[כי אנו רק קלפה ורק עלים] / ריינר מריה רילקה / משה אטר

_ ספר/י לנו מה שגוי

כִּי אָנוּ רַק קְלִפָּה וְרַק עָלִים.

הַמָּוֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּתוֹךְ כָּל אִישׁ,

זֶהוּ הַפְּרִי שֶׁלְּמַעֲנוֹ הַכֹּל.

לְמַעֲנוֹ הַנְּעָרוֹת עֵרוֹת

וּמִתְעַלּוֹת כָּעֵץ מִתּוֹךְ הַנֵּבֶל,

וְהַנְּעָרִים כְּמֵהִים לַגְּבוּרוֹת.

וְהַנָּשִׁים לַצְּעִירִים בַּסֵּבֶל

אֶת פַּחֲדֵי בִלְעֲדֵיהֶן פּוֹתְרוֹת.

וְהַדְּבָרִים שֶׁכְּבָר אֵינָם בְּכֵפֶל

מַרְאוֹתֵיהֶם עוֹד מוֹסִיפִים לִפְרוֹת.

וְכָל יוֹצֵר וְכָל בּוֹנֶה רַק טֵפֶל

וּלְבוּשׁ לִפְרִי זֶה, בְּשָׂשׂוֹן וּבְאֵבֶל,

שׁוֹרֶה עִמּוֹ, אֻכָּל בּוֹ וְלוֹ יִסְגֹּד.

הוּא הַסּוֹפֵג כָּל רַחַשׁ וְכָל לַהַט

שֶׁבִּלְבָבוֹת, וּבְמֹחוֹת יְקוֹד – :

אַךְ מַלְאָכֶיךָ מְרַחֲפִים בְּלַהַק.

כָּל פְּרִי צִוּוּ הֵם בְּיַרְקוּתוֹ לַחֲנֹט.