א.    🔗

הרקע הכללי של התקופה: המשכת הפתוח של החרושת הגדולה וקביעת מכסי-מגן גבוהים בארצות התעשיה. – רבוי ההון המצטבר מסבת גלוי מכרות-זהב חדשים. – פתיחת לחץ-ההגירה הישר בארצות התעשיה. לעומת זאת: תנועת הגירה עצומה מהארצות הנחשלות באירופה המזרחית והדרומית. – ראשית הבולמוס הקולוניאלי בש' 1880. – סמניו הראשונים: כבוש באזוטולנד (בדרום אפריקה) בש' 1868.

ב.    🔗

האידיאולוגיה של התקופה: אימפריאליזם.

ג.    🔗

לפיכך מטרות התנועה הקולוניאלית: קודם כל – מלחמה על תחומי השקעה להון המצטבר. – גדולה והולכת חשיבותה של בעית הגלם, וביחוד – הגלם הקולוניאלי (קאוטשוק, שמני צמחים). – יחד עם זה: החמרת הבעיה של ממכר התוצרת, – צרפת דוחה את כבוש טונקין מש' 1862 ל-1885.

ד.    🔗

צורות ההתפשטות הקולוניאלית בתקופה זו: התחדשות מופלאה של שיטת הטשרטרים בשנוי צורה. – חברת בריטניה לדרום אפריקה, חברת בורניאו הצפונית, החברה הממלכתית לנפת הניגר, חברת קונגו, החברות הגרמניות להתישבות. – היזמה הפרטית אין בכוחה למלא את התפקידים הקולוניאליים בתקופה זו. – רבוי הסתירות בין היזמה הפרטית ובין תפקידי ההתישבות. – כשלון הפוליטיקה הקולוניאלית של ביסמארק. – הגדלת השתתפות הממלכה בהנהלת עניני ההתישבות. – הממלכה המודנית בתורת מיישב ומדריך את ההתישבות. – שער הרבית כאמצעי טפוסי של ריגולאציה.

ה.    🔗

לפי זה סוג הפעולה הקולוניאלית של התקופה: פתוח תכניתי ע“י השקעת הון תכניתית. – דוגמת ליברפול משנ' 1890. – ההשקעות הבריטיות בחו”ל מש' 1880 עד 1900. – השקעות צרפת. – המעבר של הפוליטיקה הקולוניאלית הבריטית בהודו לשיטת פעולה רכושנית-כספית. – השקעות אנגליה בנירי-ערך ממלכתיים של אוסטרליה, קאנאדה ודרום אמריקה. – משא ומתן בנירות-ערך זרים בבורסות גרמניה. – ההשקעות בהודו ההולנדית. – בנין מסלות-ברזל. – ההתישבות התכניתית של זילאנד החדשה ע"י סיר יליוס פוגל. – מסלות-הברזל הקאנאדית לאוקינוס השקט. – בנין נמלים. – מפעלי השקייה. – השקעות במכרות זהב, ובמטעי קאוטשוק.

ו.    🔗

הולכת וגדולה ההתפשטות הקולוניאלית. – לוח-השואה של הכבושים הקולוניאליים בש' 1877 ובש' 1915. – ההתפשטות הבריטית באפריקה. – מצרים. – הבעיה של תעלת סואץ. – שנוי הספקנות השוררת בצרפת לגבי ההתישבות. – מיניסטריון פרי. – טוניס, אפריקה הצרפתית שעל קו-המשוה, מאדאגאסקאר. – כניסת גרמניה לחוג המעצמות הקולוניאליות. – משיכת ארגנטינה ושאר ארצות, שמעבר להרי האנדים, לתוך ההתפתחות הרכושנית של אזורי ההתישבות. – ההתבגרות המהירה של ארצות-ההתישבות הישנות. – הופעת סין, בתורת שדה השקעות ושוק ממכר, באופק הפוליטיקה העולמית.

ז.    🔗

הבלבול הגדול: מלחמת העולם.