יוצריה-בּוניה של הספרות העברית החדשה, המתחלת עם הדור הראשון להשכּלה, מחכּים עדיין לההיסטורוגראַף שלהם. כּבר נעשו, אמנם, בּמקצע זה אי-אלו נסיונות בּאַנתּולוגיות ובחריסטימאַטיות שונות; אבל הנסיונות הללו אין בּהם כּדי לספּק את הצורך ספּוק גמור, יען כּי בּכולם העיקר חסר מן הספר, והוא – בּיאוגראַפיות מפורטות של הסופרים עם תּאור מלא ומקיף מסביבה שלהם ומהזרמים הצבּוריים שבּזמנם, אשר בּלעדיהם אי אפשר לעמוד עמידה נכונה על טיב פּרצופם המוסרי ולהכּיר לדעת את הגורמים, שהשפּיעו על יצירות רוחם1 והטבּיעו את חותמם עליהן.
בּספרי זה אני רוצה למלא את החסרון הנזכּר. מלבד תּולדות מאַפּו, שהסתּייעתּי בּהן בּספרו הידוע של ראובן בּריינין, ערכתּי את יתר הבּיאוגראַפיות על יסוד חמר עברי ולועזי, שבּרובּו הגדול לא נתפּרסם בּדפוס עד היום, ושמתּוכו מתגלים לנו קוים ושרטוטים חדשים לגמרי לתאור אישיותם הרוחנית של הסופרים ומהות עבודתם הספרותית.
מלבד תּולדות הסופרים הקציתי פּרקים מיוחדים לבקרת יצירותיהם. בּפּרקים האלה הבאתי דעות מבקרים שונים בּחיוב ובשלילה, ויש אשר בּאתי כּכּתוב השלישי להכריע בּיניהן בּתוקף הוכחות מיוחדות משל עצמי.
בּמקומות שמצאתי צרך בּדבר לבירור הענין, נתתּי דוגמאות מובחרות מיצירות הסופרים בּתוספות הערות והארות שלי ושל אחרים בּנוגע לסגנון ולתּוכן.
בּין צעירינו קוראי-עברית, חניכי-בּית וחניכי אסכּולה, ישנם לא מעטים, הרוצים להקנות להם ידיעה הגונה בּספרות הזקנים ומאין להם גם הפנאי הנחוץ גם הסבלנות הדרושה לקרוא את ספריהם במקומם, ינועו על האנציקלופּדיות והקובצים הספרותיים השונים, ויש אשר לא ידעו איזוהי דרך המקורות שהם מבקשים, ונמצאים מוציאים את זמנם ואת עמלם לבטלה. אל סוג הקוראים הללו התכוונתי בשעה שעלה לפני בּמחשבה לכתוב את ספרי זה, שבו – כך אני מקוה –ימצאו את כל הידיעות הדרושות להם כדי להכיר הכּרה שלמה וברורה את פּעולת זקני סופרינו, יוצרי הספרות העברית החדשה.
לספרי זה, שאני נותן כאן לעת-עתּה את חלקו הראשון, הכנסתי את חמשת סופרי-המופת שלנו, הקודמים בּזמן, והם: אד"ם הכהן לבּנסון, בּנו מיכה יוסף, אברהם מאַפּו, מרדכי אהרן גינצבּורג וקלמן שולמאַן. קראתי לאלה בּשם “סופרי-מופת” על שם זמנם, יען כי עכשו בּימינו אין הללו צריכים ויכולים עוד לשמש סמל ודוגמה לרבּים לא בּצורת יצירותיהם ולא בתכנן. אבל על כל פּנים הן מניחי-יסוד הם ובונים, וסוף, סוף הלא צריך לשים אל לב, כי אצלנו, וכך הוא גם אצל אומות-העולם, אין סופרים ראשונים ואחרונים אלא תּחומים היונקים זה מזה ומשפּיעים זה על זה, חוליות בּשרשרת ספרותית אחת, שסופה נעוף בּתחלתה.
המחבּר.
וילנה, סיון תּרפ"ב.
-
במקור “רוהם”, כנראה צ“ל ”רוחם“ – הערת פב”י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.