Posts Tagged ‘תימן’

"כל עכבה לטובה"

יום שני, אוקטובר 13th, 2014

או : אֵין בּוֹכִים עַל חָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ

החודש העלינו למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה את ספר מסע תימן, מאת יעקב ספיר.  בפרק ה', שכותרתו "בנמל חודידה", הוא מספר:

"פה מצאתי סוחר נוצרי, אחיו של הסוחר הגדול ציר צרפתי המוכּה בג'דה ביום הרג רב [סיפור מעשה שמובא בפרק ב' –הערת פב"י], ועמו שני סוחרים נוצרים, ואחד מהם איש דמשק אשר ראני בירושלים והכירני פה (זולתם אין בכל ערי החוף לא נוצרי ולא יהודי), אנשים נכבדים וישרים מקרבים לכל עובר אורח גר בארץ. ובראותם אותי קרבוני בטובם וגמלוני רב חסד, אספוני אל ביתם ודברו אתי טובות. בביתם ראיתי איש בריטאני מתגורר אצלם. הכרת פניו ענתה בו לאיש נכבד ומלומד. אחרי נודעתי הכרתיו. הוא רב החובל מאניה גדולה בריטאנית אשר ראיתיו לפני מאה יום בקאהיר מצרים, ועשיתי עמו חוזה ללכת אתו באניתו ההולכת עדנה. ובין לילה אחרתי מהלכי לסוּאֶס, והוא הקדימני ועבר ונסע. גם יהודי אחד אשר ארח אז לחברתי מיהר לפני והדביקהו ונסע עמו. ואני נשארתי לבדי במצרים בכעס ורוגז לב.

הוא נסע באניתו מסוּאֶס לפני כחדש ימים, ושבעים יום הלכו בלב ים סוף, כי לא היה להם הרוח, עד אשר כלה מהם הלחם והמים שהכינו לדרכם עד עדן, ועשרה ימים שתו ממי הים המלוחים ומרים לצמאם עד אשר צלחה לרב החובל להביאם לחוף עיר אל-לוֹחַיֶה הנזכרת. שמה עמדו וינוחו וימלאו כליהם מים חיים ויכינו להם צדה לדרך.

הפחה התוגרמי מושל העיר יעץ להם אל נכון לבלתי יסע מזה לבדו מבלי יקח לו מורה דרך הים מחובלי הערביאים בערים, האלה יודעים להשמר מאיי וצורי מכשול אשר סביבות החוף במקומות האלה. אבל גאות לב הבריטאני לא נתנוהו לשמוע עצת הפּחה הטובה (או חפץ במזיד להביא אסון על ספינתו שהיתה ישנה ומובטחת בחברת הבוטחים) ויסע לבדו. לא הרחיק ללכת עד הביא האניה על הצוּר שם עמדה ונִקב חור בצדה והמים עלו על גדותיה. הנוסעים מהרו וירדו אל הספינה הקטנה העומדת הכן אחריה וקראה לעזרה מרחוק אל ספינות העוברות עדי נצולו בחיים, וכל אשר באניה היה לשלל הים.

המה חזרו לעיר אל-לוֹחַיה והפחה ברחמיו וחסדיו שלחם ביבשה על דבשת גמלים עם שומרים מחיילותיו עד העיר הזאת חוֹדידה מהלך שלשה ימים, כי זאת היא עיר גדולה וסוחרת ויבואו אליה לפעמים גם אניות גדולות.

גם היהודי הנזכר נצל בעור שניו ובגפו שב למצרים על ידי רחמי הסוחר הנוצרי הזה אשר חמל עליו ושלחו בספינתו ערביית לסוּאֵס עם המלחים של הספינה אשר נמלטו לחיים.

ורב החובל עודנו יושב פה מצפה לאניה גדולה בריטאנית המיועדת לבא הנה דרך מהלכה מג'דה לעדן.

הרימותי ידי לה', יתברך שמו, אשר מנעני הלוך בלילה ההוא מקאהיר, ופדה את נפשי מכל צרה, גם הלום ראיתי כל עכבה לטובה. ברוך הפודה ומציל."

ועל זה נאמר: הדרך הקצרה ארוכה, והארוכה קצרה.

מחפשים את עזרא? תתקשו למצוא את שמו בצנעא!

יום רביעי, ספטמבר 10th, 2014

כך מספר יעקב ספיר בספרו "מסע תימן" (בקרוב במאגר פרויקט בן-יהודה), פרק כ"ט

"…וכאשר עלה עזרא מבבל ושלח כתבים לכל ישראל לעלות עמו, שלח גם אליהם, ולא באו. ובא עזרא בעצמו, ולא קבלוהו לעלות עמו, באמרם מראש שאין זאת גאולה שלימה, כי לא הגיע הקץ, ועוד יגלו בראש גולים מירושלם, ומדוע יעפילו לעלות בטרם הגיע הקץ האמתי. וחרה בהם אף הכהן הראש, הוא עזרא, והחרים אותם בחרמו הקשה. ואף הם הפכו עליו את הברכה, שלא יקבר בא"י, וקללת שניהם נתקיימה… הם אין להם שלוה ומנוחה… וגם הוא לא נקבר בארץ הקדש, ומנוחתו כבוד במדבר בצרה.

עד היום שונאים אותו ואינם קוראים בשמו, לא נמצא בכל הארץ איש שמו "עזרא" (רק ילד אחד אצל ר' שמואל אל-ערוסי בעיר שִבָּאם בן שבע שנים שקראוהו עזרא, כי נעשה לו נס גם קודם לדתו וקראו עזרא כי עזרו ה', והוא אחד ואין שני לו) תחת אשר בבבל ובצרה וגלילותיהם רוב שמותיהם "עזרא" על שמו. ופה רוב שמותם על שם השרים הראשונים שהביאום לארץ הזאת, כאשר אמרתי: אין בית אשר אין שם יחיא (הוא זכריה בעברית) סַעיד (סעדיה) עַוַץ' (עובדיה) (שהם קוראים הצדי בנקודה שעליה כחצי דאל, כבערבי), יוסף, הארון, מוסא, דאוּד (דוד), סָאלִם (שלום), סְלִימָאן (שלמה). ואך אלה רוב שמותם, והמה מתיחשים לשבט יהודה. גם מהכהנים יש שמתיחשים לפינחס בן אלעזר הכהן, ונקראים בית פנחס וליהויריב ראש המשמרות, ונקראים בית אל-מגָארי…"

ועל זה נאמר: חרם תחת חרם.