היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
לוי אשכול
לדף היוצר
לוי אשכול (1895‏-1969)
ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל בשנים 1963–1969, ושר בממשלות ישראל

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. דרכנו במשק ובקליטת העליה (מאמרים ומסות)
  2. התפטרות הממשלה (מאמרים ומסות)
  3. מדיניות הפיתוח במדינת ישראל (מאמרים ומסות)
  4. עם עובד (מאמרים ומסות)
  5. המדיניות הקרקעית (מאמרים ומסות)
יצירה בהפתעה

בעת ההיא, בהשנים אשר לפני ״המגפה השחורה", רבצה מארת ה׳

על יהודי אשכנז, וקללת התוכחה: ״והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה

ויומם ולא תאמין בחייך, בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר,

מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה" השיגה אותם, כי חרב חדה היתה

מונחת על צואריהם, ולא היה יום שאין קללתו מרובה מחברו, כי כל ענפי החיים

נכרתו מהם וכל דרכי המחיה והכלכלה נסגרו בעדם ויסבלו עוני, כפן

ומחסור.

מלכי אשכנז התחשבו בעיני עצמם לממלאי מקום קסרי רומה

וזוכים בכל זכיותיהם. והנה מעת חורבן ירושלים על ידי טיטוס היה מוטל על

כל איש יהודי, מטעם ממשלת רומה, להביא כסף גלגלת זהוב אחד לאוצר המלך,

כופר נפשם במקום הקרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש או במקום מחצית השקל.

ובכן לקח לו המלך לודויג איש בווריה1 את הזכות

הזאת ויוציא חק חדש בשנת ה׳, ק״ב, כי כל יהודי ויהודיה היושבים במדינות


  1. 3  ↩

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

ישראל זמורה

פרוזה: עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט; אֲנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; סִפּוּרוֹ שֶׁל דּוּ־קְרָב מְעַנְיֵן מאת היינריך פון קלייסט; אַהֲבַת־אֵם מאת היינריך פון קלייסט; זְדוֹן הַשָּׁמַיִם מאת היינריך פון קלייסט; מָבוֹא לַעִתּוֹן "גֶרְמַנְיָה" מאת היינריך פון קלייסט; עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה מאת היינריך פון קלייסט; מָה יּוּכְרַע בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת? מאת היינריך פון קלייסט; אחרית דבר: אל בני דורי: כתבים קצרים / היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: המבקר ד. א. פרידמן [אחרית דבר ל"עיוני שירה"]
עיון: התנ"ך כהיסטוריה מאת ורנר קלר

אבות ישורון

שירה: חֻמָּשׁ מַגְדִּיאֵל; שֹׁרֶשׁ עֵץ יֹשֵׁב עַל רֶגֶל אַחַת; אִשָּׁה אָמְרָה; בְּיֻלִים יֹדְעִים; אִידֵיאָה פִיקֻס; אֲנֹנִימִי יֶרִי יַעַר; גָּדֹל נֵס שֶׁעָשִׂיתָ בְּטֶלֶוִיזְיָה; בִּשְׁתַּיִם לִפְנֹת בֹּקֶר; אִשָּׁה עַזָּה כְּשַׁעַר; קֹדֶם הָיָה; תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: חַסְדְּךָ בַּבֹּקֶר; תְּהִלִּים, תֵּן שֵׁם: יְהִי חַסְדְּךָ עָלֵינֻ; QUINTESSENCE; גְּבֻל; מֹמֶנְט; כָּתֻב; אֲהֵבֻ; עָזְבֻ; יָשֻׁבֻ; בֵּית חֹשְבִים; מִלְּבָנֹן שְׁלִיחִים לָבֹא; שָׁלֹם לָכֶם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; חֹם וְכִמָּהֹן; פּוֹלָה מִדִּבְרֵי; יָצָא; הַמַּאֲפִיָּה בִּרְחוֹב בֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי סוֹף; לְהִדַּמְיוֹת; לְהִבַּזְיוֹת; לְהִשְׁתַּקְקְיוֹת; לְהֵאַהַבְיוֹת; הָאֹפֶן הַפּוֹלָנִי; עַל הָעֵצִים וְעַל הַבָּתִּים; אֶל סוֹף קַיִץ; בְּאֵיתָן לָקְחָה לִבִּי קְוַארְטֶט; עֲלֵה שֻׁב אֶל הַחֹף; עֹלֶה נֹפֵל; הַחֲתֻנָּה; הַמִּצְוָה רִקֻּדִּיל; אֹר שְׁחֹר; הַסְּעֻדָּה; מַתַּן תֹּרָה; הָאִגְּרֹנֶת; פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת; אבות ישורון מעיר:; כְּמֹת שֶׁמַּעְיָן; עַל שֻׁלְחָן אָסֻר; מְתֻקִים עַל מֶלַח; אֶת הַגַּלְגַּלִים שָׁאֲלָה; עִיר מִגֻּפָה; כַּמָּה דְּבָרִים כָּכָה; עֲצֵי בְּשָׂרָם חַי; זוֹ אֲדָמָה שֶׁטֹּמְנִים לָהּ; מַגְדִּיאֵל זוֹ מַגְדָּלֶנָה; מִי יִתֵּן?; הָאִישׁ (הַמֶּענְטְשׁ); חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ בְּתֵל אָבִיב; הֶחָלָל לֹא נָפַל; שִׁיר אֶחָד [אִישׁ לֹא זֹכֵר וְכִמְעַט]; שִׁיר שְׁנַיִם [כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי “בִּעֻר חָמֵץ”]; שִׁיר שְׁלשָׁה [שִׁנַּיִם זְמַן אָכַל אֶת הַנְּיָר]; שִׁיר אַרְבָּעָה [שָׁלֹם עָלַיִךְ אֲדֹנֵנֻ מֹרֵנֻ וְרַבֵּנֻ עָלֶיךָ הַשָּׁלֹם]; שִׁיר חֲמִשָּׁה [וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי]; שִׁיר שִׁשָּׁה [מַעֲנֵה לָשֹׁן. מֹשֵךְ לֹמַר: מַעמֶע לֻשְׁן.]; הֵיכָן אֶהְיֶה; אֶבֶן מֻנַּחַת; מִי שֶׁבָּא הֻא בָּא; פְּתִיחָה; שִׁיר מַתְחִיל; וְשֻׁב מִי יָבֹא; שְׁנֵי אַחִים הָיִינֻ; לֶוִינְסוֹן; חֲדַר מִיֻּן; בִּקֻּר רֹפְאִים הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב פְּנִימִית ג'; פֶּערֶעלְמוּטֶער וְלֶערֶער; עַל אַדְמַת

אפרים א. ליסיצקי

שירה: צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם

אילת נגב

זכרונות ויומנים: רק מתגעגעת

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מבטים על יהודה נפך

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: יהודה נֹפך מוזכר בביוגרפיה שכתב שמואל ליב ציטרון על לב לבנדה, סופר רוסי אשר משלו תרגם ציטרון את הנובלה אברהם בן יוסף. בביוגרפיה של לבנדה מצטייר נפך כבדחן. לבנדה כותב אודותיו לציטרון:

“הואילה נא לאמר בשמי למר נפך, כי נכון אני להחזיק לו טובה מרובה אם יטריח את עצמו לרשום לי בכתב בלשון היהודית את הביאור המופלא, שנתן המורה המנוח שאפיר לתלמידיו בדיני “שוא נע ושוא נח”. ביאור זה הוא כל כך עשיר בהומור שלו, עד שבכל פעם שהריני נזכר בו, קרוב אני להֵחָנֵק, ממש, משחוק. לפיכך רוצה אני מאד, שיהא ההומור המופתי הזה נמצא אצלי על גבי הנייר, כדי שאוכל להנאות בו אנשים אחרים אוהבי הומור בריא כמותי”.

מתיאור זה מתקבל הרושם כי נפך התנהג כחקיין בכיתה י"ב, אשר מחקה את מוריו במסיבת הסיום. בביוגרפיה של ציטרון על נפך עצמו מצטיר נפך בדגשים שונים לגמרי. אידיאליסט מיסיונר, העוסק בעבודת תעמולה יחידנית, כמו גם מעל דפי העתון. אדם מתוחכם, אשר מעניק שעורי חינם (בחצות הליל) בלימודי חול לתלמידי תלמוד תורה. האם גם בימינו לומדים דתיים אורתודוקסים לימודי חול בהסתר?

את בית הספר המקצועי שהקים הפך ל “בית-גִדול בעלי-מלאכה עברים שומּרי תורת מאַרקס”. בעיני דוקא מצא חן סגנון החשיבה העצמית שלימד לתלמידיו. הלוואי שכל בתי הספר היום היו עובדים בשיטה זו.

"עברו שנה ושנתים ונופך עצמו רכש לו ידיעה גדולה בכל מקצעות-המלאכה הנלמדים בבית-הספר. את מלאכת המסגר ידע על בוריה ולעומקה כאחד האומנים המצוינים. ולא עוד אלא שגם עמד לו כשרונו להמציא תכניות לענפי-עבודה חדשים בברזל ובעשת. ביתרון הכשר דעת הבין להכניס רוח של אמנות בהכלים והחפצים השונים, תוצרת בית-הספר, המוּצאים לשוק. מרוחו זה אצל על

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47623 יצירות מאת 2648 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20050 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!