רקע
משה בסוק
לשון ההחלטות

לשון מיוחדת היא לשון ההחלטה, והקריאה בה טעונה לימוד, הכשרת הלב.

ידענו מלים שהן רשות-היחיד של המשורר. ראינוהו גורף בעצם ידיו זהוריות של אור מתוך הזרם היקומי ונותנן בתוך אבוקות – מלים. אף ידענו אותו מאבק-חשאין, בהתלהק לקריאת המשורר סיעות של מלים: הן באות, ניצבות על סביביו, קוראות פה אחד: הננו ויצאנו בשליחותך – מוכנות הן לכל, ביניהן – מלים מערימות, מוליכות שולל, מפתות אף סחטניות, החוצצות בינו ובין שליחת האמת, המלה האחת, המסותרת – – וכל אותו מאבק מתחולל ב’ארבע עינים' בין המשורר לבין הרוח השורה עליו, בתחום שהוא כולו מלפני-ולפנים. ההכרעה – למצפון היוצר, ליכולת האישית. והמלים – יוצאות לחלל העולם טבועות בחותמן שלהן: משורר פלוני-אלמוני.

מה שאין כן ההחלטה. יוצאת היא לאוויר העולם ברשות הרבים. ילדת-פלאים זו נולדת לצלילי ‘הידד’ ושריקות ליעוג. ועדות רעשניות וּועידות מיילדתן הן. אביהן פעמים אלמוני, בן-בלי-שם, לא מזוהה; ועתים ‘בנות בלי אבא הן’. יחיד ורבים שותפים בה, בהלחטה: יכולת של אישיות ו’טריזים' של התערבות זרה – –

לכאורה זכו בעלי ההחלטות והוענקו להם זכויות-יתר, גדולות ביותר במלכות הביטוי: שליחים הם של ציבור ומפעל, מצהירים רצונות ומישאלות ומאוויים של רבים, ודברם – שטרות לגוביינא. אך זכות מיוחדת זו לא ניתנה להם אלא בשכר עימעום ביטויים האישי, מתוך היתר הגהה, למעט ולרבות, קבלה בסבר-פנים עול של התערבות, פעמים – של רחוקים ופוֹלגים. וכורח זה ניכר בה בהחלטה, בין בקימוטי פניה ובין בגומות-החן שלה.

אכן, לשון מיוחדת, מוזרה לשון ההחלטה, סוג היא בספרוּת, אף-על-פי שתורת הספרוּת לא עמדה עדיין על ייחודה.

קשה לשון ההחלטות. קריאה בהחלטה חכמה היא, כבימים קדמונים, בהיות הכתב קניינם של כוהנים וחרטומים בלבד; החלטה טעונה פיענוח.

הנה אחת לפני. דומה: תמימה וחסודה היא זו, שום כוונה אינה כומסת, אף אינה מתגרה בשום דבר, בשום בריה. אך שהה-נא רגע, רגעיים: הנה היא נפקחת כמו עין, כחיוך, ופיקחות נעלמה מפציעה כאור מתוכה.

קורא אתה בהחלטה אחרת. זו דוקא מרבה דברים, אך שובה ועיין-נא יפה בה: לא-כלומית. מומיה; אחת חנוטה. הַנחת עליה אגרופך, הך במטה שבידך – לא תעלה ממנה אף באוב. ואף-על-פי-כן כוח-משיכה לשתיקתה, ואבנוּתה הולכת אחריך, אינה מרפה.

והנה עוברת לה החלטה על פניך. יהירה, אפה סולד. התבונן בה, תן דעתך; כמה גמישה היא זו, כיצד היא עוקפת בעקיפי-חינחונים דברים ורצונות ומעקשים.

ועוד החלטה. לכאורה, מונוליטית, יציקה אחת הוצקה. אך תקרב-נא תודעתך אליה: בקשי קשיים עומדת זו על רגליה. מעשה-נסים. עוד מעט – ופרחה נשמתה ולא יהא לה כל שיור ארצי.

החלטה: צינת-שיש. חמוּרת-פנים כגזר-דין. אך המבט השהוי יבחין: להט של מזג כבוש כאן, וקשב חד יאזין: כאן מתנחשל עדיין ויכוח סעור בטרם-החלטה – –

אכן, צורה מופלאה היא זו: ההחלטה.

דייקנית היא, חסכנית עד כדי קפידה, ובשעת הצורך: אמירה-לא-אמירה.

לשון רמזים וסתרים; לשון החובה והגזירה; לשון חמקנית, מתנכרת.

ואמני ההחלטה, החרטומים, שבט מיוחד הם, אוטונומי בארצות החיים והספרוּת.

[תשכ"ד]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!