רקע
שאול טשרניחובסקי
שִׂמְחָה לָאו-דַּוְקָא

אָדָם צָרִיךְ לְמַזָּל! מַזָּל אִם יֵשׁ לוֹ לְאָדָם,

אִשְׁתּוֹ הוֹלֶכֶת לַמִּקְוֶה וְעִזּוֹ פּוֹרֶשֶׁת לְרִפְתָּהּ;

אֶפֶס, אִם חַס וְחָלִילָה אֵין לוֹ לָאָדָם כָּל-מַזָּל –

עִזּוֹ הוֹלֶכֶת לַמִּקְוֶה וְאִשְׁתּוֹ פּוֹרֶשֶׁת אֶל רֶפֶת.


מַזָּל לְיוֹשְׁבֵי כְּפָר סְקֶלְקִי: וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ הַשָּׁנָה

דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה כַּדָּת וּבְהֶסַּח-הַדַּעַת – בְּצִבּוּר!

וְסָבָא, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְסַפֵּר בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה,

הָיָה מְסַלְסֵל בִּזְקָנוֹ, מְחַיֵּךְ וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:


עַרְבִית-חֲשֵׁכִים הִגִּיעָה, מִתְכַּנְּסָה לְבֵין הַחֲצֵרוֹת,

מַעֲטָה אֲבֵלוּת עַל בָּתִּים, מַרְבִּיצָה דוּמִיָּה בַסִּמְטוֹת.

נִכְנְסָה אַחַת מִזְחֶלֶת בִּשְׁעָרָיו שֶׁל שִׂמְחָה לָאו-דַּוְקָא,

קְבוּעָה עַל אַדְנֵי עֵץ-אַלּוֹן מַכְסִיפִים בְּחִשּׁוּקֵי בַרְזִלָּם.

חָשׁוּ כָל כַּלְבֵי הַשְּׁכוּנָה וְעָרְכוּ קַבָּלַת-הַפָּנִים

לָהּ מְאֹד נֶהְדָּרָה, כְּמִנְהַג כְּלָבִים וָתִיקִים,

אֲשֶׁר יָרִיעוּ עַל נָכְרִי הַבָּא אֶל גְּבוּל מִשְׁכַּן-כְּבוֹדָם.

וְעָמְדוּ הַסּוּסִים הַשְּׂעִירִים וּמַעֲלִים הֶבְלָם בַּשָּׁעַר,

עַד שֶׁפְּתָחָהוּ הָרַכָּב; וּשְׁנַיִם גּוּצִים יְהוּדִים

לוּטִים בְּפַרְווֹת-הַשֵּׂעָר וּמְעִילֵי עוֹר-כְּבָשִׂים וּפַקְרִיס,

סַחֲבוֹת-בַּד, מַגָּפַיִם וְגַרְבַּיִם וְנַעֲלֵי-לֶבֶד,

כּוֹבַע וְרָדִיד שֶׁל נָשִׁים וּבַרְדָּס: כְּלִי בְתוֹךְ כֶּלִי,

צְרוּרִים וּכְרוּכִים עֲלֵיהֶם עַד אֵין לְהָנִיעַ כָּל-אֵבֶר

תַּבְנִית קֶלַח-שֶׁל-כְּרוּב בְּעוֹד עָלָיו חִתּוּלָיו, וְנִשְׁאַר

עוֹמֵד תָּקוּעַ עַל תַּלְמוֹ וּפָרְחָה בוֹ שֵׂיבָה שֶׁל שֶׁלֶג,

לוּלֵא שְׂפָמָם הַסּוֹמֵר וּטְעוּן-הַחֲנָמַל הַמַּאֲהִיל

עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּשְׂפָמוֹ שֶׁל סוּס-יָם עַל קַרְחֵי הַצָּפוֹן.


עַד שֶׁהָרַכָּב הַגּוֹי טָרוּד בְּעִנְיַן הַשַּׁעַר

יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אֲשֶׁר פָּגְעָה בַת-עֵינָם:

בְּחַרְחוּר שֶׁנִּפְגַּם וְנִדּוֹן לְטִלְטוּל עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֶׁלֶג

עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת דִּינוֹ וְשָׁב אֶל פִּנָּתוֹ וּמְזָווֹ,

וּבַחֲרִיּוֹת שֶׁל אִילָן מַרְעִיד בְּגַנּוּנִית שׁוֹמֵמָה,

נִרְאוֹת כְּכַתָּבָה שֶׁל סוֹפֵר עַל-גַּבֵּי מַלָּכִית1 שָׁמָיִם,

אוֹ בַחֲשִׂיפֵי הֶעָבִים, הַנְּפוֹצִים עַל-פְּנֵי הָרָקִיעַ,

עוֹלִים בַּחֲשִׁיפַת-הַכִּפָּה וְרוֹעֶה אֵין נִרְאֶה בָם נוֹהֵג,

עַד שֶׁנִּנְעֲצוּ בַטְּרַקְלִיל הַהוֹגֶה הֲגִיגוֹ עַל בְּאֵרוֹ,

נִצָּב עֲלֵי רֶגֶל אַחַת וּמַעֲלֶה דְלִי בְחַרְטֻמּוֹ,

קִילוֹן כְּבַד-זָנָב, וּפֶלַח הָרֶכֶב לוֹ מַלְבִּין בַּקָּצֶה,

דּוֹמֶה לְעָגוּר שֶׁהֶעֱלָה מִנִּבְכֵי בִצָּתוֹ צְפַרְדֵּעַ

וְעָמַד שׁוֹהֶה, מִסְתַּכֵּל, מֵאֵיזֶה צַד יִבְלַע הַטְּרֵפָה.

הֵמָּה מִסְתַּכְּלִים וּמַחֲשִׁים, וַיַּעַן הָאֶחָד: "סַמִּילָא,

מָתַי יִהְיֶה הָאוֹת וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר?

אָנָּא, הִתְבּוֹנֵן לַסּוּס, וְהָיָה כְהַתִּירְךָ הַחֶבֶק

תִּתֵּן אֶת לִבְּךָ לְפִצְעוֹ, דְּרֹשׁ לְאִפְיַטְרוֹס בְּאֵין בְּרֵרָה".

רָטַן סַמִּילָא: "אִפְיַטְרוֹס! לָמָּה לְךָ הָאִפְיַטְרוֹס –

אָנוּ כָאן לְשׁוּם-מָה? וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים, עַתִּיקִים:

גָּרָב כִּי-יִהְיֶה בַבְּהֵמָה, חֲזָזִית אוֹ נִקְפָּה מַמְאֶרֶת,

שְׁמַע מִנָּהּ צָרִיךְ לְגַפֵּר… אוֹ מִשְׁחָה, וְאוּלַי רְפוּאָה

יֶשְׁנָהּ בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה – נֹאמַר רְפוּאָה. הִיא יֶשְׁנָהּ:

אֶקְנֶה מְמֵנָא-דְקֵיסַר וְקֻרְטוֹב שֶׁל כֹּהַל וְזַרְנִיךְ,

דְּמֵי-שִׁבְעַת-אַחִים כְּזַיִת, וְגַם מַעֲלָה טוֹבָה נוֹדָעָה

לָתֵת בָּהּ שְׁתַּיִם מְחָטִים מַעֲלוֹת חֲלֻדָּה – כַּנֶּאֱמָר.

נֹאמַר כִּי חָלָה הַבַּעֲטָן, וְאוּלַי הַלָּז – הָאֲפַרְפַּר"

נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו הַיְּהוּדִי: "כַּלֵּךְ-לְךָ, הַתֵּר וְנָבֹא,

עַד שֶׁאַתָּה מִתְפַּלְסֵף קוֹפְאִים אָנוּ בַשָּׁעַר"

חִכְחֵךְ הָאִכָּר וְעָנָה: "הַתֵּר… וְאֵי קְצֵה הַחֶבֶל?

אוֹתוֹ הַחֶבֶל אֵינֶנּוּ, אֵין זֶה כִּי אִם כְּרָתוֹ הַיְּהוּדִי…"

אֶפֶס כְּשֶׁנִּפְתַּח הַשַּׁעַר וְנִכְנַס הָאִכָּר לֶחָצֵר,

בָּאוּ הַכְּרוּבִים הַשְּׁנַיִם, תָּאֳמֵי הַכְּרוּב, וְהֵסִירוּ

כָּל חִתּוּלֵיהֶם מֵהֶם, וּפָשְׁטוּ אֶת צוּרַת הַכְּרוּבִים,

לָבְשׁוּ צוּרַת יְהוּדִים גּוּצִים וּבַעֲלֵי בָשָׂר.

עָמְדוּ בְּפִשּׁוּט-יָדַיִם עַל כֹּתֶל הַתַּנּוּר הַגָּדוֹל,

עוֹמְדִים מְשִׂיחִים עִם בַּעַל-הַבַּיִת ר' שִׂמְחָה לָאו-דַּוְקָא,

עַד שֶׁהִזְמִינָם לַשֻּׁלְחָן עִם מֵחַם מֵשִׂיחַ לְפִי-חֻמּוֹ:


“אָנָּא, ר' מֶנְדֶּלִי! אָנָּא, ר' וָוֶה! הִכָּנְסוּ, מְכֻבָּדִים!”

וְרָגְזָהּ שֶׁל מַחֲבַת חֲבוּשָׁה בַחֲצוּבָה שֶׁל בַּרְזֶל מַשְׁחִירָה

עוֹלֶה מֵעַל הַכִּירַיִם בְּרָקְקָהּ שֶׁמֶן עַל-סְבִיבָהּ,

מַזָּה בְּבַעֲלַת-הַבַּיִת שֶׁטָּרְפָה שׁוּמָן עִם בֵּיצָה;

וְרֵיחָהּ שֶׁל סְעֻדָּה עֲרֵבָה בָּא נוֹדֵף מִמֶּנָּה בֶחָדֶר.

הָיָה ר' שִׂמְחָה וְאוֹרְחָיו עֲסוּקִים בְּעִנְיְנֵי דְיוֹמָא.

הִשִּׂיא רַב שִׂמְחָה אֶת אוֹרְחָיו לִדְבָרִים אֲחֵרִים וַיֹּאמַר

“סַבְרֵי מָרָנָן, תִּתְאָרְחוּ אִתִּי פֹה יוֹם אוֹ יוֹמָיִם?”

מָחָה ר' מֶנְדֶל אֶת פִּיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ: "לָמָּה?

מָחָר בַּבֹּקֶר וְנֵצֵא, כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ".

"מָחָר – הִשְׁתִּיקוֹ ר' שִׂמְחָה – הָא כֵיצַד – לָאו דַּוְקָא!

תִּהְיוּ פֹה יוֹם אוֹ יוֹמָיִם"… נִתְבַּהֵל ר' וָוֶה וְאָמַר:

“כֵּיצַד זֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – יְשִׁיבָה זוֹ לָמָּה הִיא בָאָה?”

חִיֵּךְ ר' שִׂמְחָה בְּעִקּוּם-שְׂפָתַיִם וְחָזַר עַל דְּבָרָיו.

"כֵּיצַד? הָא כֵיצַד הִיא בָאָה… נִקְרָא הַמְּגִלָּה בְצִבּוּר.

אָנוּ מִנְיָן אֵין לָנוּ. תִּקְרְאוּ, אַחַר תַּעֲבֹרוּ".

הִפְסִיק אֶת דְּבָרָיו ר' מֶנְדֶּל; “עֲסָקִים וּמְגִלָּה – מַה קֹּדֶם?”

נֶחְפַּז ר' שִׂמְחָה: "לָאו דַּוְקָא! וּמָחָר חָל תַּעֲנִית אֶסְתֵּר,

שְׁמַע מִנָּהּ – פּוּרִים"… "מַאי פּוּרִים! – הִתְקַצֵּף וָוֶה הָרַתְחָן –

פּוּרִים יוֹם-טוֹב אֵינֶנּוּ, וְקַדַּחַת לֹא תֵחַד בַּמַחֲלוֹת".

– “לִכְשֶׁתִּתְקֹף אֶת אַחֵר” – נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו ר' שִׂמְחָה –

פּוּרִים לָאו יוֹם-טוֹב? לָאו-דַּוְקָא"… – “מָחָר בַּבֹּקֶר נֵצֵאָה!” –

גָּזַר ר' מֶנְדֶּל. – “מַאי שְׁטוּתִים?” – הֱפִיגוֹ בְּצוֹנֵן ר' וָוֶה –

“בְּפֵרוּשׁ אִתַּמַּר: בַּבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, – ר' שִׂמְחָה”.


הָיְתָה הַצְּפִירָה נִבֶּטֶת בְּחַלּוֹנוֹת בֵּית שִׂמְחָה לְמָחֳרָת.

נִכְנְסָה שִׁפְחַת הַבַּיִת עֲרֵמַת הַקַּשׁ עָלֶיהָ,

בָּאָה לְהַסִּיק הַתַּנּוּר וַתָּעַר מִשְּׁנָתָם אֶת אֵלֶּה:

הִיא עוֹדָהּ טְרוּדָה בַקַּשׁ, וְהִנֵּה סַמִּילָא בַפֶּתַח:

“כְּלוּם, רַבּוֹתַי, הִגִּיעַ זְמַן אֱסוֹר סוּסִים בְּמִזְחֶלֶת?”

נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַשְּׁלֹשָׁה תוֹךְ-כְּדֵי דִבּוּר: הִגִּיעַ.

יָצָא סַמִּילָא הָרַכָּב וַתֵּצֵא הַשִּׁפְחָה הַנַּעֲרָה.

גָּחַן ר' מֶנְדֶּל, הִתְכּוֹפֵף כִּי רָצָה לִנְעֹל אֶת נְעָלָיו.

תָּפַשׂ וּמָצָא גַרְבַּיִם עֲשׂוּיִם בַּצֶּמֶר וּלְבָשָׁם,

גָּחַן עוֹד פַּעַם וְהֶעֱלָה גַרְבַּיִם נוֹסָפִים וְעָטָם,

גָּחַן בַּשְּׁלִישִׁית, מְחַטֵּט בְּכַפָּיו, וּמָצָא סַחֲבוֹתָיו

אֲשֶׁר בָּן כָּרַךְ אֶת רַגְלָיו, וּמִשֵּׁשׁ וּמִשְׁמֵשׁ וְחִטֵּט;

אוּלָם לֹא מָצָא מַגָּפָיו, וְהִרְכִּין אֶת גּוּפוֹ אֶל-תַּחַת

דַּרְגַּשׁ-אֳרָנִים, בּוֹ שָׁכַב – וְלֹא מָצָא, וְהִצִּית גַּפְרוּרִית,

הֵאִיר מַחֲשַׁכֵּי הַפִּנָּה – וָאָיִן; תּוֹחַלְתּוֹ נִכְזָבָה…

הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל, מִתְבּוֹנֵן, הִתְחִיל כְּבָר נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת,

צָפָה אֶל שְׂמֹאל בְּדוּמִיָּה, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְהֵימִין.


“מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ, יְהוּדִי?” – " הִפְסִיקוֹ ר' וָוֶה בִּתְמִיהָה.

עָנָה הַגּוּץ: בִּרְעָדָה: "מַגָּפַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ

וְנַעֲלֵי הַלֶּבֶד גַּם-הֵנָּה הַשֵּׁד וְהָעֲזָאזֵל נְשָׂאוּן".

הִתְחִיל מְגַמְגֵּם הַשֵּׁנִי: "אֲבָל הָא כֵיצַד שֶׁאֵינָם?

תִּינוֹק מְחַפֵּשׂ מַגָּפָיו… יְהוּדִי בַעַל זָקָן וּפֵאוֹת

וְסִדּוּר מַלְבּוּשָׁיו לֹא יֵדָע…". "מַה שַׁיָּךְ, – הִתְעַקֵּשׁ הַשֵּׁנִי, –

פֵּאוֹת וְזָקָן וְסִדּוּר… הֵם אֵינָם, וְאָנָה זֶה בָאוּ?"

אוּלָם חֲבֵרוֹ לֹא פָסַק וַיַּטֵּף אֲמָרָיו וַיֹּאמַר:

"אָדָם טָעוּן שֶׁיִּהְיוּ מַגָּפָיו סְמוּכִים לְמִטָּתוֹ;

אָדָם כֵּוָן שֶׁבָּגַר לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְחַפֵּשׂ,

הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בַּחֶדֶר מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד-הֵנָּה,

פּוֹנֶה לְיָמִין וּשְׂמֹאל, מִתְלַבֵּט בֵּין שֻׁלְחַן וְכִסֵּא

נוֹעֵץ אֶת רֹאשׁוֹ בְּפִנּוֹת, מְחַטֵּט תַּחַת דַּרְגָּשִׁים.

אָכֵן חֲבָל שֶּׁאֵין אָדָם לִפְעֹר בִּשְׂחוֹק פִּיו… בָּא אָדָם,

הִקִּישׁ נְעָלָיו לְמַחַט וּמְחַפֵּשׂ מַגָּפָיו בְּנֵרוֹת.

אָדָם הַנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ פּוֹרֵשׂ אֶת כַּפָּיו וְנוֹטֵל

מַגָּפָיו – מַה שַׁיָּךְ – בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הִנִּיחָם מֵאֶתְמוֹל.

אָדָם, הַנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, אָדָם, לָאו תִּינוֹק, אֵינֶנּוּ

פּוֹרֵשׂ לִצְדָדִים לִנְעָלָיו"… "שְׁמַע-נָא, – הִפְסִיקוֹ חֲבֵרוֹ, –

וְאַיָּם מַגָּפָיו שֶׁל מַר?" הִתְעַלֵּף הַגּוּץ, חָוְרוּ פָנָיו.

פִּתְאֹם הִזְדַּקֵּף וְהִתְחִיל מְמַמֵּם בְמֶמֶם: "מַה-שַׁיָּךְ…

מֶ… מֶ… מַגָּפַי שֶׁלִּי – מַגָּפַי שֶׁלִּי – וְכִי תֹאמַר…

הִנֵּה הֵם, סְמוּכִים לְמַרְגְּלוֹתַי… הִנֵּה הֵם. אַיָּם מַגָּפַי!?" –

קָפַץ קְפִיצָה מְשֻׁנָּה, הִתְחִיל מְחַטֵּט – וְאֵינָם.


סָבַר ר' וָוֶה: "וְאֶפְשָׁר הַשִּׁפְחָה לְקָחָתַם לְנַקּוֹת,

נִקְרָא וְנִשְׁאַל אֶת פִּיהָ, כִּי אֵלֶּה וְאֵלֶּה אֵינָמוֹ".

נָעַץ אֶת רֹאשׁוֹ בֵין דֶּלֶת הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְהַמְּזוּזָה.

"הוֹי, בַּעֲלַת-בַּיִת יַקִּירָה, וְאַיֵּה הַנַּעֲרָה הַשִּׁפְחָה?

הִנֵּה הִיא! אָנָּא, יוֹנָתִי, מַהֲרִי אֶת מַגָּפֵינוּ".

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַשִּׁפְחָה: "וְאֵיפֹה הִנִּיחוּם רַבּוֹתַי?

וְגַם לֹא רָאִיתִי – וְכִי מָה?" – הִזִּיעַ ר' מֶנְדֶּל וְעָנָה:

“אֵין מַגָּפַיִם וְאֵין נַעֲלֵי-לִבְדִּי שֶׁלִּי – וְאָן בָּאוּ?”

"מַה אַתֶּם סָחִים, – נִבְהֲלָה בַעֲלַת-הַבַּיִת, מַאי אֵינָם?

הָבָה וְנַחְפְּשָׂה, הַפְּקָה!"

נִכְנְסָה בַעֲלַת-הַבַּיִת,

נִכְנְסָה הַפְּקָה הַשִּׁפְחָה – וְנִכְנְסוּ יַלְדֵי ר' שִׂמְחָה

אֶל קוֹל הַצְּעָקָה וְהַמְהוּמָה וּפָרְשׁוּ לְזָוִיּוֹת הַחֶדֶר,

נִכְנַס גַּם שִׂמְחָה בְעַצְמוֹ וּבְיָדָיו הַטִּרְטָן הַמְדֻיָּק.

נִכְנַס, הִתְפַּלֵּא אֲיֻמּוֹת; "אֵיךְ אֶפְשָׁר: כְּלוּם אֶפְשָׁר,

דָּבָר לֹא הָיָה מֵעוֹלָם?" וְעָמְדוּ וְחִטְטוּ בַפִּנּוֹת,

בָּדְקָה בְּרַיְנָה בַתֵּבָה, בָּהּ גְּנוּזִים הַלְּבָנִים הַצֹּאִים,

בָּאָה וְנָטְלָה אוּד-בַּרְזֶל מְמֻנֶּה לַחֲתִיַּת גֶּחָלִים,

יָרְדָה לְעָמְקֵי הַתַּנּוּר, שֶׁמָּא עִם קַשׁ בָּעֲרֵמָה

שָׁמָּה דְחָפְתַם הַשִּׁפְחָה, וְלֹא נִמְצָא כָל שָׂרִיד וּפָלִיט.

נֹאמַר, כְּבָר שָׁלְטָה בָם אֵשׁ: אַיָּם חִשּׁוּקֵי-הַבַּרְזֶל

אֲשֶׁר לַחֹבֶט וְלַחַרְטֹם? הֵנִיפוּ הַכָּרִים וְהַכְּסָיוֹת.

בְּרַיְנָה נְמַקָּה מִצָּעַר. לֹא רָצְתָה בְמַעֲשֵׂי-הַגּוֹיִם,

אֶפֶס כִּכְלוֹת כָּל הַקִּצִּים הָלְכָה גַם-הִיא לִקְרַאת נְחָשִׁים,

“חָבְשָׁה לַשָּׂטָן אֶת זְקָנוֹ”: כָּרְכָה עַל כַּרְעוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן

אַחַת מִטְפַּחַת בִּקְשָׁרִים, וַתִלְחַשׁ וַתִּשְׁנֶה וַתְּשַׁלֵּשׁ:

“שָׂטָן, בְּכוֹר-שָׂטָן, שְׂחַק-שְׂחָק, וְהָשֵׁב הַשָּׂק!” וְגַם יָרְקָה.

אוּלָם הַפַּעַם לֹא עָלָה הַלַּחַשׁ הַבָּדוּק וְהַמְּנֻסֶּה –

הַמַּגָּפַיִם אֵינָמוֹ וְנַעֲלֵי-הַלֶּבֶד כְּלֹא-הָיוּ.

שָׁאַל ר' שִׂמְחָה: מִי נִכְנַס לַחֶדֶר בַּבֹּקֶר? וּמָצָא:

שְׁלוֹשָׁה נִכְנְסוּ לְחַדְרָם: הָרַכָּב, הַכֶּלֶב וְהַשִּׁפְחָה.

הֵצִיץ הַכֶּלֶב וְנִפְגַּע בִּידֵי בְּרַיְנָה בַעֲלַת-הַבַּיִת,

וְנִמְלַט וְאֵין צַיִד בְּפִיו, וְאֵין זֶה מִנִּמּוּסָיו שֶׁל זוֹרִיק

לָשֵׂאת נְעָלִים בְּפִיו – וְאֵיךְ אֶפְשָׁר וְיוֹצִיא שְׁנֵי זוּגִים.

נֹאמַר: יַד הַפְּקָה בְּאֶמְצַע? בַּעֲלַת-הַבַּיִת גּוֹזֶרֶת:

"אִישׁ אֲשֶׁר יַחֲשֹׁד בְּהַפְּקָה, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וְצִפָּרְנָהּ

בְּסִירַת עֵינוֹ הַחֲצוּפָה – זָהָב אִם תִּמְצָא – וְתָשִׁיב"…

נֹאמַר: הָרַכָּב סַמִּילָא? מוּעָד הֶעָרֵל לִגְנֵבָה.

נִשְׁאַל גַּם אוֹתוֹ – אַיֵּהוּ?

– – וַיְבֻקַּשׁ סַמִּילָא – וְאֵינֶנּוּ,

“כִּי לָקַח אוֹתוֹ הַשֵּׁד!” חָרְצוּ מִשְׁפָּטָם בֵּית-שִׂמְחָה,

עוֹד הַמַּזְחֶלֶת עַל עָמְדָהּ בַּמָּבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ, וְהַסּוּסִים

תּוֹמְכִים עֶמְדָּתָם בָּאֻרְוָה, מוֹרִידִים אֶת רֹאשָׁם עַל אֵבוּס,

שְׁקוּעִים בְּהִרְהוּרֵי-סוּסִים, וּפוֹסְעִים מִפַּרְסָה עַל פַּרְסָה.


בְּרַיְנָה רֹאשָׁהּ סְחַרְחַר סוֹבֵב עָלֶיהָ מִבּוּשָׁה,

קָצְפָה, מִתּוֹךְ עָגְמַת-נֶפֶשׁ זוֹרֶקֶת מָרָה בַפְּעוֹטִים,

הַפְּקָה עֵינֶיהָ חַכְלִילוֹת, בּוֹכִיָּה, לָהּ פָּנִים חֲרוּפוֹת,

אַף שְׁנֵי הָאוֹרְחִים הִתְיָאֲשׁוּ, קָפְאוּ, חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ,

יוֹשְׁבִים כְּאוֹתָם אֲבֵלִים וְרַגְלֵיהֵם בִּבְלוֹיֵי קְרָקִים:

אֵין מַגָּפַיִם – אֵינָמוֹ, וְהָרַכָּב סַמִּילָא – אֵינֶנּוּ.


אַךְ מִקֵּץ שָׁעָה וְהִנֵּה נִמְצָא סַמִּילָא, וְהוּא נֶהֱנֶה

פְּרַקְדָּן מִשֵּׁנָה מְשֻׁנָּה עַל גַּבֵּי קַשׁ בְּתוֹךְ הָאֻרְוָה,

נוֹחֵר נַחֲרַת-אֵימָה, וְרֵיחוֹ שֶׁל יַיִן בָּא נוֹדֵף.

אָמְרוּ לְהָעִירוֹ, וְאוּלָם לַשָּׁוְא כָּל עֲמַל הַמְּעִירִים.

“שִׁכּוֹר כְּלוֹט” פָּקַח עֵינָיו מוּטָל אֵצֶל הַסּוּסִים,

הִקְדִּים, כְּבָר אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין זֶרֶשׁ וּמִגְדְּנוֹת-הָמָן,

וַיַּקִּיפוּהוּ בִּשְׁאֵלוֹת: אֵי נְעָלִים, אֵי מַגָּפַיִם?

הִתְחִיל מְגַבֵּב וְנִתְקַל בִּדְבָרִים שֶּׁאֵין לָהֶם שָׁחַר,

פִּטְפּוּט-אִוֶּלֶת, כָּל שׁוֹמְעוֹ יִירַק וְיִרְגַּז וְרָחַק.


וַחֲנוּת לְמִמְכַּר נְעָלִים עוֹד טֶרֶם תִּבָּנֶה בִסְקֶלְקִי.

אָדָם הַנִּצְרָךְ לִנְעָלִים פּוֹנֶה לַסַּנְדְלָר וּמַזְמִין.

אִלּוּ יְמֵי-קַיִץ בָּאָרֶץ יֵשׁ לִמְצֹא נַעֲלֵי אַחֵר,

שָׁאנֵי בַּסְּתָו וּבַצִנָּה…

וַיִּיעַץ ר' שִׂמְחָה הָעֵצָה

לִקְרֹא אֶת גְּרִשְׁקָא הַסַּנְדְּלָר: וּמָחָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר

יָבִיא שְׁנֵי זוּגוֹת נְעָלִים “עִם גְּמַר-מְלָאכָה, עִם מַקּוֹשׁ אַחֲרוֹן”.


אָכֵן מֵעוֹלָם לֹא אָרְכוּ לְמֶנְדֶּל וּלְוָוֶה הַשָּׁעוֹת,

כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיּוֹם – וְלֹא קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם תַּעֲנִיתָם

כַּאֲשֶׁר קָשְׁתָה הַפַּעַם מֵעֹצֶר יָגוֹן וְרָעָה.

הָיוּ מִתְלַבְּטִים וְהוֹלְכִים בֵּין חַלּוֹן וְחַלּוֹן, נִתְקָלִים

בְּכִסֵּא וְכִסֵּא חֲלִיפוֹת, בְּדַרְגָּשׁ וְדַרְגָּשׁ לְסֵרוּגִין.

הָיוּ מְצִיצִים-מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אֲשֶׁר פָּגְעָה בַת-עֵינָם

בְּכָל אַרְבַּע פִּנּוֹת הֶחָצֵר הַקְּטַנְטַן וְהַכִּכָּר הַשְּׁמֵמָה:

בְּחַרְחוֹר שֶׁנִּפְגַּם וְנִדּוֹן לְטִלְטוּל עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֶׁלֶג

עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת-דִּינוֹ וְשָׁב אֶל פִּנָּתוֹ לַמְּזָוֶה;

וּבַחֲרִיּוֹת שֶׁל אִילָן מַרְעִיד בְּגַנּוּנִית שׁוֹמֵמָה,

נִרְאוֹת כִּכְתִיבָה שֶׁל סוֹפֵר עַל-גַּבֵּי מַלָּכִית-שָׁמַיִם;

אוֹ בַחֲשִׁיפֵי הֶעָבִים, הַנְּפוֹצִים עַל-פְּנֵי הָרָקִיעַ,

עוֹלִים בַּחֲשִׂיפַת הַכִּפָּה וְרוֹעֶה אֵין נִרְאֶה בָם נוֹהֵג;

עַד שֶׁנִּנְעֲצָה בַטְּרַקְלִיל הַהוֹגֶה הֲגִיגוֹ עַל בְּאֵרוֹ,

נִצָּב עַל רַגְלוֹ הָאַחַת וּמַעֲלֶה דְלִי בְחַרְטֻמּוֹ,

קִילוֹן כְּבַד-זָנָב וּפֶלַח שֶׁל רֶכֶב לוֹ מַלְבִּין בַּקָּצֶה,

דּוֹמֶה לְעָגוּר שֶׁהֶעֱלָה מִנִּבְכֵי בִצָּתוֹ צְפַרְדֵּעַ,

עוֹמֵד שׁוֹהֶה וּמְהַרְהֵר, מֵאֵיזֶה צַד יַתְחִיל בַּטְּרֵפָה.

וְשָׁבוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בָם שֵׁנִית, וְשָׁבוּ, וְחָזְרוּ חֲלִילָה:

מוֹט כֶּבֶד-זָנָב, עֲנָנִים, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר שֶׁנִּפְגָּם.

יֵשׁ אֲשֶׁר וָוֶה יִתְפַּרְקֵד וְיַעֲצֹם עֵינָיו עַל דַּרְגָּשׁ,

יֵשׁ אֲשֶׁר מֶנְדֶּל יְעַיֵּן בְּ“חַיֵּי-אָדָם” בַּהֲלָכוֹת;

שׁוּב מַבָּטֵיהֶם נִתְקָלִים בְּקִילוֹן, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר…

יֵשׁ שֶׁתִּכָּנֵס הַשִּׁפְחָה וּפָנִים חֲרוּפוֹת פָּנֶיהָ,

יֵשׁ שֶׁתִּכָּנֵס גַּם בְּרַיְנָה וּפָנִים פְּנֵי-חַיָּב פָּנֶיהָ,

וְשׁוּב מַבָּטֵיהֶם נִתְקָלִים בְּקִילוֹן, חֲרִיּוֹת וְחַרְחוֹר…

חַרְחוֹר, חֲרִיּוֹת וְקִילוֹן, הַהוֹלְכִים וְחוֹזְרִים חֲלִילָה.


אֶפֶס אַחֲרֵי הַצּוֹם וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ

שִׂמְחָה וְכָל בְּנֵי-בֵיתוֹ וְאוֹרְחָיו מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן,

וְאוֹרוּ מְעַט פְּנֵיהֶם מִזַּעַף, פָּתַח ר' שִׂמְחָה וְאָמַר:

"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה-נָעִים שֶׁבֶת גַּם-יַחַד לַשֻּׁלְחָן!

הָבָה אֲסַפְּרָה לָכֶם אֶת הַקּוֹרוֹת אֶת סָבָא וְאֶת סַבְתָּא

לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים, בְּלֶכְתָּם לִקְרִיאַת הַמְגִלָּה.

יָשְׁבוּ כָמוֹנִי בִּכְפָר, לֹא אָכְלוּ מַאֲכַל פּוֹלִיטִיקוֹן,

שָׁלֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת לְבַד, רְחוֹקִים מִיהוּדִים וְתוֹרָה,

אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל הַכַּפְרִים טוֹעֵם גָּלוּת בְּתוֹךְ גָּלוּת:

בָּא יָם-הַחַיִּים וְטוֹרְדוֹ מֵעוֹלַם הַיַּהֲדוּת, וְנִמְצָא

מוּנָד, שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי – לוּלֵי תְפִלָּתוֹ – גַם מִי הוּא.

מָתַי הוּא נִזְכָּר? בַּשַּׁבָּת, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

בְּעַרְבֵי חַגָּאוֹת וָצוֹם, וְהִנֵּה כְאִלּוּ לְפִתְאֹם

מֵת עָלָיו עוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְהוּא בוֹדֵד וְנֶעֱזָב וְיָתוֹם.

אָדָם אָדָם וְחֻלְשָׁתוֹ. חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל סָבָא מֶה הָיְתָה?

אָהַב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה בְסִלְסוּל בַצִּבּוּר.

קֹדֶם-כֹּל סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה: מֶלֶךְ וּמַלְכָּה וִיהוּדִים;

שֵׁנִית – הַנְּגִינָה עֲרֵבָה, פָּסוּק וּפָסוּק “וְהַמֶּלֶךְ”.

וְשֶׁטֶף שֶׁל מִלִּים מְתוּקוֹת, אֵין לִמְצֹא בַסִּדּוּר כְּמוֹתָן:

שֵׁשׁ, בַּהַט, דַּר וְסֹחָרֶת… מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן…

דַּלְפוֹן, אַסְפָּתָא, פּוֹרָתָא… אֲרִידַי, אֲרִיסַי… וַיְזָתָא…

הָיָה שׁוֹמֵעַ הַקּוֹלוֹת וְלִבּוֹ בוֹ נָמֵס מִמְּתִיקוּת…

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי-פוּרִים וְנַפְשׁוֹ בוֹ כָלְתָה לִשְׁמֹעַ

דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה בַצִּבּוּר וְתוֹקְפִים עָלָיו גַּעְגּוּעִים,

עַד שֶׁלֹּא עָצַר בְּכֹחוֹ וְנִכְנַס וּמְחַיֵּךְ לְסַבְתָּא:

"פְּלוֹנִית, וּכְלוּם עַל שׁוּם-מָה נִתְבּוֹדֵד בַּכְּפָר? שֶׁמָּא נֵצֵא

לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם שָׁלוֹם-יַעֲקֹב? אַךְ מַהֲלַךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה פַרְסָאוֹת,

כְּבוּשָׁה הַדֶּרֶךְ, וְלֹא קַר, וְגַם רוֹדְקָא סוּסֵנוּ זֶה-כַּמָּה

עוֹמֵד עַד בּוֹשׁ, וְהוּא זָקוּק זֶה כְּבָר לַחֲלִיצַת-אֲבָרִים.

מַה-גַּם לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה – וּמַה דַּעְתֵּךְ אַתְּ, זְקֵנָתִי?"


וְסַבְתָּא לֹא סֵרְבָה, וּפָרְשָׁה לַמִּזְנוֹן הַגָּדוֹל וְלַמְּזָוֶה.

סִדְּרָה מִגְדָּנוֹת וּכְעָכִים וַתִּמְזֹג הָאָדֹם-הָאָדֹם,

קַנְקַן יֵין-שָׂרָף וּבַקְבּוּק מִשְׁרַת-דֻּבְדְּבָנִים מְשֻׁבָּחָה;

טְרוּדָה הַזְּקֵנָה בְשֶׁלָּהּ, וְסָבָא בְּשֶׁלּוֹ – וְחָפַנְתִּי

שְׂעוֹרִים בְּאַמְתַּחְתִּי הָאַחַת וּמִסְפֹּא בַיַּלְקוּט הַשֵּׁנִי,

חָצִיר רֵיחָנִי כִּנַּסְתִּי בְחֵיק הַמִּזְחֶלֶת הַיְּשָׁנָה,

שַׂמְתִּי עָלֶיהָ שְׁנֵי שַׂקִּים – וַיִּרְפֹּד בִּשְׁטִיחַ מְנֻמָּר,

הוֹצִיא לְאִטּוֹ אֶת רוֹדְקָא וּנְהָגוֹ אֶל-פְּנֵי הַמִּזְחֶלֶת,

אַף הֱבִיאָהוּ בִזְרוֹעוֹת עֶגְלַת-הַחֹרֶף וַאֲסָרוֹ.

לָבְשׁוּ אֶת אַדְּרוֹת-הַשֵּׂעָר, וְיָצְאוּ אֶת חֲצֵרָם לְדַרְכָּם,

עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, כְּלוֹמֵר, הָעֶרֶב עוֹד גָּדוֹל, וְהִפְנוּ

לְעֵבֶר הַכִּכָּר וְעָבְרוּ בִשְׂדֵרַת צַפְצָפוֹת מָשְׁלָגוֹת.


הֵמָּה מִסְתַּכְּלִים – וְהִנֵּה הָעוֹרְבִים מוּסַבִּים וּצְפוּפִים

עַל הָאִילָנוֹת, מִתְכַּנְּסִים עַל מוֹרְדוֹת עֲנָפִים וּזְמוֹרוֹת,

“צִנָּה עֲתִידָהּ לְהִתְגַּבֵּר!” " גָּזְרוּ גַּם סָבָא גַּם סַבְתָּא.

הִקִּישׁ סָבָא בַמּוֹשְׁכוֹת וְרוֹדְקָא הֵחֵל בִּדְהָרָה.

רֶגַע הֵפִיחָה בִפְנֵיהֶם רוּחַ קַלִּילָה וּצְנוּנָה;

אַךְ כְּהַפְנוֹתָם אֶת-שִׁכְמָם הִתְחִילָה מְלַטֶּפֶת עַל-גַּבָּם

וְשׁוּב לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָהּ בְּדַרְכָּם, הִסִּיחוּ-אֶת דַּעְתָּם מִמֶּנָּה.


וְנוֹסְעִים סָבָא וְסַבְתָּא, וְשֶׁלֶג לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם:

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ קִיטְל אֶחָד לְבַנְבַּן,

קִיטְל שֶׁל חַג מִן-הָרַחְצָה וַעֲטָרָה לוֹ וַרְדִּית בְּצַד מַעֲרָב,

קִפּוּל וְקִפּוּל שֶׁלּוֹ מִצְטָרֵף לִצְלָלִים כְּחַלְחַלִּים,

טְבוּעִים בְּמוֹרְדוֹת הַגִּבְעָה, מֻנָּחִים לְצִדֵּי הַדְּרָכִים,

כְּרוּכִים אַחֲרֵי עַקְמוּמִית עֲרוּצֵי-נְחָלִים וּשְׁלוּלִית.

נִכְחָם עוֹלָה הַדֶּרֶךְ וְרוֹדְקָא מְדַהֵר בִּשְׁקִידָה.

נוֹסְעִים סָבָא וְסַבְתָּא וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בַּדֶּרֶךְ,

וְרוּחַ מִלִּשְׁכַּת-חֲשָׁאִים מַתְמִידָה אַחֲרֵיהֶם וְלִפְנֵיהֶם

וְרַבִּים שְׁלִיחֶיהָ נֶחְפָּזִים וְנוֹפְחִים בַּשֶּׁלֶג הַיָּבֵשׁ,

מְנַעֲרִים אוֹתוֹ מֵאָטָד, מִכְּחוּשֵׁי בַּרְקָנִים דְּאֶשְׁתָּדָא,

זוֹרִים אוֹתוֹ כָאֵפֶר, מַסִּיעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם;

אֵלֶּה מְמַלְּאִים אֶת עָמְקֵי הַמַּסְלוּל הָעוֹלֶה לִפְנֵיהֶם,

וְאֵלֶּה מִזְדָּרְזִים וְסוֹתְמִים כָּל-תֶּלֶם וְעִקְּבוֹת כָּל-אַדְנֵי

עֶגְלַת-הַחֹרֶף אַחֲרֵיהֶם, מְכַסִּים עַל רֶשֶׁם וְרֶשֶׁם,

לִהְיוֹת דְּמוּת אַחַת לַשָּׂדֶה וְלַדֶּרֶךְ וְאֵין לַבְחִין בֵּינֵיהֶם.

נִרְאָה הַשָּׂדֶה כְּאִלּוּ עָשֵׁן כֻּלּוֹ עַל גְּבוּלָיו.

וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר – לֹא הָיְתָה כְבָר דֶּרֶךְ נִכֶּרֶת,

חֹשֶׁךְ וְעָבִים מְכַסִּים אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ… הִתְחִילוּ

פִּתֵּי-הַשֶּׁלֶג בְּמָחוֹל – צְפוּפוֹת, וּגְדוֹלוֹת וְלַחוֹת.


וְאֵלֶּה נוֹסְעִים וְנוֹסְעִים… וְהִתְחִיל רוֹדְקָא מִתְקַשֶּׁה:

יֵשׁ שֶׁהוּא צוֹעֵד בִּכְבֵדוּת, יֵשׁ חוֹצֶה בְגַלֵּי הַשָּׁלֶג.

יָרַד סָבָא וּבָדַק בְּרַגְלָיו הַקַּרְקַע, שָׁם צָעַד,

רָחַק, הִתְחַקָּה עַל-סְבִיבָיו – וְהִנֵּה הַדֶּרֶךְ אֵינֶנָּה.

נָתַן מַרְגּוֹעַ לַבְּהֵמָה – וְשׁוּב תָּפַשׂ בְּיָדָיו הַמּוֹשְׁכוֹת –

קָשְׁתָה הַנְּסִיעָה לְרוֹדְקָא, צַעַד צַעַד הִתְנַהֵל,

אַחֲרֵי-כֵן עָמַד עַל עָמְדוֹ, וְלֹא כִהוּ בוֹ – נָשְׁתָה גְּבוּרָתוֹ.

פָּנָה סָבָא לְאָחוֹר, לִרְאוֹת בְּעִקְּבוֹתָיו – וְאֵין זֵכֶר

גַּם לָרִאשׁוֹנִים – כָּל זֵכֶר – בְּרִקּוּדִים שֶׁל פִּתֵּי-הַשָּׁלֶג.

עָבְרָה עוֹד שָׁעָה וְחָדַל הַשֶּׁלֶג וְלֹא הָיָה, וְרָמַז

סָבָא לְרוֹדְקָא לְהַסִּיעַ אֶת עֶגְלַת-הַחֹרֶף – וְלֹא יָכֹל.


עָנְתָה הַזְּקֵנָה: "מַה-נֵּשֵׁב? רְכַב לְךָ עַל רוֹדְקָא, וְיִמְצָא

בְּעַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ; הִזְדָּרֵז, וּשְׁלַח וְיוֹצִיאוּנִי, אַךְ מַהֵר".

בְּרֵרָה לֹא הָיְתָה, וַיְפַתַּח, וַיָּסַר אַדַּרְתּוֹ וַיְכַס-בָּהּ

אֶת זְקֵנָתוֹ וַיִּרְכַּב.

וַיִּזְקֹף הַסּוּס אֶת שְׁתֵּי אָזְנָיו,

הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ לִשְׂמֹאל וְהִתְחִיל פּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ,

חוֹצֶה בַשֶּׁלֶג הַנֶּעֱרָם, אַחֲרֵי-כֵּן אָחַז בִּדְהָרָה,

הֵבִין סָבָא, כִּי מָצָא לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה.

עוֹד שָׁעָה קַלָּה וְרוֹדְקָא מִזְדָּרֵז מֵעַצְמוֹ, וּבְרִיצָה

קַלָּה שֶׁבְּקַלָּה בָּא וְנִתְקַל בְּגֶדֶר מִקְלַעַת צַפְצָפוֹת,

וְאַחַר הַגָּדֵר שׁוּב גָּדֵר וְאַחֲרֵי הַגָּדֵר גַּם בָּיִת;

דָּפַק סָבָא בַחַלּוֹן וְהִבְהִיל אֶת בַּעַל-הַבַּיִת.

יָצָא הָאִכָּר וְשָׁאַל, וְהִכְנִיס אֶת סָבָא וְהוּא קוֹפֵא:

"חוּשָׁה רְחִימָא, הַשָּׂדֶה, צֵא בְעִקְּבוֹתַי וְהַצִּילָה

נֶפֶשׁ סָבָתִי, אַךְ מַהֵר"… וַיַּעַל עַל-גַּבֵּי הַתַּנּוּר.


וְסַבְתָּא נִשְׁאֲרָה בַשָּׂדֶה, יְרֵאָה לֹא הָיְתָה, לָאו-דַּוְקָא,

יָשְׁבָה, הִסְתַּכְּלָה לְעֵבֶר הַשָּׂדֶה, שָׁם נֶעְלַם הַזָּקֵן,

וְאָרְכָה לָהּ שְׁעָתָהּ. הִרְגִּישָׁה כִּי הַקֹּר לָהּ מִתְנַכֵּל,

שָׁלְחָה אֶת יָדָהּ לַצִּקְלוֹן, הוֹצִיאָה אֶת קַנְקַן הַיַּיִן,

מָזְגָה לָהּ כּוֹס וְעוֹד אַחַת – וְחַם לָהּ! וַתִּטְעַם מִכַּעַךְ,

וְיָשְׁבָה וְחִכְּתָה… וּבְשִׁבְתָּהּ הִסִּיחָה אֶת דַּעְתָּהּ לִדְבָרִים.

אָמְרָה: לָאו שֵׁנָה… לָאו שֵׁנָה… וְכָךְ הָיְתָה סָבְתָּא יוֹשֶׁבֶת

בְּגַפָּהּ בַּשָּׂדֶה בַשֶּׁלֶג. פִּתְאֹם רָאֲתָה, כְּאִלּוּ

נִיצוֹץ מְהַבְהֵב בַּמֶּרְחָק – וַתִּשְׂמַח בְּלִבָּהּ: בַּוַּדַּאי

הֶעֱלוּ נֵר בְּאֵיזֶה כְּפָר, וְהוּא קָרוֹב, לֹא רָחוֹק! וְהִנֵּה

נִיצוֹץ עַל נִיצוֹץ – וַתָּגֶל: הֲלֹא מְאֻחֶרֶת הַשָּׁעָה,

מוֹעֵד תֵּת מִסְפֹּא לַמִּקְנֶה!…

וְהָאוֹרוֹת הוֹלְכִים וּקְרֵבִים;

פָחַד וְרָחַב לְבָבָהּ; אֵין זֶה כִּי-אִם אוֹתָהּ מְבַקְּשִׁים.

אוּלָם עַד-רֶגַע – וַיִּמּוֹג… מְרֻבִּים הָאוֹרוֹת… כְּבָר יָדְעָה

מִי הֵם הַבָּאִים לִקְרָאתָהּ… וּמִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה הִקִּיפוּ

שְׁמוֹנָה זְאֵבִים אֶת-סַבְתָּא, כִּתְּרוּהָ מִכָּל הָעֲבָרִים.

יָשְׁבוּ עַל עַכּוּזֵיהֶם, מִסְתַּכְּלִים בָּהּ וְעֵינָם לוֹהֶטֶת.

יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְעַר הָאֶחָד אֶת-לוֹעוֹ וּמַקִּישׁ בְּשִׁנָּיו,

יֵשׁ אֲשֶׁר יִפְעַר הַשֵּׁנִי אֶת פִּיהוּ וּפִהֵק וּפִהֵק,

וְיֵשׁ אֲשֶׁר כֻּלָּם בְּלִי נוֹעַ, כֻּלָּם תַּחְתָּם יֵשֵׁבוּ,

קָפְאוּ כְאֶבֶן מַאֲפִירָה – לֹא גָרְעוּ מִמֶּנָּה עֵינֵיהֶם.

נָמַס לְבַב סַבְתָּא וַיִּפֹּל. קִבְּלָה עָלֶיהָ גְזַר-דִּינָהּ,

רָצְתָה לֵאמֹר הַוִּדּוּי, וּפָרְחוּ מִמֶּנָה הַמִּלִּים.

חָזְרָה עַל “מוֹדֶה אֲנִי” הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ – וְיָשְׁבָה.

סַבְתָּא מַבֶּטֶת בַּזְּאֵבִים, וּזְאֵבִים מִסְתַּכְּלִים בְּסַבְתָּא.


פִּתְאֹם זָקַף הָאֶחָד אֶת-אָזְנָיו וְהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ,

זָקְפוּ גַם יִתְרָם אָזְנֵיהֶם, הִתְאוֹשְׁשָׁה הַזְּקֵנָה, הִבִּיטָה:

אֵיזֶה צֵל מַשְׁחִיר בָּא קָרֵב, צֵל שָׁחוֹר עַל לֹבֶן הַשָּׁלֶג.

תְּחִלַּת דִּמְדּוּמֵי-הַשַּׁחַר – שָׁמַיִם הִתְחִילוּ מַחֲוִירִים –

תַּבְנִית אִישׁ, רוֹכֵב בַּשָּׂדֶה… וְעָמְדָה הַתְּמוּנָה עַל עָמְדָהּ,

וְקוֹל אָדָם קוֹרֵא: אַטּוּ!… וְיִזְדַּעְזְעוּ הַחַיּוֹת,

הֵילִיל הַגָּדוֹל בַּזְּאֵבִים, וְקָמוּ וְעָמְדוּ עַל אַרְבַּע.

שׁוּב קוֹל הַקּוֹרֵא: אַטּוּ!… אַטּוּ!… וַיִּתְיַצֵּב הַגָּדוֹל,

הֵרִים אֶת רַגְלוֹ הָאַחַת… וַיַּעַשׂ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה

אֶל הַמִּזְחֶלֶת וְהַזְּקֵנָה – כְּמַעֲשֵׂה כֶּלֶב בִּשְׁעָתוֹ.

עָשָׂה הַגָּדוֹל בַּזְּאֵבִים, וְיַעֲשׂוּ אַחֲרָיו גַּם יֶתֶר

שִׁבְעַת הַזְּאֵבִים לְהָרִים רַגְלֵיהֶם לְעֵבֶר הַזְּקֵנָה.

וְשׁוּב קוֹל הַקּוֹרֵא: אַטּוּ!… פָּרְצוּ הַחַיּוֹת וְנָסוּ – – –

וְנִגַּשׁ הָאִכָּר הַקָּרֵב וְהֵבִיא אֶת סוּסוֹ בִזְרוֹעוֹת

עֶגְלַת-הַחֹרֶף… וְהֵבִיא אֶת-סַבְתָּא כָל-עוֹד בָּהּ נִשְׁמָתָהּ.


עָנָה ר' מֶנְדֶּל וְאָמַר: "נִסִּים לָאו תָּמִיד מִתְרַחֲשִׁים,

שָׁאנִי סָבָא וְסַבְתָּא וּלְךָ, רַבִּי שִׂמְחָה" – "לָאו-דַּוְקָא, –

הִפְסִיק אֲמָרָיו ר' שִׂמְחָה, – לָאו-דַּוְקָא, אֲנִי לֹא דִקְדַּקְתִּי.

אֹותוֹ סָבָא וְסַבְתָּא – אֲנִי וְזוּגָתִי. וְאֵרַע

לָנוּ הַנֵּס וְנִצַּלְנוּ, וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה

לָנוּ שׁוּב נֵס גַּם הָשַׁתָּא וְנָהַג אֶת שְׁנֵיכֶם לִסְקֶלְקִי

לַשְׁלִים הַמִּנְיָן". הִתְקַצֵּף וָוֶה וְהֵרִים אֶת-קוֹלוֹ:

“אוֹתוֹ נֵס לֹא מִשָּׁמַיִם, כַּלֵּךְ-לְךָ אֵצֶל סַמִּילָא!”

הִפְסִיק דִּבּוּרוֹ גַּם מֶנְדֶּל: “הוּא בַעַל הַנִּסִּים”… – “לָאו-דַּוְקָא,” –

נָפַל לְתוֹךְ דְּבָרָיו ר' שִׂמְחָה, – “לָאו דַּוְקָא סַמִּילָא”… וַיָּקָם,

יָצָא מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן… וְנִכְנַס ר' שִׂמְחָה, וּבְיָדָיו

נַעֲלֵי לֶבֶד בָּאַחַת, וּשְׁנֵי זוּגוֹת הַמַּגָּפַיִם

תְּלוּיִם בְּאָזְנֵיהֶם בַּשְּׁנִיָּה. וְיִקְפָּא ר' מֶנְדֶּל עַל כִּסְאוֹ,

הִבְלִיט ר' וָוֶה אֶת-עֵינָיו כְּאוֹתוֹ הַסַּרְטָן וְנָדַם.

פָּעַר ר' מֶנְדֶּל אֶת-פִּיו – וַיֵּשֶׁב וּמִלָּה לא הוֹצִיא,

עַד שֶׁהִשְׁמִיעַ סוֹף-סוֹף, מִתְקַשֶּׁה בְחִתּוּךְ אֲמָרָיו:

“וְאוֹתָן נְעָלִים – אָמַרְנוּ לַסַּנְדְּלָר – מָה הֵן תַּקָּנָתָן?”

חִיֵּךְ ר' שִׂמְחָה: וַיֵּשֶׁב וַיִּמְזֹג לוֹ יַיִן בְּכוֹסוֹ:

"יַעֲלֶה טְלַאי בִּנְעָלֶיךָ וְשִׁכּוֹר זֶה טֶרֶם יַגִּיעַ.

לִכְשֶׁתָּבֹאוּ בְּעוֹד שָׁנָה נִדְרְשָׁה לָמוֹ – חַיֶּיךָ!

אֶחָא, תֵּן עֵינְךָ בַכּוֹס, הֵן פּוּרִים רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה"

הֵעִיף ר' מֶנְדֶּל שְׁמוּרוֹתָיו, שָׁהָה מִסְתַּכֵּל בְּשִׁמְחָה.

אַחַר נָטַל אֶת-כּוֹסוֹ, הֱרִיקָהּ וַיְמָעֵךְ אֶת קוֹלוֹ!

“שִׂמְחָה, יִכָּנֵס הָרוּחַ בַּאֲבִי-אֲבִי-אָבִיו – וְדַוְקָא.”


ברלין


  1. אבן חן Malachit  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47799 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!