_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אדולף פישהוף

צבי פרץ חיות

לתוכן הענינים

 

כמעט נשכח, אפילו בארץ מולדתו, יישמע השם הזה באזני אחינו במדינת איטאליה זר ובלתי-נודע.  לכל היותר יזכרו שאירים אחדים מ"השנה האדומה" את הכבוד שרחשו לו הלבבות לפני שישים שנה בערך.

והואיל וספר אחד, שהופיע זה מקרוב, מאת הסופר האוסטרי רוּדוֹלף הארמאץ (Adolf Fischhof, Stuttgart 1910),  מעלה שוב בזכרונם של בני ארצו את דמותו היקרה של האיש משנת הארבעים-ושמונה, יורשה נא גם לנו לדבר בו בקצרה לפני קוראי Settimana.

מה שהיתה אוסטריה תחת עול-הברזל של מטרניך, זוהי עובדה גלויה וידועה לכול.  והואיל ודעת הקהל היתה מדוכאה, השאיר האבסולוטיזם האבהי פחות או יותר רק את הוויכוחים בנושאים אסתיטיים וספרותיים במידת-מה בבתי הקפה ללא פגיעה והפרעה; אם כי בהיקף ובמידה צרה יותר מן האנציקלופדיסטים הצרפתיים לפני שנת 1789, שימשו גם מסיבות-ריעים עתונאיות-אמנותיות אלו כדי להכין במטרופולין העתיקה של ההאבּסבּורגים הפיכה זוטא, יותר אזרחית אמנם מאשר קץ-העולם הפאריסאי, אבל מכל מקום הפיכה שהיתה עשויה לטלטל את קאנצלר הברזל, רודנה ועריצה של אירופה, טלטלה עזה משלטונו המושלם ולהרשות לעם להיכנס לחיים הציבוריים כגורם מכריע.

מיד לאחר מהפיכת פברואר, שהורידה את לואי פיליפ מכיסאו, התחילה בכל חלקי אוסטריה, ואפילו בלב-לבה, תסיסה גדולה, שאילצה את הקפלטים הזקנים לתת את דעתם ברצינות על צורה תחוקתית, שהכרח הוא לתיתה לממלכה הקיסרית רבת-הפנים.  אולם בעוד שחבריה של אסיפת-המעמדות טיכסו עצה, כיצד להגביל ככל האפשר את ההנחות בשביל העם, הכריז רופא יהודי צעיר, אדולף, פישהוף, בכוח-דיבורו המרשים והמעורר קבל המוני-העם, שנתאספו ליד ארמון אסיפת-המעמדות בשלושה-עשר במארס 1848, כי העם צריך להביא לידי ביטוי את רצונו העצמי וכן לארגן את כוחותיו העצמיים, במקום לצפות לתשובה שתבוא מבית-הנבחרים המועט מימי-הבינים.  לאחר שהצעה זו נתקבלה בהתלהבות, התארגן מיד "ועד הבטחון הציבורי", שבראשו הועמד פישהוף והוא היה במשך תקופת-קיומו הקונסטיטוציונאלית הקצרה תקיף וחזק מן הממשלה עצמה.  בבית-הנבחרים האוסטרי הראשון הממשי, שהועבר אחר כך לקרֶמזיר, היה בן-עמנו זה אחד האישים החשובים, ובשל טוהר-לבו הזך כבדולח העריכוהו אף הוקירוהו גם יריבים.

כשנחלה התנועה הקונסטיטוציונית תבוסה, היה פישהוף אחד המנהיגים המועטים ששמר על כבוד וחוסן מתונים ומיושבים באמת.  הוא לא רצה לצאת מן הבירה.  גם כשנפלה בידיו של הגנראל שווארצנברג, והוא נשא בעוז ובגבורה את עונש-מאסרו הקשה.  יתר על כן, יושר מצפונו ואופיו היה כזה, שהוא דחה בשתי ידים את נדבת-החנינה שהוצעה לפניו מטעם השלטון האבוטקראטי, וקיבל אותה רק לאחר מכן בגועל ובשאט-נפש.

אף-על-פי שגם לאחר שנת 1848 הכירו בו בעולם המדיני כמנהיג הדמוקראטים, בכל זאת ניתן לציין, כי שליחותו ההיסטורית נסתיימה עם "השנה האדומה".  הוא לא היה איש הפשרות, וכשם שלא רצה להיכנס בתחילת התקופה התחוקתית החדשה למיניסטריון של הרוזן פּוֹטוֹצקי, כדי שלא להתכחש לעברו, כך גם עקר עצמו מן החיים הציבוריים כשאך נתברר לו שאינו יכול לסייע ולהביא את רעיונותיו לידי נצחון.  חביב ומכובד על המשמרת הוותיקה של הליבראלים, אבל בלתי-ידוע כמעט לדור הצעיר, הובא פישהוף בשיבה טובה למנוחת עולמים בקבר-הכבוד, שנתנה לו קהילת ישראל בווינה.

כשאנו מתבוננים מקרוב בטיפוס הזה של המהפכן האזרחי, כמעט הייתי אומר: המהפכן השמרני, אין אנו יכולים שלא להעלות על הדעת את בן דורו דניאל מאנין, דיקטאטור בוונציה באותו זמן עצמו שהיה פישהוף כביכול דיקטאטור בווינה.  יושרו וטוהרו המנהלתי של מאנין, בן למשפחה יהודית פורטוגזית פוֹנסֶקה, היו למשל ולדוגמה בפי הבריות, עד שאפילו השלטון האוסטרי שבא אחריו באיטליה העריכם והוקירם.  וכן גם אצל פישהוף, נאלץ שווארצנברג לאחר כיבוש וינה להכיר ולהודות חגיגית ביושרו הנעלה של זה.  לאחר ששימש חדשים אחדים מנהיג הבירה, משך הרופא היהודי הצעיר את ידו מהנהלת העניינים הציבוריים.  באין פרוטה בכיסו, בדומה ל"מייסד הממלכה" בשנת 1860.

 

פירנצי, 18 בנובמבר 1910

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה