היוצרים הנקראים ביותר
יוצרים מן המאגר
היצירות הנקראות ביותר החודש
- [פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה] / רחל בלובשטיין
- אוצר המשלים והפתגמים / ישראל חיים טביוב
- הנסיך הקטן / אנטואן דה סנט-אכזופרי / אריה לרנר
- אני ואימא בבית־המשוגעות: רומן / יעל ישראל
- חיי שנים-עשר הקיסרים / סווטוניוס / אלכסנדר שור
- היסטוריות / הרודוטוס / אלכסנדר שור
- [לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב] / יהודה הלוי
- לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר / חיים נחמן ביאליק
- הקומדיה האלוהית: טור הטוהר / דנטה אליגיירי / עמנואל אולסבנגר
- לְבַדִּי / חיים נחמן ביאליק
היצירות החדשות ביותר
- אורנה פורת / אפרים שריאר / מרדכי חלמיש
- חנה מרון / אפרים שריאר / מרדכי חלמיש
- מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר / שמשון מלצר
- בֵּן לוּ הָיָה לִי... / שאול רז
- אמליה דיטריך: פרשת חייה / כריטס בישוף / משה אליהו ז'רננסקי
- מאיר מרגלית / אפרים שריאר / מרדכי חלמיש
- אהרן מסקין / אפרים שריאר / מרדכי חלמיש
- בתיה לנצט / אפרים שריאר / מרדכי חלמיש
- אל ש. ניגר / יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר
- אל דוד פינסקי / יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר
בן אשה אלמנה היה אהרן, בחור חסון כאלון ומשכמו ומעלה גבוה מכל העם. הוא היה לומד תלמוד ופוסקים אצל הרב דמתא, והיה גדול מהרב פי שנים במידתו וגם בתורתו. שכלו חריף, גם בעל חשבון הוא ויודע היטב חכמת-התשבורת, אבל בלבו אין מַעין חי, חמדוֹת ורגשות-נפש לא ידע כלל. התפילה היתה לו ענין יבש, דבר בלי שכל, והחיים בעצמם הנם מין ריקנות רבה, שאין למלאם אלא בשיחות בטלות או בלימודי הפלפול וההוראה. זה אומר כך וזה אומר כך ואחר אומר דבר אחר לגמרי… לזה שיטתו ולזה שיטתו, ולזה מין דרך שונה משניהם. יש צדדים נוטים לזה ויש צדדים לזה; אפשר לחייב וּלזכּוֹת דבר כאחד, לטמא ולטהר, להחריב ולבנות, ואותו הסיבוב והעיקוּם, הביאורים והסיבובים וכל כגון דא, המה כבר ענינים נותנים לאדם מה ומעסיקים את מוחו. – מקרה הוא שדבר זה הוא טוב ושזה הוא רע, שזה כשר וזה טריפה, וזה פיגול וזה ירצה. הקדוש-ברוך-הוא רוצה שיהיו יהודים כשרים בעולם, ושתהיה להם גמרא, ושיהיו להם שולחן ערוך ודינים, ואפילו סעיפים וליקוטי דינים, ואנו הלא אנו הלומדים והעוסקים באלה… תאמר שיש לקיים המצווֹת ולשמור את הדינים ושלא למלא רצונו של היצר-הרע, אבל דבר זה כבר טפל הוא ואינו עיקר, והא ראָיה, אם גם תשמע אל עצת היצר-הרע ועברת על איזה דין, תוכל עוד לעיין בנושא הענין בטור ובפוסקים, ותוכל עוד לדון עליו…
באות להרב נשים לשאול שאלות שונות בדיני מאכלות וטהרות ולפעמים גם צעירות הן וגם יפות. החטא באשת-איש בודאי זה עוון חמוּר, ואפילוּ הרהוּר אסרוּ חכמים. מה שייך? מדוע לא יאסרו כל נטיה שבאדם? הלא חכמים היו, הלא ישבו מסביב לריש מתיבתא כחצי גורן עגולה, דנו ואסרו, ופסקו הלכה, לפעמים כדעת הרבים, ולפעמים כדעת היחיד, אך בסתם. מכל זה נתחברה הגמרא; והיא נמסרה למשה בסיני, בעת למד הכל מפי הגבורה. משה לא היה פוסק סתם, כי אם איש אלהים; אבל הוא כבר ידע אז את אמרות הש“ך ואת דברי ה”כּרֵתי וּפלֵתי" ואת ה“נוֹדע ביהודה”, וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש…
כה היה אהרן לבן עשרים ושלוש שנה. בבוקר השכים, רחץ את ידיו, הלך לבית הרב, לקח את הגמרא או את הפוסק או את המפרש וישב אל השולחן ולמד בשפה רפה, נשך את צפרניו או חתך בסכינו בשולחן. וכשהתחיל הרב לומר דברי לשון-הרע על השו"בים או על החזן דמתא, או אפילו על נגיד פלוני ופלוני, היה אהרן נהנה מעט מזה, לפי מידתו. לפני הצהרים הלך לקלוֹיז “לחטוף את התפילה”, לשיח ולדבר עם בחורים אחרים, להתלוצץ או לשבת בשעמום. אחר-כך הלך לבית אמו, שטותה פוזמקאות והתפרנסה בדוחק גדול, ואכל אצלה מה שהכינה בעבורו בעמל; ולא חשב מעולם איך איש גיבור-כוח כמוהו מתפרנס מידי זאת האשה החלשה…
בצהרים שוב הלך לבית הרב, לעשות מלאכתו שם בספרים, ואז כבר באו לפני הרב “דין-תורות”, עסקי-עיר. אהרן נפנה גם לשיחות בטלות עם סוחרים סתם או שדכנים… כה תבוא עת תפילת-מנחה; ואחריה תפילת-מעריב, שתי תפילות זו בצד זו, “שמונה-עשרה” אחת תכופה ל“שמונה עשרה” שניה. אחרי היריקה ב“עלינו” ישוב לבית אמו, יאכל פת קיבּר במלח או גם עם חתיכת דג מלוּח, ואחר-כך שינה ארוכה, שינה בלי טעם ואף בלי חזון. מה יחלום איש כזה והן מוחו הוא כארץ מישור, בלי אילנות, ואף בלי כל עשב ובלי כל צמח.
תאמרו: מה צורך באדם כזה בעולמה של קיטוֹב העיר? תטעו, אהרון הוא
יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.
מאמרים ומסות: האמן מאת אפרים שריאר; יהושע ברטונוב מאת אפרים שריאר; מרים זוהר מאת אפרים שריאר; זיגמונט טורקוב מאת אפרים שריאר; יוסף ידין מאת אפרים שריאר; בתיה לנצט מאת אפרים שריאר; אהרן מסקין מאת אפרים שריאר; מאיר מרגלית מאת אפרים שריאר; חנה מרון מאת אפרים שריאר; אורנה פורת מאת אפרים שריאר
מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם
מכתבים: אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל שלום עליכם מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. אנ־סקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פינסקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. ניגר מאת יצחק ליבוש פרץ
שירה: מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר
מכתבים: בֵּן לוּ הָיָה לִי...
מאמרים ומסות: חינוך החופש; נחום סוקולוב; דיוקנו של ביאליק; קפריסין (רשמי־מסע); כתיב לשעתו; שקלא וטריא
פרוזה: דודאים
מאמרים ומסות: אמיל ודניאל וידנס – "ירושלים"; על הביקורת
מאמרים ומסות: פתח דבר ל"המושבה גדרה"; ציונים ביוגראפיים ל"המושבה גדרה"
מאמרים ומסות: על הנסים...
פרוזה: ביקור לילי מאת שיח'ה חליווה; חיים מעץ מאת שיח'ה חליווה; THE LIBERATOR (סיפור חלום) מאת שיח'ה חליווה; בעיה לאומית מאת שיח'ה חליווה; ביום השביעי מאת שיח'ה חליווה; איש מחפש את עיניו מאת שיח'ה חליווה; חור לבן מאת שיח'ה חליווה; הזמנה C345 מאת שיח'ה חליווה; יקיצה מאת שיח'ה חליווה; אתנחתא לנביחות מאת שיח'ה חליווה; המחייך מאת שיח'ה חליווה; עשרים — לא, יותר! (בתחנה האחרונה) מאת שיח'ה חליווה; כלה למכירה מאת שיח'ה חליווה; שחמט מאת שיח'ה חליווה; קולות ישָנים מאת שיח'ה חליווה; תצלום ישן מאת שיח'ה חליווה; מאה סיפורים ויער מאת שיח'ה חליווה
מאמרים ומסות: כמו מכת ברק
מחזות: תרשיש; איסטהרה; המתמיד וצלו; מנדלי עם הקבצנים
מאמרים ומסות: אלכה ואשובה; שלוש הערות לארחות ושבילים כרך ב'; שרשי שירה – על שאול טשרניחובסקי; בין מזג לשירה – על יעקב פיכמן; במעלות שיר – על א.צ. גרינברג; מלשון ללשון – על אברהם שלונסקי; בין שירה לשיר – על יוכבד בת־מרים; שיבת־משנה – על אנדה עמיר; כליל־זמירות – על נתן אלתרמן; אפלה וכוכבים בה – על לאה גולדברג
עיון: אַחִים קְרוֹבִים־נִדָּחִים; הספינה שנצחה: קורות “יציאת-אירופה תש”ז"
פרוזה: מסביב לעולם לארץ־ישראל דרך הג'ונגל באפריקה; אנטורפן־פאריז־ניצה־בארצלונה; מבולגריה; ...ומיוון; מבנגאזי; מבגדאד; מדמשק; למחרת בואם; המאושרים; "אוי, גאטעניו"; קורות כפר אחד; "למען ההיסטוריה"; שיירה מן המדבר; חייט לבגדי נשים; סיפורה של מרים־יחיא; סיפורו של ציון־יהודה; הילדים הללו...; קורות מעפיל צעיר
שירה: הַנִּגּוּן; עַכְסָה; אָסְנַת; כֻּפַּר הֶעָוֹן...; דורון; הַנּוֹטֵעַ (על פי אגדה תלמודית); סִיפּוּר כֶּלֶב־הַיָּם; יִרְמְיָהוּ (מֵאַגָדוֹת הַחֻרְבָּן); אַף־בְּרִי; יַלְדֵי הָעִבְרִים; מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת; הַרוֹעֶה
משלים: קשׁת הקסמים (במקום הקדמה: [בשבילי הביבר]); מְשָׁלִים: סֵפֶר רִאשׁוֹן; מְשָׁלִים: סֵפֶר שֵׁנִי; סַטִירוֹת; גַּם אֵלֶּה... (מְשָׁלִים וְסַטִּירוֹת חֲדָשִׁים)
מאמרים ומסות: "שומרי החומות"; בתי הספר ומוסדות השכלה
עיון: הנביא מסן־ניקנדרו
מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"
שירה: אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה
פרוזה: מוסיקה מודרנית
מאמרים ומסות: בלילה בקרון; "אינך בטוח אם הדיאגנוזה שלך נכונה"?...; דבר האדם; "כי נבהלו עצמי"...; משיחו של אדם; והיא הדעת...; "המלכות הממשית"...; כי שאלתי מעודי...; חליפת המכתבים; מסביב למגילת איוב – אנה ואנה; "רוצים אתם לדעת מה זה לב־יהודי שלם?"; ברכתנו; מן השאלונים; קירבת אלוהים וכנף המעיל...; משנה פרשת העקידה
מאמרים ומסות: ר' יהושע ברזילי (איזנשטט)
פרוזה: שִׂמְלַת הָעֵץ
מאמרים ומסות: קצור תולדות חייו של ד"ר משה בריל ז"ל
שירה: שִׁירָתִי; בִּבְרִית הָאֻמָּה; חֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו; אֲבָנַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם; הֻכְרַז; בָּאִים יָמִים; כְּחוֹלְמִים; עִם עֲלִיַּת הַנֹּעַר; וְעוֹד אֶחָד; עֶמְדָּה; כֵּן, תַּלְמִיד הָיָה לִי; שַׁלַּח; חֲנֻכָּה; אָבִי; תַּצְלוּם בּוֹדֵד; הַעְפָּלָה מִוִּילְנָה הַסוֹביֶטִית 1940; בְּשַׁלְשֶׁלֶת הָעַד; לְכָאן; בִּבְרִית; סֶלַע קֹדֶשׁ; צִמְחוֹנִים; יָרַד הַלַּיְלָה; לְטִירַת יָעֵל; אַגָּדָה; בֹּקֶר; שְׁקִיעָה; לַיְלָה; מִגַּנּוֹ שֶׁל לָבָן
זרקור על יצירה
כבר / מרדכי בן-הלל הכהן
מאת המתנדבת חנה טל: לפנינו סיפור משפחתי המבוסס על זיכרונות המחבר מימי ילדותו במשפחה יהודית ממוהילב, בסוף המאה ה-19. המחבר, יליד 1856, גדל בעיר שבתחום-המושב ברוסיה הלבנה. בשנת 1907 עלה ארצה, ובנוסף להיותו סופר ועיתונאי, פעל גם בתחום התעשייה והמסחר. היה ממייסדי תל-אביב. נפטר בחיפה ב-1936.
בלשון קלילה, מלטפת ומלאת הומור, מתאר הסופר את חיי היום-יום בעיני הילד הגדל בחיק המשפחה האוהבת. אך עינו פקוחה גם לטבע שסביבו, אותו הוא מיטיב לתאר:
" ‘חן המקום על יושביו’, ובפרט על איש שנולד וגדל וכל שנות ילדותו עברו עליו במקום ההוא. ואף אמנם יפֶה הוא המקום, אשר עיר-מולדתי שוכנת עליו. מרום-העיר וטבורה הם על השפה הימנית, ההררית, של הדניֶפּר. הנהר מתפתל כנחש עקלתון מבין החולות של הפַּרוָר, ואך בצאתו אל מול חצרות בתי-התפלה הוא נגש ישר אל הגבעה, וגולל לו את גליו הקלים והנוחים מתחת לגשר על-פני גבעת-הגֻבֶּרנַטור הלאה הלאה, ויקח על דרכו עמו את מֵי נחל-האלונים. גם הנחל הזה גובל את העיר, את החלק ההררי, מצד מערב, והוא המפריד בין“דגל-הזהב”, בין בתי-החומה אשר ברחובות הישרים והרחבים, רצופי-האבנים ויודעי-המטאטא אשר במרכז העיר, ובין הסמטאות העקֻמות ומשכנות-העניים בתחתית ההר ובכל המורד והמישור משני עברי הנחל.
עתה נחל-האלונים כמעט חרב ויבש, ואך בימי האביב, לעת הפשרת השלגים, יִרבּו מימיו ויגרפו אל הדניפר את כל אשר נאצר בין שארית האלונים – כן: שארית, כי גם האלונים עתה כמעט אפסו – בכל חדשי החֹרף. ואולם אני זכֹר אזכֹּר עוד את הנחל הזה כנהר שוטף, וברחובות אחדים היו נטוים עליו גשרים, ואהלי-רחצה היו בנוּים על שפתו בקיץ, ועל-פני אשדותיו היתה טחנה גדולה ורבּת כֹּח. ופעם אחת גברו המים בנחל הזה מאד, ויתקצף
...המתנדבים שלנו
שלי אוקמן
אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים.
פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014.
תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).
אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה
עד כה העלינו למאגר 47910 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.
בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.
נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!