הַשּׁוֹשַׁנָּה וְצִפּוֹר קָיִץ / יהודה ליב גורדון

מֵחֹם קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מַלְכַּת רָקִיעַ

נִבְקְעָה כּוֹס שׁוֹשָׁן, הִתְפַּתַּח גָּבִיעַ,

וַתֵּצֵא שׁוֹשָׁנָּה רַכָּה וִיפַת תֹּאַר

כִּיפִי יַעְלַת חֵן בִּצְפִירַת הַנֹּעַר,

כִּיקַר אֹדֶם שַׁחַר בָּאָבִיב לָטֹהַר.

וַיְהִי כִּי נִפְקְחוּ עַפְעַפֵּי עֵינֶיהָ

וַתֵּרֶא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ אֶל נֹכַח פָּנֶיהָ –

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לַפִּיד אֱלוֹהַּ,

הוּא הַנִּצָב עַל כָּל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם,

וַתֵּדַע כִּי מִיָּדוֹ לָהּ קַרְנַיִם,

כִּי הוּא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ מִגָּבוֹהַּ

עָלֶיהָ כָּל חֵן, כָּל עֶדְנָה וָנָחַת,

וּבְלֵב נֵחָם וּבְנֶפֶשׁ מִתְלַקַּחַת

אֶת שׂפְתוֹתיהָ הַחֲמֻדוֹת הֵנִיעָה

וּלְאִישׁ חַסְדָּהּ תּוֹדַת לִבָּהּ הִבִּיעָה.

וַתַּעֲבֹר צִפּוֹר-קַיִץ עַל פָּנֶיהָ

וַתֵּרֶא אֶת הַשּׁוֹשַנָּה מִתְפַּלֶּלֶת,

וַתִּצְחַק לָהּ וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ:

"הוֹי שׁוֹשַׁנָּה טוֹבַת-חֵן אַךְ אִוֶּלֶת!

עַל מִי תַבִּיעִי רוּחֵךְ, לִבֵּך נָא שִׁיתִי

עַל מִי תָּשִׂיחִי וּדְבָרֵךְ תַּשְׁחִיתִי,

הֲיִשְׁמַע שֶׁמֶשׁ שִׂיחֵךְ מִגָּבוֹהַּ?

הַהוּא יִשַּׁח יִשְׁפַּל מִמְּרוֹמֵי שֶׁבֶת

לָתֵת כַּיּוֹם הַזֶה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת

קוֹל פֶּרַח אֻמְלָל מֵאֶרֶץ לִשְׁמוֹעַ?"

וּמַה-לִּי וָלוֹ? – הִיא לַעֲנוֹת מִהֵרָה –

יִשְׁמַע אוֹ יֶחְדַּל, אֲנִי לֹא אַחֲרִישָׁה;

ירְצֶה אוֹ יִמְאַס, תּוֹדָתִי אַגִּישָׁה;

כִּי הֱצִיקַתְנִי רוּחִי עַל כֵּן אֲדַבֵּרָה!

"אַל, בִּתִּי! – עָנָה שֶׁמֶשׁ מִגָּבְהֵי עֲרָפֶל –

שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ מִכְּנַף אֶרֶץ הַשָּׁפֶל,

שִׁמְעִי וּדְעִי כִּי הַגְּדוֹלִים בֶּחָלֶד

לֹא יִבְזוּ כָּל שָׁפָל, נַעַר אוֹ יָלֶד;

כִּי לֹא בִגְדֹל לֶב-אִישׁ גָּדוֹל הִנֵּהוּ –

גַּאֲוָתוֹ תַּשְׁפִּילֶנוּ, עַנְוָתוֹ תַּרְבֵּהוּ".

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה