי.

נֶשֶׁר מוּקְדוֹן כִּי סָגַר אֶת עֵינָיו, וְיוֹרְשִׁים-נַנָּסִים

(מַלְכֵי בֵּית-הַסֶּלֶוְקִים וּמַלְכֵי בֵּית-תַּלְמַי) עֲסוּקִים

בַּחֲלֻקָּה הַגְּדוֹלָה – נוֹתַרְנוּ "הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים

סָבִיב לַמִּקְדָּשׁ הַמְּכֻנֶּה יְרוּשָׁלַיִם" – אַרְצֵנוּ!

 

חָלְקוּ אוֹתָהּ הָרוֹמִים: אַרְבַּע טֶטְרַרְכִיּוֹת הָיוּ.

מֶלֶךְ אֶבְיוֹן בֵּינֵיהֶם – הַחַשְׁמוֹנָאִי אַגְרִיפַּס,

אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה!  שְׁלָשׁ נָפוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:

לֹא יְהוּדָה, לֹא הָהָר, לֹא נֶגֶב, לֹא יְרוּשָׁלַיִם...

וּמֻבְטְחָנִי, גַּם עַתָּה, בְּחַלֵּק עַרְבִיִּים וְאַנְגְּלִים

אֶת נַחֲלָתֵנוּ מִקֶּדֶם, אָנוּ נְקַבֵּל, כְּדִבְרַת

סַבְתָּא יְשִׁישָׁה: קְצָת קַדַּחַת בְּצִנְצֶנֶת קְטַנְטֹנֶת.

 

תל-אביב 1937

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה