היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
משה חיים לוצטו
לדף היוצר
רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי־איטלקי. מחבר הספר מסילת ישרים
יצירה בהפתעה

שיחות מצרים־ישראל מפברואר 1978

כאשר מתווכחים על המזרח־התיכון כיום חייבים אפילו הצופים

המנוסים ביותר לנקוט בענווה ובהתאפקות בתחזיותיהם לעתיד. אכן, אם כל

המומחים הטובים ביותר לענייני המזרח־התיכון מוושינגטון, ירושלים, קהיר,

הרווארד ועוד היו מתאספים מתחת גג אחד לפני מיספר חודשים לא היה שום סיכוי

שמי מהם יוכל לחזות את התסריט שניתגלה ממש מול עינינו שלעיתים לא

מאמינות.

כשספר זה עומד לדפוס נערכים מאמצים עליונים לחידוש

המשא־ומתן בין ישראל ומצרים שנפסק בינואר 1978 ע"י הנשיא סאדאת. פעילות

דיפלומטית עצומה מתבצעת מאז אותו יום היסטורי בנובמבר 1977 כשנשיא מצרים

ירד ממדרגות המטוס בשדה־התעופה בן־גוריון והפך להיות המנהיג הערבי הראשון

שביקר בישראל ופתח במשא־ומתן ישיר לקראת הסכם שלום במזרח־התיכון.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שמשון מלצר

מכתבים: אל הגברת על שפת הים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר גרשון לוין מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. טרונק מאת יצחק ליבוש פרץ; לד"ר יצחק געליבטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ
פרוזה: אל משפחת זילבר מאת יצחק ליבוש פרץ
מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם

דב סדן

מאמרים ומסות: אלכה ואשובה

ישראל זמורה

פרוזה: עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט; אֲנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; סִפּוּרוֹ שֶׁל דּוּ־קְרָב מְעַנְיֵן מאת היינריך פון קלייסט; אַהֲבַת־אֵם מאת היינריך פון קלייסט; זְדוֹן הַשָּׁמַיִם מאת היינריך פון קלייסט; מָבוֹא לַעִתּוֹן "גֶרְמַנְיָה" מאת היינריך פון קלייסט; עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה מאת היינריך פון קלייסט; מָה יּוּכְרַע בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת? מאת היינריך פון קלייסט; אחרית דבר: אל בני דורי: כתבים קצרים / היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: המבקר ד. א. פרידמן [אחרית דבר ל"עיוני שירה"]
עיון: התנ"ך כהיסטוריה מאת ורנר קלר

אבות ישורון

שירה: QUINTESSENCE; גְּבֻל; מֹמֶנְט; כָּתֻב; אֲהֵבֻ; עָזְבֻ; יָשֻׁבֻ; בֵּית חֹשְבִים; מִלְּבָנֹן שְׁלִיחִים לָבֹא; שָׁלֹם לָכֶם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; חֹם וְכִמָּהֹן; פּוֹלָה מִדִּבְרֵי; יָצָא; הַמַּאֲפִיָּה בִּרְחוֹב בֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי סוֹף; לְהִדַּמְיוֹת; לְהִבַּזְיוֹת; לְהִשְׁתַּקְקְיוֹת; לְהֵאַהַבְיוֹת; הָאֹפֶן הַפּוֹלָנִי; עַל הָעֵצִים וְעַל הַבָּתִּים; אֶל סוֹף קַיִץ; בְּאֵיתָן לָקְחָה לִבִּי קְוַארְטֶט; עֲלֵה שֻׁב אֶל הַחֹף; עֹלֶה נֹפֵל; הַחֲתֻנָּה; הַמִּצְוָה רִקֻּדִּיל; אֹר שְׁחֹר; הַסְּעֻדָּה; מַתַּן תֹּרָה; הָאִגְּרֹנֶת; פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת; אבות ישורון מעיר:; כְּמֹת שֶׁמַּעְיָן; עַל שֻׁלְחָן אָסֻר; מְתֻקִים עַל מֶלַח; אֶת הַגַּלְגַּלִים שָׁאֲלָה; עִיר מִגֻּפָה; כַּמָּה דְּבָרִים כָּכָה; עֲצֵי בְּשָׂרָם חַי; זוֹ אֲדָמָה שֶׁטֹּמְנִים לָהּ; מַגְדִּיאֵל זוֹ מַגְדָּלֶנָה; מִי יִתֵּן?; הָאִישׁ (הַמֶּענְטְשׁ); חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ בְּתֵל אָבִיב; הֶחָלָל לֹא נָפַל; שִׁיר אֶחָד [אִישׁ לֹא זֹכֵר וְכִמְעַט]; שִׁיר שְׁנַיִם [כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי “בִּעֻר חָמֵץ”]; שִׁיר שְׁלשָׁה [שִׁנַּיִם זְמַן אָכַל אֶת הַנְּיָר]; שִׁיר אַרְבָּעָה [שָׁלֹם עָלַיִךְ אֲדֹנֵנֻ מֹרֵנֻ וְרַבֵּנֻ עָלֶיךָ הַשָּׁלֹם]; שִׁיר חֲמִשָּׁה [וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי]; שִׁיר שִׁשָּׁה [מַעֲנֵה לָשֹׁן. מֹשֵךְ לֹמַר: מַעמֶע לֻשְׁן.]; הֵיכָן אֶהְיֶה; אֶבֶן מֻנַּחַת; מִי שֶׁבָּא הֻא בָּא; פְּתִיחָה; שִׁיר מַתְחִיל; וְשֻׁב מִי יָבֹא; שְׁנֵי אַחִים הָיִינֻ; לֶוִינְסוֹן; חֲדַר מִיֻּן; בִּקֻּר רֹפְאִים הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב פְּנִימִית ג'; פֶּערֶעלְמוּטֶער וְלֶערֶער; עַל אַדְמַת

אפרים א. ליסיצקי

שירה: צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על השירה והנצח

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

במאמרו בדפי הספרות של ידיעות אחרונות מתאריך 3 באפריל 2009, כותב אלי הירש כך:

מה זה משורר? מי שפיענח את סוד השירה. ומה הסוד הזה? קשה לומר, זה סוד, אבל הוא קשור לכך ששירה היא טכנולוגיית הזיכרון המוצלחת ביותר שהגה המין האנושי.

ואכן, כבר באיליאדה של הומרוס, שחוברה לפני למעלה מ-2,500 שנה, מראה לנו המשורר את מודעותו לקשר שבין שירה ובין העתיד: הלנה היפה, השוכנת בארמון בטרויה בעוד היוונים, ובראשם בעלה הנבגד מנלאוס ואחיו אגממנון, נלחמים על השבתהּ ליוון לאחר שנחטפה-מרצונה על-ידי הנסיך הטרויאני הפוחז פאריס, פוגשת את הנסיך הקטור השב משדה הקרב כדי להיפרד מאשתו ומבנו התינוק; בשלב זה, הלנה כבר ניחמת בה על שברחה עם פאריס (שנקרא גם אלכסנדרוס), שהתברר כפחדן וטווס ריקני, ובמרירות היא אומרת להקטור:

אָנָּא, הוֹי גִּיסִי, הִכָּנֵס וְשֶׁב-לְךָ פֹּה עַל-הַכִּסֵּא, יַעַן אֵין אִישׁ, אֲשֶׁר לִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה כָמוֹךָ
בְּעֶטְיִי שֶׁלִּי, בַּת-אִי-בֹשֶׁת, וּבַעֲוֹן אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, אַךְ בִּגְלָלֵנוּ, כִּי גְזֵרַת בֶּן-קְרוֹנוֹס הָרָעָה – וְנִהְיֶה לְשִׁירָה בְּפִי הַזַּמָּרִים, הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ בֶעָתִיד".

(איליאדה, שיר ששי, שורות 355–358, הומרוס, תרגם שאול טשרניחובסקי, עם עובד, 1991)

ודק מן הדק השילוב שעושה המשורר, בין תפיסת הגורל המוכתב מלמעלה (פאטאליזם) של הלנה, לבין הצורך הפסיכולוגי הטבעי להרחיק את האשמה מעצמה. אולם אם נקשיב רק למלותיה של הלנה ולא לרחשי לבה, הרי היא טוענת שזאוס (הוא בן-קרונוס) גזר עליה לבגוד בבעלה ולברוח עם פאריס לטרויה, כדי שתתחולל המלחמה הנוראה הזו, כדי לספק חומר לשירי-עלילה (אפוסים) למשוררי העתיד. זו תפיסה טראגית, מצמררת. כך או כך,

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!