הַזְּאֵב לִפְנֵי מוֹתוֹ וְהַשּׁוּעָל / י"ל גורדון

הַזְּאֵב חָלָה חָלְיוֹ אֲשֶר יָמוּת בּוֹ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתוֹ כִּי יָמָיו קָרָבוּ

וַיְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:

"הֵן אֱמֶת כִּי חַטֹּאתַי לִמְאֹד רָבוּ,

כִּי רָעוֹת רַבּוֹת בִּימֵי חַיַי עָשִׂיתִי,

כִּסְדֹם הָיִיתִי, לַעֲמֹרָה דָּמִיתִי,

אַךְ גַּם מֵעֲשׂוֹת טוֹב הֵן לֹא חָדָלְתִּי!

עוֹד אֶזְכּוֹר הַיּוֹם, עוֹדוֹ נֶגֶד עֵינִי,

עֵת פָּגַע בִּי שֶׂה נִבְזֶה וַיְחָרְפֵנִי,

וַאֲנִי לֹא הֲמִתִּיו וּבְרוּחִי מָשָׁלְתִּי!"

"וַאֲנִי עֵד! – עָנָה שׁוּעָל אִישׁ הַמְּזִמָּה,

שֶׁבָּא וַיְחַכֶּה לִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה –

זֹאת הָיְתָה בְּעֶצֶם

יוֹם הִתָּקַע בִּגְרוֹנְךָ הָעֶצֶם

אֲשֶׁר הַחֲסִידָה הוֹצִיאָה מִשָּׁמָּה".

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה