רקע
יוסף חיים ברנר
רְשִׁימוֹת בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיּוֹת ("גבעולים" לי. פיכמן)

גבעולים1

העצבות של דוד שמעונוביץ היא קשה, כבדה, מרה, מחניקה, למרות הרכבותיה העשירות; לא כן התוגה העדינה והבלתי-כבירה של יעקב פיכמאן.

אמנם, “יש ימים בקיץ”, שגם הוא יודע מ“שעמום, שיש בו ממרירות הנצח ויגונו, כמו קצה הבריאה בהוית-שממון וקובל בדממה היקום על אי-אונו”2, אך בכלל תוגתו שקופה היא, רכה, מתוקה. ההתרשמות הדקה מעלה בפני המשורר איזה נוגה מיוחד, איזה קסם של כהונה-במקדש – במקדש, שאמנם “אלו הצעיר, הלבן” של המשורר עם “תוגת האור בעינים הטהורות” עזבו זה כמה…

נדמה: העירה עזובה זה כמה,

ואני רק נשארתי עם עצמי לבדי;

ואם צר לו לעולם על דבר-מה כמוני,

עם עצבו הקר לא ישתפך עצבוני…

בתוגתה של שירת פיכמאן יש תמיד אותו היופי של “אודם השקיעה הנבלע בלהביו וצבעיו בגלי-השיש הקרים עם ערב-החורף הכחול ודומם היורד על עולם עם אדו ושלומו”. וזה הדבר, שמכל אלה “גלי-השיש הקרים” עולה, מאידך גיסא, איזו חמימות נפשית עצורה בכל עוז. עם עצבם הקר של גלי-השיש לא ישתפך עצבונו של המשורר…

בשירי שמעונוביץ אנו רואים את רעד-הלב. לא כן אצל פיכמאן. מלבד ששיריו של זה מחוטבים תמיד חטוב מעולה בבנינם, אין להם, בכלל, על פי סגנונם המיוחד, אלא בשביל זה הרגיל לקרוא שיר אחד הרבה-הרבה פעמים. רק בעשות הקורא כך, תתגלה לטעמו כל מתיקותם של הגבעולים האלה. כל השקט, החגיגה, העצב והאושר העליון שבהם…

שירי פיכמאן אינם נִתנים משום-מה להלמד על פה. בהם אתה מוצא קו לקו, אך לא צליל לצליל. האמן קודם בהם לאדם; הפַּיטן קודם בהם ליהודי. אמנם, אין כל ספק שבשדה שלנו צמחו ועלו הגבעולים האלה, למרות מה שמוטיבים לאומיים באופן ישר אינך מוצא בהם אלא מעט מזעיר; ואולם זה הדבר, שפיכמאן, בעיקר, הוא משורר “העצב הרך” של טבע שונה ורחוק מזה, שהדור הצעיר העברי האמתי גדל בו. כחו העקרי של פיכמאן הוא בשירי הרגעים הידועים, הנפלאים, אשר היה במקומות ידועים, נפלאים, אצל נהר פּרוט בבסרביה – “כי יהמה הרוח מעבר לכתלים בלילות-הסתיו המאוחרים ועבר מערומי-הגן ומחנות-העבים ינהרו הלוך ותעה בערבות-השחק הרחבות, וכוכב יחידי ירקד בין תלי-השחור”. כל שירתו נתונה-נתונה לאותם “דמדומי-האביב”, “דמדומי-הבוקר”, “לפני-סער”, “גשם-קיץ”, “נאות-הקיץ”, “זהרי-סתיו”, “אב”, “אדר”, “תשרי”, “חורף”, ועוד ועוד רחשי-מולדת…

ואת כל עומק-הרושם ודקות-התאור של שיר-מולדת הן יוכל לקבל ולהרגיש רק זה, שגם בלבו הוא יש מעין אותה החבה הכמוסה, המיוחדת, לאותם המקומות! בעת שהקורא הצעיר העברי, בפרט מאלה הגרים במזרח היוקד, צריך להיות שותף להרגשת-הרגע של המשורר, יש שלבו מתנכר לו והדברים אינם נקלטים, מפני שכאמור – עולם-רשמיו רחוק ביותר וזר ממנו –

ואשר בלב המשורר ככה סאן והמה

לעולם לא יביעו קוי-דממה…

הקריאה בשירי פיכמאן, באותם קוי-הדממה האלגיים – שהמשורר בשביל עצמו אוהבם ככה! – דורשת השראת-רוח מיוחדת. מה שנוגע לי, למשל, הנה אין אני יודע בספרותנו דבר יותר נאה וענוג מ“מילודיות-הבציר”, שבכל שורה ושורה מהן “עלה, עלה נושר לו לבדו, ובלי המולה, מקצה-בדו… ובתוך הסבכים עמוק, באין רואה, כמו דבר-מה עצב מעלעל דום ותועה”…

לא! אם יאמרו לי: פובליציסטיקה וספורים אין בספרותנו – לא אחלוק: ואולם שירה לירית אמתית – יש ויש לנו. בגבעולי פיכמאן בלבד יש כדי לפרנס את הנפש הבודדת וההומיה ימים רבים!


  1. שירים מאת יעקב פיכמאן. הוצאת “תושיה”. ורשה, תרע'א.  ↩

  2. אגב–אוֹרחא: ממש כּך גומר שמעונוביץ את שירו “צהרים”, שנכתב אחרי שירו של פיכמאן: “זה מספד–הזוהר, שקץ להשפך בלי קץ ומטרה הן סלעי עיפתה; זה בכי–ההויה שעיפה משעמום, משעמום אין–סוף הויתה”, אישתימיטתיה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!