_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ספר זכר עולם[1]

רבקה ליפא אניקסטר

תרגום אנונימי

לתוכן הענינים

 

קונטרס זכר עולם והוא מכתב

מאת האשה הצנועה העסקנית במצות מרת רבקה ליפא בת הרב הגאון כו' כו' מו"ה משה מישל לוריא זצ"ל

אשת הרב הג' מו"ה מאיר אניקשטער נ"י.

 

אשר כתבה לבניה ולאחיה ולכל בני משפחתה שיחיו בכל מקום שהם להיות להם לזכר עולם עד ביאת גואל צדק בב"א

 

נדפס

פּ עה"ק ירושלם תובב"א

שנת תרמ"ב לפ"ק


זכר עולם

מכתבי הלז נכתב ביום א' דר"ח אדר תרמ"ב פעה"ק ירושלם תובב"א לזכר עולם עד ביאת גואל צדק, לעיר מולדתי קראקינאווע, אשר שם קבורים אבי הגאון הצדיק מו"ה משה מישל לוריא ז"ל ואמי הצדקנית מרת חי' ע"ה, ואחי הגאון צדיק וטהור מו"ה יהונתן ז"ל וכל אבותי הצדיקי' וצדקניות, גם שבעה האפרוחים אשר לקחם ה' ממני לצרור החיים שלשה בנים וארבע בנות.  ובסבת הצרות האלה זכינו לבוא הנה.  ה' יזכנו לראות בנחמת ציון וירושלם בביאת גואל צדק ב"ב אכי"ר:

 

בני ואחי היקרים לי כבבת עיני, אשר ידעתם וזכרתם את הרגלי לכתוב ורצוני להדפיס, ובא לי מסבה אשר אבי הגאון הצדיק וחמשה אחינו הקדישו כל חייהם לתורה ולעבודה גם חברו חבורים.  אחי האחד חבר ספר "עטרת שאול", ואחי הצעיר צדיק וטהור מו"ס אלי' אהרן ז"ל אשר נקלח בנעוריו לצרור החיים ונקבר בעיר בירז הנה השאיר בכתובים ספרי ויעל אליהו' "ויגש אליהו" ועוד כמה.  ומאבי הגאון ואחי הצדיק וטהור מוהר"ר יהונתן ז"ל ואחי הגאון בעל עטרת שאול ז"ל, אין לספר כמה נשארו מהם בכתובים.  זכותם יגן שיודפסו חבוריהם ויגיעם ועבודתם תבוא לרצון לפני הש"י ולא תהי' לחנם, ושכרם יחשב כאלו נדפסו, כי נודע שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, וכונתם הלא היתה להדפיסם.  לבי נקרע לגזרים בזכרי את אשר חדושיהם ביום נכתבו בלילה, ואשר בלילה נכתב ביום, ה' יזכני לראות הכל נדפס בחיי.  ועתה אודה לה' בכל יום אשר זכיתי לראות פה בחסדו הספר היקר "יד יצחק" מחתני הרה"ג מו"ה יצחק צבי הכהן נ"י הלא הוא יקר לנו כבן וכן כל חתני היקרים שי' לבנים יחשבו בעינינו.  וגם זכיתי לראות בתוך הספר תשובה נדפסה מאבי הגאון ז"ל, וגם נמצאו שם חדושים מאחי הגאון המפורסם בישראל מו"ה נתן נטע נ"י הרב בעיר קראקינאווי, ובזה אשמח כבראות פניהם ודברי עמם.  עתה בני ואחי וכל אוהבינו ושארינו היקרים אשר ברכם ה' במצות החזקת חיינו, אודה על חסדכם בשמחתי לראות הספרים הנדפסים ממשפחתי, וזכיתם יגן שיהיה בידכם מכתבי הנדפס ואחשבהו לזכר עולם כצוואה נשמרת עד ביאת משיחנו ויהיה נקרא מפיכם תמיד בשמחה ונחמת לב, בהיותי זוכה להשאירהו לכם מתנה למען דעת מקצת שבח אבותי ותורתם ומעשיהם הטובים.  היו שלום בני ואחי בכלל ובפרט, בני היקרים הרב המפורסם כו' כו' מו"ה יצחק צבי הכהן נ"י מחבר ס' "יד יצחק" ואשתו בתי היקרה א"ח מ' חי' גיטל חי' ובניכם היקרים היו שלום.  כן חתני היקר החריף מו"ה אברהם אבא בן הרב הצדיק כו' כו' מו"ה יצחק מפומפיאן ז"ל ואשתו בתי היקרה א"ח מרת רייזא תחי' ובניכם היקרים היו שלום, ה' יזכנו להתראות יחדיו בעיה"ק ירושלם תוב"ב.  חתני כבני היקר החו"ב מו"ה שבתי פיין ואשתו בתי היקרה ג' רחל תחי' ובניה ה' ישמרם בבריאות ואומץ הלא הוא אבי היתומים בפרט בני בעלה הראשון צדיק וטהור שנפטר בנעוריו מו"ה פנחס ז"ל כהר'[2] הרב הגאון צדיק וטהור מו"ה יוסף אויששאקער ז"ל ה' יזכנו בזכותו לגדל בניו.  – בני ואחי היקרים לי כאישון עיני, אין בכחי לבאר מעשיהם הטובים של הצדיקים אבותינו, רק בזכותם אחל להדפיס רעיוני הישנים, כי בזקנתי הריני כמאמר שלמה המלך ע"ה "חשכו הרואות בארובות" בתי עינים על עיני ובידי תמיד, ידי כבדים וגם לכתוב המכתבים קשה עלי, גם הרעיונות נשתנו, אין לי זכרון כ"כ, גם הנחוץ בכל יום אנכי שוכחת.  רק מעט נשאר בלבי מימי הנעורים, והנני לוקחת לסיוע את זכות אבותי וזכות ירושלם עה"ק תוב"ב וזכות אחי מו"ה אלי' אהרן ואבי הגאון ז"ל אשר השאירו חבורים רבים, ובשבילם אזכה לראות רעיוני לזכר וגם שמי תזכרו לטובה אמן.  בני ואחי ושארי היקרים, לאשר אתם ידעתם שאיני מכרת בלה"ק תהי' לרצון לפניכם ההעתקה שבקשתי להעתיק ללה"ק מלשוני ורעיוני אשר יהיו לרצון לפני בנותינו כמו שהם;

בני ואחי היקרים, הלא נודע כי מרע"ה המהולל בכל מדות טובות שבחו השי"ת בתורתו הנעימ' במדת ענוה הנבחרת מכולם, גם הכתוב אומר ואהבת לרעך כמוך אשר בזה נכללו כל תרי"ג מצות.  ואבוא עתה בשכלי הקצר ובריאותי החלושה אך ברעיונותי הישנות מימי נעורי להראותכם כי קל מאוד לקיים את זה, אף כי יש ספרים יקרים הרבה וגם הרבה ספרי מוסר ודינים, ומי אנכי לכתוב כזאת אליכם, אך בזכות אבותי היקרים אשר היו כולם בעלי מדות טובות לדון כ"א לזכות ובתורתינו הקדוש' כתי' נוצר חסד לאלפים, לכן גם אותי תדונו לכף זכות בהראותי אתכם היושר והצדק להחשיב כל אדם כנפשו.  הלא נראה בריאת האדם אשר ה' לקח הנשמה מתחת כסא כבודו והורידה לגוף עפר ואפר לחיותם ביחד על פני האדמה.  והנה הנשמה תוכל לומר לגוף מה לי ולך אנכי משמים מתחת כסא הכבוד ואתה עפר מן האדמה, ובקחת הש"י את הנשמה הלא הגוף בארץ יקבר, אמנם לא כן הוא, כל זמן שהנשמה היקרה היא בגוף שניה' כשותפים שוים כי על ידו תוכל לקיים התורה הקדושה וכל תרי"ג מצות ועל מע"ט ולחזור למקורה תחת כהס"כ ולהיות כגדולי המלאכים ולהיות בגן עדן שניהם יחדיו.  ככה בני היקרים תדעו כי כשותפות הנשמה והגוף כן עשה ה' שהצדיק ות"ח הגדול הדומה בתורתו לנשמה יצטרך לטובת אנשים פשוטים, ולקבל פרנסתו מאנשים אשר אין להם פנאי ללמוד כלל, וכן ההכרח שת"ח וצדיק גדול יהיה לבו שמח בשבתו במנוחה ללמוד תוה"ק ויוכל לעלות למעלה עליונה ע"י הספקת הפשוטים לפרנס אותו ואשתו ובניו וכתוב ג"כ עץ חיים היא למחזיקים בה.  וכן הגביר והנגיד ישמח בתתו לת"ח כבנוגע לנפשו, וכשמירת הגוף לנשמתו כן יחזיק ההמוני בכבוד את הרב ות"ח וכן הת"ח למחזיקיו:

הנה כתבתי לכם בני ואחי היקרים משלום הת"ח וההמוני כשלום הגוף והנשמה.  והנני אוסיף לאמר, הנה אנחנו זכינו לשבת בעה"ק ואתם מגורשים בח"ל, אך תדעו בני ואפרוחי היקרים הנמדדים ונשקלים אצלי ונטפחים רביתי[3] אתכם, כי כשלום ואחדות הנזכרים כן תתאחדנה אה"ק וח"ל, שכרכם שהנחתם אותנו לעלות לאה"ק שקול כאלו בעצמכם הייתם פה, וכן זכות כל בני ח"ל המספיקים לבני אה"ק אשר לא היו יכולים להתקיים אפילו חודש ימים כאן בלי עזרתכם בודאי שקול כזכותינו אנחנו יושבי אה"ק.  והאנשים המקבלים בעצמם פרנסתם מאחרים ואינם יכולים לעזור לבני אה"ק לא יצטערו ע"ז כי הקב"ה לא ידרוש הבלתי אפשר רק ככל אמרו גדול המעשה יותר מן העושה.  וכל שיוכלו להטיב לזולתם הלא דבר הוא, ומה גם לעשות שלום אשר עליו העולם קיים.  והדברים האלה שהדפסתי בשבילכם יהי' לכם לשמחה גדולה כאשר זכינו להתראות פא"פ.  ובמשך הזמנים אבקשכם לשמח לבי החלוש במכתבים טובים, ולהודיעני משלום העיר קראקינאווי אם כבר נעשה, והיה לי לחיים ולמשיב נפש, היו כולכם שלמים ובריאים, ובהניח לי הזמן אכתוב לכם עוד מחסדי ה' הנעשי' עמי פה ובזכות אבותינו נזכה לראות ביאת משיחנו א"ס:

גם תדעו בני היקרים כי נסיעתינו לירושלם עה"ק היתה כבדה מאד, ונסיונה היה כעקדת יצחק אבינו וכמ"ש בתורה לך לך מארצך וממולדתך והנסיון הזה שוה לנסיון העקדה, ומה גם בהיותכם אפרוחים שלא גדלה נוצתם.  ובבואי הרחק מכם נכמרו רחמי וחשבתי היכן עזבתי רחמי אם והנחתי אתכם קטנים ומרוב צערי התעוררה בי החולאת הנושנה ר"ל ולא יכולתי לנסוע עוד, ראשי הולם פעם ולבי דופק.  ובצער גדול הגעתי לסלאנים והלכתי אצל הגאון וצדיק מו"ה אייזיק זצ"ל לשאול אם אעשה נסיעתי לעה"ק ת"ו או אחזור לעירי, ובספרי לו מאבי הגאון ז"ל ומאחי הצדיקים ברכני והבטיחני כי זכותם יגן עלי להביאני לשלום לעה"ק ת"ו.  ולאשר אין סומכים על הנס יעצני לילך מסלאנים לראזינאי ולנוח בבית גיסי הגאון המפורסם וכו' וכו' מו"ה מרדכי גימפל נ"י ולהשקיט רעיוני למען יתחדש כחי למסעי, וכן היה ונסענו לראזינאי, ובראותי את אשתו ובניו חיתה נפשי כאלו זכיתי לראו' אתכם.  והמה קבלונו בשמחה וברכונו שזכות אבותינו יביאנו לשלום לעה"ק ת"ו.  גם נתנו בידי מכתבים לקארלין ובבואינו לראות שמה פני הגאון הגביר מו"ה העשיל רוקח ז"ל ואמו הצדקנית חי' ע"ה ואחיה הגביר הצדיק מו"ה משה יצחק ז"ל ובניהם היקרים (וגם שם משפחתם לוריא) כולם ברכונו בברכת בואנו לשלום לעה"ק.  אך בבואנו לאדעססע ועלינו ביום ש"ק על הספינה נואשתי עוד הפעם מחיי וכל חפצי הי' שעכ"פ אבוא בחיים לירושלם ואחיה שמה שני ימים לזכות ולבקר את המקומות הקדושים.  ובבואנו ליפו בחיים וגם אח"כ לירושלם עה"ק בשמחה, תיכף הלכנו לכותל המערבי ולמחרת להר הזיתים ואח"כ רכבנו לחברון וזכינו להיות ג"פ אצל מערת המכפלה, וגם בקרתי את כל קברות התנאים ואמוראי'  שאין בכחי לספר, אך בזכרי מכם הייתי מתעלפת, רק השי"ת ברחמיו כשיעלה ברצונו לתת את מתנת החיים יוכל להגביר החלוש מאוד.  ובזכות אבותינו רחם עלי הגאון הצדיק מו"ה מאיר אויערבאך זצ"ל מחבר ספר אמרי בינה"[4] אשר היה לי כאב וחיי היו יקרים לו, ושום דבר לא הי' כבד עליו בשבילי, אפילו לקנות לי יין ישן ותרנגולת כמו שסופר על רבא באיש שבא אליו ואמר שהוא צריך לתרנגולת פטומה ויין ישן והש"י תיכף הזמין לו.  וכן היה אומר הגאון הנ"ל אלי שלא אצטער מהוצאותיו אשר הוא מוציא עלי, ובעשות הש"י עמי נס לבוא לשלום לביתו היה מברך עלי ברכת מחיה המתים, והיה נותן לי תמיד לשמירת בריאותי – תהי נשמתו למליץ טוב בעד כלל ישראל שנזכה לביאת משיחנו בב"א – ואשלים ספורי:

הנה אחר ה' שנים לבואנו פה חזק הש"י כחי לילך לצפת ת"ו ובקרתי את קבר שארנו הקדוש האר"י ז"ל ובנו ר' משה קבור אצלו, ואת קבר הרב בית יוסף ז"ל ועוד ועוד נביאים ותנאים וקבר ר' פנחס בן יאיר ז"ל.  ואח"כ רכבנו למערת ר' שמעון בן יוחאי ז"ל ובנו ר' אלעזר ור' יצחק ז"ל ושם בבית המדרש לומדים הספרדים, וקרוב לביהמ"ד קבר שמאי ובית הלל וממשיכיהם במערה גדולה.  ומעט רחוק משם קבר ר' יוחנן הסנדלר ובחזרה משם היינו על קבר ר' יוסי הגלילי ור' אלעאי ועוד תנאים.  וחזרנו לצפת ושם אמרו הרופאים הישראלים שאם אני בחלישות כחי יכולתי לרכוב בהרים כאלה על החמור גם המתים יכולים לחיות אי"ה, וצוו אותי לילך לטבריא ולרחוץ במרחץ החמין, ותיכף שבאתי לשם לשלום הלכתי לקבר רבי מאיר בעל הנס ורב כהנא ור' ירמי' ואח"כ על הר גבוה אצל קבר ר' עקיבא ותלמידיו ור' חייא ועוד תנאים, ואצל השער קבר רב אמי ורב אסי וקבר הרמב"ם ועוד כמה אשר אין בכחי לפרוט הכל.  ארבעה שבועות הייתי במרחץ חמי טבריא והוטב מצב בריאותי ב"ה, והלכתי עם שיירא לכפר חטין לקבר יתרו שמכבר היתה שמה ביהכנ"ס, ועל הר גבוה עלינו ונפשנו בכפנו והלילה כבר בא ובקרנו קבר ר' יהושע בן פרחי', קולותינו הלכו עד לשמים מפחד ומורא וכמעט פרחה נשמתנו, וירדנו מההר הגבוה ועשינו לינה בבית יהודי ספרדי אחד עני, ובבוקר רציתי לבקר קבר רבינו הקדוש על הר בכפר ציפר אבל הסכנה היתה גדולה ללכת שמה וגם היה עש"ק ובאנו לשלום לטבריא בעת הדלקת הנרות:

עתה בני היקרים כאישון עיני אשר בטפחים רביתי אתכם ועתה גליתם למדינות זרות לאמעריקא אשר לא אדע איך אכתוב לכם, על כן הדפסתי מכתב הזה להיות לכם לנחמה ולתקוה להש"י שיעזרכם כאשר עזרני ועשה עמי חסד שיכולתי להיות באברי החלושים במקומות הסכנה אשר חזקים ועשירים ממני יראים ללכת שמה, הנה הש"י החיני בחסדו פה עשרים שנה שיוגמרו באלול אי"ה וזכיתי בזכות אבותינו להיות בכל מקומו' הקדושים קברי תנאים אמוראים נביאים המוזכרים בכתבי קודש ותלמוד ועוד אקוה לראות ביאת משיחנו בב"א.  מזה תדעו כולכם לקוח אך לה' ולהיות צנועים וטובים ויהודים גמורים ולשמור תורתינו הקדושה, כמו ששמר יעקב אבינו בבית לבן ויוסף במצרים גם בטרם נתנה התורה ומה גם עתה צריכים כולם ללכת בדרכי האבות ואמהות.  ועכ"פ פעם א' בחודש תקראו מכתבי הנדפס ולקיים ולשמור הכל.  וישמרכם ה' בדרכיכם הרחוקות ויעזרכם כאשר עזר את אבותינו נכל הגליות ונזכה לראות ביאת גו"צ בב"א.  ממני אמכם המצפה לבשורות טובות מכם ומכל ישראל ולביאת משיח צדקנו אכי"ר רבקה ליפא בת הרב הגאון מו"ה משה מישל לוריא ז"ל אשת הרב הג' המפורסם ר' מאיר אניקשטער נ"י.

 

לזכר עולם עד לימות המשיח משפחתי הנעלה, ה"ה אבי הרב הגאון כו' מו"ה משה מישל לוריא ז"ל בן הצדיק מו"ה שאול ז"ל ממשפחת שאול המלך.  אם אבי היא הצדקנית מ' גיטל בר הרב הגאון מו"ה יהונתן ז"ל ממשפחת לוריא.  בן אחות אבי היה הרב הגאון מו"ה שאול משאדעווע ז"ל.  דוד אבי היה הרב הגאון וכו' מו"ה אלי' פילטטנטר ובעת פטירתו נראה עמודא דנורא.  אמי הצדקנית מ' חי' בת הצדיק וטהור מו"ה נתן נטע ז"ל.  אחי אמי הרב הגאון המפורסם וכו' מו"ה ליב ז"ל.  אחי הוא הרב הגאון בעהמ"ח ס' "עטרת שאול".  ואחי הרב הגאון הצדיק מו"ה יהונתן ז"ל.  ואחי האברך הגאון צדיק וטהור מו"ה אלי' אהרן ז"ל אשר השאירו אחריהם הרבה חיבורים.  ה' יזכנו להוציאם לאור בן אחי האברך צדיק וטהור אחריהם יוסף ז"ל

ועתה בני היקרים ואחי היקרים וכל בני משפחתינו היינו אחי היקר איש תם וישר כו' מו"ה יהודא ליב נ"י ובנו הרב היקר המפורסם מו"ה אלי' יוסף נ"י וכל יו"ח שיחיו.  והרב המפורסם מו"ה שמואל קישין וכל בניו שי'.  והרב הגביר המפורסם מו"ה חיים ברודא וזוגתו הצנועה ש"ב מ' מינע וכל בניהם היקרים וגיסו הרב המפורסם וכו' מו"ה משה זלמן וזוגתו הצנועה מ' טובי' וכל בניהם וש"ב הצדקנית מ' ליבא ובעלה וצאצאים שי' ובפרט אחי' היקר המפורסם מו"ה בן ציון קישין וכל צאצאיהם שיחיו ואחי' מו"ה חיים רפאל קישין ונ"ב וצאצאיהם.  וש"ב הגביר המפורס' מו"ה חיים רומסיסקי מקידאן ונ"ב וצאצאיהם וכל משפחתי היקרה בכלל כולכם תעמדו על הברכה ותזכו לעלות מעלה והשוכן בציון יחשוב לכם צדקתכם ופעולתכם אשר לא עזבתוני זה לי עשרים שנה פה בק' ואתם גמלתם עמדי אך טוב וחסד ותעמוד לכם עד ביאת גואל צדק בב"א:

והנה כאשר הרביתם לעשות טוב וחסד עמנו אחלה פניכם אשר לא ימוש חסדכם גם מעם המתים הצדיקים ז"ל ותשתדלו לעשות נחת רוח לנשמתם אשר ספריהם היקרים שהשאירו אחריהם ברכה והמה עודם בכתובים, תראו נא להוציאם לאור ולהפיצם בישראל היינו חבורי אבי הגאון ז"ל וס' תפארת שאול מבעה"מ ס' עטרת שאול ז"ל וס' ויעל אליהו ויגש אליהו מאחי האברך ז"ל למען יהיה להם פרי מעשיהם העונים לזכר עולם.  וזכותם יעמוד לנו ולבנינו עד עולם והבא לטהר מסייעים אותו.  ואל יקשה בעיניכם אשר אני מבקש מכם דבר גדול כזה, כי ישנו פה אחד הגדולים אשר הוא מדפיס חבוריו היקרים בהון רב בסיוע הספרדים הגבירים מח"ל וכ"ש וק"ו שראוי שמשפחתנו תעזור בהדפסת חבורים הנ"ל, הלא אחי הגאון הוא רב בקראקינאווי ואבינו זצ"ל היה שם רב יותר מחמשים שנה ולא רצה לקבל עליו רבנות מעיר גדולה באמרו כי בעיר קטנה יותר יוכל לעסוק בתורה, וכל הגאונים אמרו כי זאת ממדת ענותו שלא להתפרסם בעולם.  ע"כ ראוי עתה אחר פטירתו כי באה העת לפרסם תורתו וחידושיו, וכל העוזר לזה תגן זכותו עליו בלי ספק

וביחוד אגיש תודה ממעמקי לבבי לכבוד השר הצדיק נזר ישראל ופארו צדיק וחסיד סיר משה מונטיפיורי הי"ו, אשר בעת היותו בעיר קדשנו מסרתי לו במתנה את ספר יד יצחק והוא קבלו באהבה.  והנה אין בפי מלה להגיד אף אחד מני אלף מרוב חסדיו ואמונתו וצדקותיו אשר עושה לבני ציון וגם עמדי, יהי זכרו ברוך ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלם.  וה' יתן בלבו הטהור שיעזור אתכם גם בהדפסת החבורים הנזכרים על שמו ושם רעיתו הצדקנית מרת יהודית ז"ל.  והנלוה אליו הרב החכם וכו' מו"ה אליעזר הלוי נ"י, למען יעמוד לו זכות המחברים אבותינו הצדיקים להאריך ימיו בטוב ובנעימים.

ובשולי מכתבי זה אודה לה' חסדו שאחרי רוב חלישות גופי מנעורי כאשר ידעתם נתן לי חיי פה מתנת חנם, ועתה לעת זקנותי כל הלילה שנתי נודדת מרוב רעיוני במה אבוא לפני השי"ת, תשובה אין בכחי לעשות, ותפלתי מה היא נחשבה מול ממ"ה, צדקה איך אתן ואנכי בעצמי מקבלת.  אך זאת תקותי כי במדת נוצר חסד לאלפים יעזור לי זכות אבותי לשמוע מכם ומכלל ישראל בשורות טובות ונזכה להתראות בירושלם עה"ק ת"ו כולנו יחד.  וכל קוראי המכתב הזה יתפללו בעדי שאזכה לבוא אל מקום אבותי בג"ע ולא אבוש מהם בעוה"ז ובעוה"ב אכי"ר:

כה דברי אמכם ואחותכם הדושה"ט ומעתרת בעד הצלחתכם ובעד הצלחת כל מיטיבי ואנשי חסדי רבקה ליפא בת הרב הגאון הצדיק כו' מו"ה משה מישל ז"ל אשת הרב הג' מו"ה מאיר אניקשטר נ"י.

 

בר"ח אדר יום ג' שנת תרמ"ד.  הבאתי שנית ספרי "זכר עולם" על מכבש הדפוס.  בני ואחי היקרים וכל בני משפחתי ואחב"י, אנה אמצא כח ודעת להודות להקב"ה על חסדו הגדול אשר עשה אתי בימי ילדותי ומכ"ש עתה בימי זקנותי.  אשר אקוה עוד לראות פני משיח צדקינו בב"א.  ואשר הדפסתי לפני שתי שנים את ספרי הדל "זכר עולם" היתה כוונתי לפני בניכם למזכרת את האבות עם תורתם ומדותיהם הטובות.  אשר אין להעלותם על מכבש הדפוס.  וד' הוא יודע – ואתם בני היקרים תלכו בדרכם.  כאמור "מעשה אבות ירשו בנים".  בזכותם נתן ד' בלבות קרובנו רבנים ונגידים.  לקבל בשמחה את ספרי "זכר עולם" ולא הובישו פני.  ושמחו את לבי החלושה במכתביהם הטובים ונעימים.  גם שלחו לי עזרתם לחזק בריאותי ואת בני העדינים.  בודאי ד' יחשוב להם למצוה גדולה ושכר כלכם ישלם לכם ד' בעוה"ז ובעוה"ב.  ויען כי ספרי "זכר עולם" שהדפסתי כבר לא נשאר לי אף אחד מהם ורק מעט ממנו הנחילו בני משפחתנו.  כאמור.  לזאת אקחה שנית ישועת ד' בעזרי.  שאזכה בזכות אבותי היקרים להדפיסו שנית להספיקו לפני כל קרובי היקרים ולפני אחב"י.  למזכרת כל אבותי לפניהם עד ימות המשיח א"ס.  – בני היקרים ואחי יקירי וכל יקירי בני משפחתי ואוהבי אבקש מכם כאשר קבלתם את ספרי הדל "זכר עולם" בשמחה.  בזכות אבותי.  כן יוגדל נא לאלפים כבוד אבותי היקרים לראות שיובאו ספרי אבי הגאון האמיתי צדיק וטהור מוה"ר משה מישל לוריא זצ"ל.  וספרי אחי הצדיקים שיוצאו לאור בדפוס כי בא העת.  והשי"ת יהיה בעזריכם כי הבא לטהר מסייעין אותו אם ירצה איש כמצוה ה' הוא בעזרו ובפרט מצוה גדולה הזאת אשר יעקב קרא למצוה כזאת חסד ואמת.  כאשר תקראו בספרי "זכר עולם" הראשון את חסדי השי"ת אתי באלה הכ"ב שנים מעת באתי לעה"ק ירושלים ת"ו.  תאמינו לי כי כטיפה מן הים כן יסופר אחת מני אלף החסדים אשר עשה השי"ת אתי מאז עד הלום.  וכאשר זיכני להשאיר אחרי את מחברתי זה למזכרת אבותי זצ"ל.  כן יוגדל נא זכותם שתוכלו להדפיס ספריהם אשר כמה שנים עברו שלא זכו עדיין לבא בדפוס.  ואבותי יגעו כל חייהם ושנותיהם על תוע"ב כאשר תראו בספרי "זכר עולם" הראשון.  וכאשר המדה הטובה שבאדם הוא מדת ענוה ואסור לו לאדם לבקש כבוד לעצמו כאשר אמר אברהם אבינו זי"ע ואנכי עפר ואפר וכמאמר חז"ל כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו כי מה הוא חיי האדם לו אלף שנים יהיה כיום אתמול הוא כן אמר דוד המלך בתהלים, ומה נאמר ומה נדבר אנחנו?  והכל יודעים כי רק לה' הכבוד.  אך זאת היא רצון ד' כי איש את רעהו יכבד.  ולא את עצמו.  הלא טוב לו לאדם שלא לרדוף אחר הכבוד.  שלא יברח ממנו.  ויעמוד על מקומו – גם אחר ממון.  בני!  ואחי!  היקרים.  הלא לי הכסף ולי הזהב נאם ד' צבאות.  ואם ירצה ד' הלא כי ישן איש ישלח לו פרנסתו.  כהמן במדבר מן השמים כן פרנסת כל איש לא יודע מבואו ונסתר ממנו.  אבל על כל איש לדעת כי פרנסתו מן השמים ונסתר הוא ממנו ובכל עת ורגע צריך לתת זאת על לבו.  ותאמינו לי יקירי.  אוהבי וקרובי.  בכל פעם אשר ישלח ד' את פרנסתנו על ידיכם יגדל אצלינו השמחה.  כאשר שלח לנו ד' מן משמים גם תרד השמחה בנפשינו כי יעזור אתכם לעזרינו.  וכאמור איזהו עשיר השומח בחלקו.  לזאת צריך האדם להספיק עצמו ולשים בד' מבטחו.  וכן כל דבר הוא ברצון ד'.  אשר כמה פעמים אמרתי נואש לחיתי חו"ש.  וד' ברצונו ישים לגבור החלוש.  וכן בדרך החיונה.  אשר אקיף ולוה וחובות ישתרגו עלי.  ומדאגה בדבר מאין יבא עזר יחשך עולמי בעדי ויחרד לבי עלי שלא אשאר ח"ו בעלת חוב בעיה"ק ירושלם ת"ו לאכול דמי זרים.  אשר בהיותי בקראקאנאווי מחזקת חנות ולאלפים עלה מסחרי אשר לקחתי סחורה בעיר קידאן בהקפה וד' הי' בעזרי שלא נשאר משל אחרים תחת ידי מאומה אף פרוטה אחת.  ועתה בירושלם עי"ק ח"ו האוכל דמי זרים?  אבל ד' בעזרו ישלח ברצון קרובינו ואוהבינו שי' וישלחו לנו נדבת רוחם לשלם חובותינו.  ואקיפה שנית בבטחון השי"ת.  בני ויקירי אוהבי אחי ורעי בחסדי ד' נבטח והכרחיית החיונה הדורשת לחיי איש ממנה אין לגרוע.  ובזכות אבותינו הקדושים זי"ע ייטיב ד' את חיתנו בנקל ונזכה כלנו לראות פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן:

אחב"י!  דעו נא כי רבים המה מחשבותי אשר יכולתי להעלותם על מכבש הדפוס.  אך למה אלאה אתכם בדברי.  תודות לד' על גודל חסדו כי הוצאתי מעט זאת לפועל ידים אשר רחשה לבי זה ספרי "זכר עולם" וזאת מטרתי ממנו.  כאשר מפורש בו שמות אבי ואחי זי"ע.  נא לזכות במצוה האמיתית הזאת לדפוס את ספריהם האמיתים.  וכאשר מאחי הצדיק הגאון בעל "עטרת שאול" נשאר ממנו עוד ספרים אשר לא העלו בדפוס.  ור"מ הלך בלא בנים לעולמו.  ואלה ספרים הניח אחרי ברכה.  בודאי המצוה גדולה מאד לזכהו בהדפסת הספרים.  גם אחי היקר הצדיק כו' מוה"ר אלי' אהןר זצ"ל נקטף בעודנו באבו ולא זכה עוד גם הוא לבנים.  והניח אחרי' ברכה ספרים אחדים אשר עוד לא ראו אור בדפוס בודאי מה גודל זכות זה להדפיסם ובזכות זאת תזכו לראות בנים ובני בנים לבניכם עוסקים בתורה ושמרכם בזה ובבא.  כאשר משה רבינו זי"ע זכה שהי"ת התעסק בעצמו בקבורתו בזכות עצמות יוסף שלקח אתו ממצרים.  הלא נראה גודל זכות חסד של אמת.  והי"ת יזכנו לראות ספריהם כספירים יאירו באור החיים ובנופת צופים יהי' ללומדיהם.  ונזכה לראות כי יפקוד ד' את ציון וירושלם וכל עיר על תלה בנוי' אמן:

אחב"י.  כאשר העלתי זכרון אבותנו זי"ע בספרי "זכר עולם".  כן אזכירה בו את ארצינו הקדושה.  למה נמשלה עתה א"י בחורבנה ובני' אשר בתוכה למלך אשר בני' מרדו בו.  והי' בהם נבוני דעת ורב שכל.  גם פשוטים הי' מהם אשר לא הכירו עוד ביקר תפארת מלכות אביהם.  החכמים שבהם דינם במיתה והפשוטים חוסרי דעת להגלות בארץ לא להם.  וכרחם אב על בני' צוה המלך עליהם לכלכלם שמה ולמלאות כל מחסורם.  באופן שיכירו בטובת אביהם על כל דרכם כי הוא הזן ומפרנס אותם כרב חסדו רק פניו לא יראו ולא יבואו בגבולו בלתי רשותו.  וכאשר חכו בניו כשמונה עשרה מאות שנה ואין אביהם המלך דורש אותם לבוא בארצו לראות פניו.  וגם בגלותם התחילו להרגיש מכאובים אנושים משכיניהם (יען כי שכיניהם שכחו הדבר כי בני מלך המה) הוזילו את כבודם והורידו לעפר קרנם.  ולא נתנום לשאוף רוח ולצנינים הי' בעיניהם.  כי אז מרה להם מאד באו אחדים מהם בעצה אחת לבוא אל ארץ אביהם בלתי רשותו והתיצבו לפניו וכאשר ראה המלך אותם אז בירר מהם ברצונו וגלם שנית לארץ אחרת אשר הי' שמה.  ואשר הניח מהם בארצו צוה עליהם שלחם חוקם לא ינתן להם מביתו רק מארץ אשר משמה עתה באו.  משמה ישולח להם חיתם כמקדם ע"י אביהם המלך ויכירו בחסדו ובחסד עבדי' השולחים להם מחיתם ממרחק עד עת שיפקיד את בניו הגולים לשוב לארצו.  הנה אבינו המלך הקב"ה כאמור "בני בכורי ישראל" והספקת אחב"י ישלח ד' ממרום קדשו על ידי אה"ק ת"ו.  אשר כל תפילות עמו יעלו ע"י מקום המקדש כאשר התפלל שלמה המלך זי"ע "והתפללו אל ד' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנית לשמך" (מלכים א' ח'):

ולזאת גם אנחנו בני ביתו עלינו להרבות רנה ותפלה עבור אחבנ"י לפני מקוה"ק ועל בנין בהמ"ק אשר בעונותינו נחרב הבית כאחז"ל כל דור שאין נבנה בימי' כו' ועדיין לא סר עונותינו ועוד חטאינו לא כופר.  לזאת ישלח לנו ד' פרנסתנו על ידיכם מחו"ל ולא יזמין לנו פרנסתנו מביתו אה"ק ת"ו.  ואם אתם חו"ש לא החזקתם בנו כי אז גוע נפשינו ברעב.  לכן מחויבים אנחנו להכיר טובתכם אשר תעשו עמנו תמיד ולהתפלל בעדכם אצל "כותל המערבי" בכל יום ועל הר הזתים על קברי אבותינו הקדושים שמה גם "חברונה" יסעו שיירות מעיה"ק ת"ו להתפלל עבור אחינו שבגולה אצל "מערת המכפלה" כי נכיר טובתם אתנו יושבי קודש כי מחזיקים המה בנו בנדבותיהם לתת לנו למחי' בקרב הארץ הקדושה כאשר כבר ביארתי בספרי "זכר עולם" הראשון האם יש מספר לרב הדמעות הנשפכות בכל יום על מקומות הקדושים עבורכם שישלח לכם ד' פרנסה בריווח בשפע טובה ויקל מעליכם טרדת החיונה בנחת ולא בצער שתוכלו להיות לנו למשען לחיותנו בקודש – אשר אתם בני גולה אחב"י אהובים אתם בעיני ד' כידוע הבנים מרחוק אהובים עוד יותר לאביהם עד ד' ירחם עמו ויקרבינו כלנו תחת כנפי השכינה.  וכלנו נראה באור ציון בבנין אפריון ולשמוח בפני משיח צדקינו בב"א כן יהי רצון:

והנה בפעם הראשון הדפסתי ספרי זה למען יהיה תנחומין בעד אלה הגולים במדינות נכריות.  ועתה כאשר זיכני ה' להדפיסו פעם שנית הנני באה להזכיר.  אבותי בהיותי חלושת כח וגם כבדה עלי זקנותי והנני עומדת הכן לדרכי והנה נסתר ממני ולא אדע איך יהיה דרכי אשר אלך עלי' יען כי בלותי זמני על האדמה בהבל הבלים.  והנה ידוע הוא מדרז"ל כי רבי היה מכבד עשירים יען כי משמים זכו להיות ממונים על כספם ולעשות בהם צדקה וגמילות חסדים ולהחזיק לת"ח שיחליפו כח לשבת על לימוד תורתם ולקחת חלק בכל חברות הצדקה אשר בירושלם תו"ב כמו חברת "הכנסת אורחים" אשר אברהם אבינו ע"ה קיים אותה בשלימות כי בזה יקיימו פקוח נפשות לעניים בכל יום ויום.  גם חברת בקו"ח.  בתי יתומים ותלמוד תורה שהיא כנגד כולם.  ורבות הנה מצוות הצדקה המתנוסוסת כאבני נזר בעיר קדשינו ואי אפשר לפורטם.  מלבד מצוות פרטיות כמו הכנסת כלה וכהנה אשר יזדמנו בכל עת.  – כללו של דבר.  מה רב השמחה אשר חייב לשמוח כל איש הבא לירושלם עם צרור כספו האף אמנם כי יסבלו צער ישוב א"י שהיא אחת מנ' דברים הבאים ע"י יסורים.  אבל לעומת זה הלא ימצאו פה קהלות קודש עדת יעקב המלאה תורה ומצות ומעשים טובים באין ערך ושיעור ויוכלון לקיים פה רצון ה' בשלימות ע"י קיום כל המצות.  והנה ידוע מרז"ל כי הנותן צדקה לעני מתברך בשבעה ברכות והמפייסו בי"א.  על כן ראוי ומצוה כי הנותן כפי נדבת לבו יוסיף לזה גם דברי תנחומותיו להמקבל.  כי אז יגדל זכותו ולעשירים האלה אשר הם זוכים לקיים כל זה.  נתן רבי הקדוש כבוד כראוי להם.  ועתה אוסיף מעט משלי.  כי לדעתי אי אפשר לתאר רוב השמחה אשר ישמח איש החסד בעת אשר ידו משגת להשיב לכל עני הבא לבקש מתנה או גמ"ח.  האיש הזה מלא שמחה הוא.  ושמחתו כפולה היא גם בעוה"ז וגם לעולם הבא.  זאת אמת כי גם בלא דברי אלה ידוע הדבר לכל.  אולם מאשר אני מרגיש ההיפוך חו"ש כמה ידאב לבי וכמה תאבל עלי נפשי כשמעי שוועת עניים אלמנות ויתומים הבאים לפני בנפש רעבה ומבקשים עזרתי ללחם.  הה!  עולמי חשך בעדי ואני נחשבת בעיני באותה שעה כאיש הנאבד משני עולמות – ככלי מלא בושה הנני בעיני בהשיבי להעני אין לי ואני מרגיש בשבר רוח העני בצאתו מעל פני ריקם.  ועל כן בשביל זה אני מדפיס כל הדברים האלה כדי שיכירו העשירים גודל שמחתם בתת ה' בידם להשיב לכל שואל חסדם וישמרו הטוב והחסד בכל עת.

אל יפלא בעיני הקורא מי אנכי ומה אני כי אעלה הדברים האלה.  – אולם ידוע הוא כי כל אחד טבעו נמשך לו בירושה מאבותיו וידוע כי אבי הגאון הקדוש זיע"א.  ואמי הצדקניות זיע"א ואחי הצדיק זצ"ל ואבות משפחתי כולם היו אנשי קדש אשר הקדישו עתותיהם להשביע רעבים ולהרוות צמאים להלביש ערומים – ולא נחו ולא שקטו מלעשות צדקה ולעורר לנדיבים – רגש קדש הלזה נפל לי ירושה מהם.  וב"ה אשר הביאני עד הלום.  והנני נותן בזה תודתי גלוייה לכל הרבנים הצדיקים וממוני הכוללת בירושלם.  ומיודעי יודעי שמי הנגידים התומכים בימיני איש איש מארץ מושבו ומחזיקים בידי למען אוכל לעשות דבר בעיר אלקינו.  תגן עליהם זכות המצוה וזכות אבותי הקדושים ויזכו כולם לראות רב טוב הצפון לצדיקים.  ונחלת עד ישכונו.  וזרעם יחיו לברכה.  ותחזינה עיניהם בבנין בית הבחירה ובשוב ה' שבות עמו לציון בב"א:

מפני כי אין אני מלומדת בשפת לשון קדשינו על כן כתבתי הדברים בשפה המדוברת בינינו.  והעתקתים ע"י איש אחר ללה"ק ולפני מיודעי וקרובי ובני משפחתי היקרים הנני מדפיס גם בלשון זשארגאן למען ישמעו הדברים כאשר יצאו מפי.

קחו נא ברכתי מעיר הקדש.  הגיון לב המברכת אתכם מעומק הלב ועומדת בתפלה בעדכם לעת זקנה ושיבה על הר הקדש ציון וירושלם ת"ו.  ומייחלת לשמוח בבנין עירנו ב"ב:

ממני אמכם וקרובתכם ואוהבתכם הדו"ש כלל ישראל.

רבקה ליפא בת הרב הגאון מוה"ר משׁה מישׁל לוריא זצ"ל

 

*

קונטרס

זכר עולם

והוא מכתב

מאת האשה הצנועה בת גדולים העסקנית במצות מבית מרת רבקה ליפא בת הרב הגאון כו' מו"ה משה מישל לוריא ז"ל.  אלמנת המנוח הרב הג' צדיק תמים מו"ה מאיר אניקשטער ז"ל.  אשר כתבה לבניה לאחיה ולכל בני משפחתה שיחיו בכל מקום שהם להיות להם לזכר עולם עד ביאת גו"צ ב"ב.

נדפס

פקה"ק  ירושלם תובב"א

שנת תרנ"א לפ"ק

 

ביום ג' ד' לחודש אייר שנת תרנ"א הנני מתחיל לכתוב פעם שלישית ספר הדל "זכר עולם" בזכות אבותי הגאונים אבי הרב הגאון הצדיק וטהור מוה"ר משה מישל לוריא זצ"ל בהרב הגאון הגדול צדיק וטהור מוה"ר שאול זצ"ל ממשפחת שאול המלך ובזכות חמשה אחי היקרים אחי הראשון הוא הגאון הצדיק וטהור מוה"ר שאול זצ"ל אשר חבר ספר "עטרת שאול" והשאיר אחריו ברכה להדפיס ספר תפארת שאול וגם הניח כמה חבורים על כמה מסכתות כאשר יראה המעיין בספרו "עטרת שאול" שהזכיר כמה פעמים בזה"ל וכבר הארכתי בזה בחדושי למס' פלונית.  וגם על חכמת המשולשים ואלגברי השאיר חבור בכתובים כאשר הזכיר בסוף ספרו.  ואחי הגאון הצדיק וטהור האברך מוה"ר אליהו אהרן זצ"ל אשר נלקח בצרור החיים בנעוריו והשאיר אחריו להדפיס ספר "ויעל אליהו" "ויגש אליהו" ועוד כמה ספרים אשר מפז ומפנינים יקרים ואחי הגאון הצדיק וטהור מוה"ר יהונתן זצ"ל ואחי הרב הגאון הצדיק וטהור מוה"ר נתן נטע זצ"ל האבד"ק קראקינאווי עיר מולדתינו ואחי הצדיק וטהור אריש תם וישר מוה"ר יהודה ליב זצ"ל ובעלי עטרת ראשי הרב הג' הצדיק וטהור מוה"ר מאיר אניקסט זצ"ל ויע"א אשר עסקו ועמלו כל חייהם בתורה ועבודה והנה בוודאי אשר בזכותם הגדול השי"ת מרחם עלי ומחי' רוחי ונפשי הנדכאה והאומללה אשר כל ימי הנני חולנית וחולשות רוח וגם לעת עתה הנני מוטלת ל"ע על ערש דוי זה שלש שנים והשי"ת הנותן ליעף כח מרחם עלי בזכותם כמאמר הכתוב "נצר חסד לאלפים" והנני מודה ומשבח להשי"ת על גודל חסדו אשר עשה עמדי וזיכני לעלות להר הקודש בירושלם תובב"א ולא עזבני כל ימי חיי.

בני היקרים וכל קרובי תדעו כי בשני פעמים הראשונים אשר הדפסתי ספרי הדל "זכר עולם" היתה אז כוונתי לעורר לבב נדיבי לב להדפיס חבורי אבי ואחי היקרים ויע"א וכאשר קבל אחי הרב הגאון הצדיק מוה"ר נתן נטע זצ"ל את ספרי "זכר עולם" אז השיבני כי יראה להדפיס חבוריהם היקרים בל כוחותיו ובכל ההשתדלות שיוכל ומצאתי גיל וחדוה בקראי את מכתבו היקר כי ב"ה הגיע העת והעונה שיודפסו ספריהם הנעימים אך הכתוב אומר "רבות מחשבות בלב איש וכו' נלקח ממני אחי הגאון הצדיק וטהור בצרור החיים בי"ד שבט שנת תרמ"ה וכאשר נודע לי מהמליץ אז נהפך לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים והשי"ת יודע אם יודפסו עוד חבוריהם היקרים ובעונותי הרבים נלקח ממני גם בעלי עטרת ראשי הרב הצדיק וטהור מוה"ר מאיר אניקסט זצ"ל ביום ו' עש"ק ער"ח תמוז תרמ"ה אשר היה פה עה"ק ממונה דכולל זאמוע וגם בשאר חברות קדושות היה מנהל ועסק בצרכי צבור באמונה כידוע לכל יושבי עיר קדשינו תובב"א וגם יום ולילה עסק בתורת ה' ואחרי כל אלה נלקח ממני אחי האחרון היקר הצדיק וטהור מוה"ר יהודא ליב זצ"ל בכ"א מרחשוון תרמ"ו ואחרי אשר בעונותי הרבים הבעיר ה' אש בעצמותי חשבתי הנה כלה חיי והגיע סופי אך השי"ת הנותן ליעף כח ברחמיו הרבים החי' נפשי ונתן בלב ידידי וש"ב להחזיק ישיבתינו בקודש וממקור לבבי אברך ואתן שבח והודיה לפני כסא כבודו של אשר עשה עמדי כל ימי חיי רק חסד ואמת לא במעשי רק מטובו הגדול אשר הוא זן ומפרנס את כל ברואיו ותפילתי שטוחה לפני השי"ת אשר בזכות מעשה הצדקה אשר המה עושים עמדי תמיד יברך ה' אותם ויאריך ימיהם ושנותיהם בנעימים ונזכה כולנו לחזות בבנין אפריון בבוא גואל צדקנו במהרה בימינו אמן:

ואתם [בני][5] היקרים וריעי אודיעכם כי כוונתי בזה הפעם אשר אני מדפיס ספרי הדל "זכר עולם" שיהי' לזכרון עולם משפחת אבי הרב הצדיק וטהור המפורסם מו"ה משה מישיל לוריא זצללה"ה ומלפניך מלך רחמן הנני מבקש שתמחול לי על עונותי הרבים ברחמיך הרבים ותשלח לי רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל אמן והשי"ת ירחם על ישראל עמנו ויבואנו לציון וירושלם ויבנה בית מקדשינו ותפארתינו אמן.  ממני אמכם וקרובתכם אלמנה קשת רוח מיחלה ליש ועת אבינו שבשמים רבקה ליפא בת הרב הגאון הגדול צדיק וטהור מוה"ר משה מישל לוריא זצללה"ה אלמנת הרב הצדיק וטהור מוה"ר מאיר אניקסט זצ"ל:

 

ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם.  טוב מבנים ומבנות.  שם עולם אתן לו אשר לא יכרת (ישעיה נו ה)

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1]  לא צוין שם המתרגם/ת במקור. ירושלים: תרמ"ב, תרמ"ד, תרנ"א (עברית ויידיש); כאן מתוך הספר הקול הנשי הירושלמי בעריכת מרגלית שילה, ירושלים: מרכז דינור, תשס"ד, 2003. [הערת פרויקט בן-יהודה]

[2] הדפוס המקורי אינו ברור הערת פב"י.  

 [3] המקור אינו ברור הערת פב"י.

[4] במקור המודפס חסרות מרכאות כפולות פותחות   הערת פב"י.

[5] במקור המילה מחוקה, כנראה צ"ל:  בני – הערת פב"י.