רקע
יוסף אהרונוביץ
לאיחוד "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון"

לאיחוד “הפועל הצעיר” ו“צעירי ציון” / יוסף אהרונוביץ


אנחנו נפגש בועידה של “הפועל הצעיר” בימים הקרובים ושם נדבר על יסודות האחוד של “הפועל הצעיר ו”צעירי ציון". פה רציתי רק לאמר מלים אחדות בענין זה.

מה הוא הקשר בינינו? מלבד הדבר המובן מאליו יש עוד איזה דבר. ההסתדרות הציונית היא הרוסה מפני המצב שנוצר על-ידי המלחמה, מפני חוסר החבור בין הארצות וגם מפני המצב החדש שנוצר בציונות. ההסתדרות – במשך עשר השנים האחרונות – היתה דרך הפוליטיקה שלה סלולה: תורכיה ישנה ועלינו למהר ולעבוד בטרם תקיץ משנתה. שמחנו שאחרים לא באו להעיר אותה. קווינו שאם ימשך המצב הזה עוד איזו עשרות שונים, נספיק לעשות את עבודתנו בהצלחה. לפני המלחמה הגיעה האינטנסיביות של עבודתנו למדרגה כזו, שהיינו בטוחים שאם נמשיך ככה – תהיה הארץ לנו. ואולם מצב זה נשתנה במשך זמן המלחמה. נכנס עם חדש. היינו בטוחים ששום איש לא ישקיע פה את מרצו ואת כספו בשלטון רקוב זה, ורק אנחנו נעבוד, כי הרי אנחנו מעונינים בארץ. עכשיו אבד הבטחון הזה. השלטון החדש אינו רקוב, ואין בטחון שלא יבואו אחרים להשקיע פה את עבודתם ומרצם.

לעומת זה ניתנה לנו הצהרה. יש חושבים שזוהי כעין מטבע שאפשר לקחת אות השוקה ולפרטו. אבל אם גם לא נגזים, הרי נכיר בכל זאת בערכו. זוהי הפעם הראשונה שהעמים הכירו בזכותנו ההיסטורית אל ארץ-ישראל. דבר זה חשוב מאד ועלינו להתיחס אליו בכל ההערצה. ואולם כדי לקחת הצהרה זו ולעשותה למטבע עובר לסוחר, צריכים אנו, כפי מבטאו של חברנו גורדון, להצהרה של העם. ובשעה שהמדינאים שלנו עסקו במסירות נפש שאין דוגמתה – ושלא תשכח לעולם – בהשגת ההצהרה של בלפור, לא עסקו כלל בהשגת ההצהרה השניה: הם לא השתדלו לארגן את העם. הם עוררו תנועה משיחית, הפיצו שמועות מוגזמות, ולנו נתוספו “גרים” לאלפים שיעזבונו אחרי שיתברר כי אין לנו עדיין ממשלה עברית בארץ.


אותו הדבר קרה באמריקה. שלוש מאות אלף שקלים נולדו שם בין-שנה, בפיטסבורג כבר סדרו את הקונסטיטוציה של חיינו בארץ, וכעבור שנה, כשהוברר שלא יקום עם ביום אחד, היה ערכם של השוקלים האלה מאפע. אמנם המנהיגים שלנו יוכלו להתנצל, ובצדק, כי מעטים ובודדים היו העובדים. חסרו קשרים עם העובדים האחרים. ואולם, איך שיהיה, והחטא הזה – חוסר ארגון העם – נעשה.

חטא שני: מנהיגינו האמינו שאת המדינה יקבלו בפריס ובלונדון ושכחו שאת זה.אפשר להשיג רק פה בארץ. אנחנו דרשנו תמיד אות ומופת להצרה. חפצנו לראות התחלה של עבודה בארץ: בנו מושב, שני מושבים – אמרנו – יצרו קטנות, אם אין לכם האפשרות לעשות גדולות– ובלבד שנראה איזה דבר, איזו עבודה. על תביעתנו התמידית הזאת קבלנו מענה: למה לנו לעסוק בקטנות, לבזבז על זה את המרץ, בשעה שאנו עומדים לפני הגדולות הבאות. עכשיו הם מכירים בעוותם. יצרו פה תנועה רבה, פקידים, אוטומובילים ו-בטלה. לארץ קטנה של פרוטות נכנסו לירות ופזרנות. זה קלקל את הישוב במובן המוסרי.

המנהיגים שבאו לארץ לא היו מן הוותיקים שלנו ולא הכירו את המצב. הם דברו אנגלית והכניסו הרבה דמורליזציה. ובתוך הדמורליזציה הזאת היינו אנחנו, “הפועל הצעיר” ו “אחדות העבודה”, הכוחות הפועלים המאורגנים, שנלחמנו בזה. השתדלנו להטות את זרם הכסף לעבודה פרודוקטיבית, ובמדה ידועה עלה הדבר בידנו. ועוד יותר עלה בידנו, כנראה, להכניס הכרה בלב חברי הועד הפועל הציוני שדרכם לא תתכן. רק הודות לבקורת שלנו ולדרישותינו התכופות בא, סוף סוף, ויצמן אל הארץ והתחיל להתבונן אל המצב שנוצר ואל השאלה העיקרית, אם צריך לחכו, או להתחיל תיכף בבנין.

אחרי חודש ימים אמר: חטאנו, עלינו להתחיל תיכף בעבודה.

כשאנו מדברים, איפוא, על הועידה המשותפת של “הפועל הצעיר” ו“צעירי ציון”, הרי לא נהיה מחוצפים אם נגיד שעלינו להקים הסתדרות ציונית. עלינו לפזר כוחות בכל הארצות ולהקים ציונות אמיתית ולא מזויפת. ציונות המדברת על עבודה וזיעה והמכריזה כי לא ביום אחד יקום עם.

לנו יש עוד תפקיד – לחנך עובדים.

ההסתדרות הציונית תצטרך עוד זמן רב לשמור את הדגל שלה ולא למסור אותו לעם הרצוץ והסובל. באמריקה עמלו להקים תנועה ציונית עממית באופן שהעם יהיה “בעל המושכות”, ולסוף חפצו להמנע מלקרוא לקונגרס יהודי.

אנחנו צריכים להזהר מלהגרר אחרי הפרזיולוגיה, אותה הפרזיולוגיה שלפיה “מוסרים את הדגל לעם”. אנחנו רוצים ליצור ציונות צעירה ורעננה, היודעת את דרכה והמכוונת את ראשית מצעדיה.


(בישיבת הועד המרכזי של “הפועל הצעיר”, תר"פ)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!