רקע
דוד בן־גוריון
נקדם פני הרעה

ירושלים, 7 בדצמבר 1936

ל… בלונדון.

– – – כפי שתראה לא החלטנו על “נוסח” חדש, אלא הסתפקנו בנוסח שהכריז עליו הקונגרס. כל הזמן התנגדתי לכך שהכרזה על פּריטי פוליטי תצא מאתנו, כי חששתי לשלושה דברים: א) חלק גדול של דעת-הקהל האנגלית, שאינה מבינה את הסבך הארצישראלי, לא תראה בהכרזה זו הנחה מצדנו, אלא להיפך, דרישת פריבילגיה. מיעוט של 30% הדורש פּריטי אינו מגלה רצון רב לפשרה. ב) הכרזת פּריטי מצדנו תקומם את כל העולם הערבי ותגביר את ההסתה נגדנו. כי הם ודאי יראו בזה לא ויתור אלא פריבילגיה למיעוט. ג) אם אנחנו נכריז רשמית על פּריטי – יקשה הדבר על הועדה המלכותית לקבלו. פּריטי הוא דבר שאפשר לקבל אותו כמו שהוא או לדחותו. אי-אפשר להסכים לחלק קטן או גדול של פּריטי, וקשה להעלות על הדעת שהועדה המלכותית תזדהה עם הפרוגרמה הרשמית של הסוכנות בשאלה כל-כך חיונית. התנגדתי להכרזה על פּריטי. אבל חשבתי – ועדיין אני חושב – שאנו צריכים לקבל את הפּריטי כלפי עצמנו, ולכוון את הפעולה המדינית באנגליה ובקרב הערבים במגמה זו.

אך כיון שנתעוררה בועד-הפועל התנגדות חריפה, מקצתה מתוך אי-הבנה רצינית וערבוב המשטר הפּריטטי במטרה הסופית של הציונות, היה נראה לי שעלינו הפעם לשמור קודם-כל על שלמות החזית הפנימית, והמוצא שנמצא הוא לדעתי מוצלח במצב הענינים.

– – – עדיין אנו עומדים כמעט בראשית ה“עדויות” שלנו. אולם מסופקני אם מסקנות הועדה תלויות בעדויות הללו. הועדה תתחשב יותר מכול עם “עדויות” הממשלה, לא העדוּת שניתנה בדלתים פתוחות, והיתה בדרך-כלל לא לרעתנו, אלא עם ה“עדות” הפוליטית החשאית של הפקידים הגבוהים. אין אנו יודעים, כמובן מה היתה עדות זו, אולם לא קשה לנחש את תכנה.

– – – חברי הועדה אינם מגלים, כמובן, דעתם ויחסם. “דורשי-רשומות” מנסים על יסוד שאלה זו או אחרת למצוא את הנטיות של חבר זה או אחר בועדה. איני מיחס ערך רב לסימני ה“ידידות” או ה“התנגדות” המתגלים אגב הצגת שאלות. מסקנות הועדה מותנות מנסיבות פוליטיות אובייקטיביות ומיחס הממשלה הארצישראלית.

– – – נדמה לי, שהמצב הפוליטי, גם זה שבארץ, וגם זה שבאנגליה, וגם זה שבעולם כולו, מחייב אותנו לחשוב מחדש את כל דרכנו הפוליטית. אין אנו חיים יותר בעולם של שנת 1930. צל מלחמה עולמית חדשה תלוי עכשיו על ראשה של האנושות, וצל זה גם מחשיך את עולמנו. לאשרנו אין כוחנו עכשיו בארץ כל-כך דל כמו בשנת 1930, אולם הכוח הזה בלבד אינו מספיק, ואם לא נדע להתגבר בעוד מועד, מי יודע מה יקרה לנו אם יתחולל האסון העולמי. ולהתכונן ליום ההוא – זהו, נדמה לי, התפקיד המרכזי של תנועתנו. בפעולה נמרצת ומחושבת מקוה אני שיש בידינו לקדם את פני הרעה. אבל הדבר דורש מאמצים ענקיים ואמצעים רבים, ונצטרך לדון ברצינות רבה על ענינים אלה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!