מִינֵי־הַכֶּלֶב רַבִּים וְשׁוֹנִים. נִבְדָּלִים הֵם זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם, בְּפַרְצוּפָם וְגַם בִּתְכוּנוֹת־רוּחָם.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד אָסַף הָאָדָם אֶת הַכֶּלֶב לְבֵיתוֹ. מִן הַגּוּרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּחַר לוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַמְּיוּחָדוֹת, וְאֶת הַנּוֹתָרִים הִשְׁמִיד. בְּחִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה דּוֹרוֹת רַבִּים וְכֵן נוֹצְרוּ גִּזְעֵי־הַכֶּלֶב הַשּׁוֹנִים: כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, כַּלְבֵּי־הַצֹּאן, הַשַּׁפְלָנִים, וְעוֹד.

[ציוּר 10 הַכֶּלֶב לִגְזָעָיו הַשּׁוֹנִים –קובץ 30]

מַה מָצָא הָאָדָם בַּכֶּלֶב לְקָרְבֵהוּ?

חוּשׁ רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב דַּק לְהַפְלִיא. בְּחוּשׁוֹ זֶה יַכִּיר אֶת בְּעָלָיו בֵּין הֲמוֹן־אֲנָשִׁים עָצוּם וָרָב. כַּאֲשֶׁר יָרְחַק הַכֶּלֶב מִבֵּיתוֹ – וְשָׁב אֵלָיו כַּעֲבֹר זְמָן, כִּי יִמְצָא אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר פַּעַם עָבַר בָּהּ. נְחִירָיו רְחָבִים וְלַחִים, לָכֵן יֵיטִיב לְהָרִיחַ. אִם יִיבַשׁ חָטְמוֹ – סִמַּן־מַחֲלָה הוּא.

בְּיִחוּד מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ אֵצֶל כַּלְבֵּי־הַצַּיִד וְהַצֹּאן.

בִּלְעֲדֵי הַכֶּלֶב לֹא יֵצֵא הַצַּיָד לָצוּד. הַכֶּלֶב יָרוּץ וְיָתוּר בְּלִי הֶרֶף עַד אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַטֶּרֶף בְּקָמַת־הָעֵשֶׂב אוֹ בְּצֶאֱלֵי־הַסְּבָכִים, יִשָּׂאֶנוּ וִיבִיאֶנּוּ לַאֲדוֹנָיו.

[ציוּר 11 כְּלָבִים עֲרָבִיִּים (זַרְזִירֵי־מָתְנָיִם) – קובץ 31]

גַּם כֶּלֶב־הַצֹּאן – בִּלְעָדָיו אֵין תְּקוּמָה לָרוֹעֶה. תָּמִיד יִשְׁמֹר וְיָגֵן עַל הַצֹּאן מִשִּׁנֵּי־הַטּוֹרְפִים. בְּרֵיחוֹ יַכִּיר אֶת עִקְּבֵי־הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה וִימַהֵר לְאָסְפֶנָּה. בְּשַׁעַת הַמְּנוּחָה יֵשֵׁב לוֹ מוּל הָרוֹעֶה, יְחַכֶּה לְמוֹצָא פִיו וּלְכָל רֶמֶז קַל יִתְעוֹרֵר לָרוּץ.

וְלֹא רַק בַּצַּיִד וּבַמִּרְעֶה, גַּם בַּחֲצֵרֵנוּ יַעֲזֹר לָנוּ עֵזֶר רָב.

הַכֶּלֶב – שׁוֹמְרֵנוּ.

עַל הַשּׁוֹמֵר לִהְיוֹת עֵר כָּל הַלַּיְלָה, לִתְפֹּס כָּל רַחַשׁ, לְעוֹרֵר קוֹל־בֶּהָלָה בְּשַׁעַת־הַצֹּרֶךְ, לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּנָּב וּלְהִלָּחֵם בּוֹ.

בְּכָל אֵלֶּה יַשְׂכִּיל הַכֶּלֶב לְהַפְלִיא.

שְׁנָתוֹ קַלָּה מְאֹד וּלְכָל הֲמוּלָה דַקָּה יִתְעוֹרֵר. כִּי יִשְׁכַּב בַּחֶדֶר וְשָׁם, הַרְחֵק בָּרְחוֹב, צַעֲדֵי־אִישׁ נִשְׁמָעִים – וְנֵעוֹר מִיָּד וְנָבָח. עַל הַגַּנָּב יִתְנַפֵּל בֶּחָרוֹן, יִשָּׁכֶנּוּ בְּלִי רַחֵם.

כַּלְבֵּי־הַשְּׁמִירָה – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם זְקוּפָה תָּמִיד, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבָם. כַּלְבֵּי הַצַּיִד וְהַצֹּאן – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם סְרוּחָה, כִּי נֶעֱזָרִים הֵם בְּרֵיחָם הַדַּק, וְרַגְלֵיהֶם אֲרֻכּוֹת וְקַלּוֹת.

רַגְלֵי הַשַּׁפְלָנִים קְצָרוֹת וַעֲקֻמּוֹת. הַכְּלָבִים הָאַלָּה יַחַדְרוּ לִמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָל, יִלָּחֲמוּ בּוֹ וְיַסְגִירוּהוּ בִּידֵי הַצַּיָּד.

בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן הָרְחוֹקוֹת הַכֶּלֶב הוּא חַיַּת־הַבַּיִת הַיְחִידָה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַם לְהוֹבָלַת מַשָּׂא.

הַכֶּלֶב אוֹכֵל־כֹּל, אַךְ אָהֹב יֶאֱהַב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וּלְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת. שִׁנָּיו חֲזָקוֹת מְאֹד. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת, שְׁנֵי נִיבִים, שֵׁשׁ טוֹחֲנוֹת בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁבַע בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. הַטּוֹחֲנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַבְנוּנִיּוֹת.

יְדִיד טוֹב הוּא לָאָדָם וְעוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן. כָּל יָמָיו יִרְחַשׁ לַאֲדוֹנָיו אַהֲבָה רַבָּה, מְסִירוּת וְאֵמוּן. בַּכֹּל יְלַוֵּהוּ, תָּמִיד יְשָׁרְתֵהוּ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָמִיט עַל בְּעָלָיו שׁוֹאָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה בְּמַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן: לֹא יֹאכַל דָּבָר, קוֹל נִבְחָתוֹ יְשֻׁנֶּה וְהָיָה לִילָלָה מָרָה, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה תִּשְׁתָרְבֵּב וּמִפִּיו הַפָּעוּר יִז קֶצֶף. לֵאֶה וּמַשְׁמִים יָרוּץ, יִתְנוֹדֵד, יִשֹּׁךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְגּשׁ, יִפֹּל וְיָמוּת.

כֶּלֶב זֶה מַעֲבִיר אֶת מַחֲלָתוֹ עַל יֶתֶר חַיּוֹת־הַבַּיִת. נְשִׁיכָתוֹ מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

כֵּן עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִתֵּת לַכֶּלֶב לְלַקֵּק אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו. בְּשַׁעַת־לְקִיקָה עָלוּל הוּא לְהַעֲבִיר אֶת בֵּצֵי תּוֹלָעֵי־הַכֶּלֶב, הַגּוֹרְמִים לָאָדָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.

מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.

הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…

בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.

גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.

בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.

רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.

בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.

הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.

אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.

שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.

כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.

כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.

עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.

טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.

עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…

תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.

עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.

גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.

ע"פ אהרני

כָּל הַיּוֹם תְּהַלֵּךְ הַתַּרְנְגֹלֶת וְתָרוּץ בַּחֲצַר־בֵּיתֵנוּ. עוֹף הָאֲדָמָה הִיא. גַּם בִּרְדֹף אוֹיֵב אַחֲרֶיהָ תִּבְרַח בְּרַגְלֶיהָ, וְרַק בַּאֲבֹד מָנוֹס מִמֶּנָּה תִּצְלַח עָלֶיהָ רוּחַ עֹז, תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִתְעוֹפֵף. מְעוּפָהּ כָּבֵד וְרוֹעֵשׁ.

רַגְלֵי הַתַּרְנְגֹלֶת חֲזָקוֹת וּשְׁרִירַי־שׁוֹקֶיהָ גְדוֹלִים וְעָבִים. כְּנָפֶיהָ קְצָרוֹת וּמֵעֻגָּלוֹת – רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. גַּם צִפָּרְנֶיהָ מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲמָד טוֹב.

כָּל הַיּוֹם תְּנַקֵּר וּתְחַטֵּט בֶּעָפָר אוֹ בְּגַלֵּי־אַשְׁפָּה, תְּחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל מִינֵי זַרְעֵי־צְמָחִים, תּוֹלָעִים וּזְחָלִים. צִפָּרְנֶיהָ נְבוּבוֹת בְּתַחְתִּיתָן וְהַתַּרְנְגֹלֶת תַּפְלִיא לִגְרֹף בָּהֶן. כָּל פֵּרוּר, כָּל גַּרְגֵּר לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֶיהָ – רְאִיָּתָהּ חַדָּה מְאֹד. אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁהּ מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בַּעֲמָלָה וְהִנֶּהָ זְקוּקָה לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מַחֲסוֹרָהּ.

עַצְמוֹת־הַמַּקּוֹר שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת רַכּוֹת מְאֹד, אַךְ הֵן מְצֻפּוֹת שְׁכָבָה קַרְנִית קָשָׁה, וְלָכֵן תּוּכַל לְפוֹרֵר וּלְרוֹצֵץ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים: חִפּוּשִׁיוֹת, פֵּרוּרֵי־לָחֶם. מֵעֲלֵי־הַיְּרָקוֹת קוֹטֶפֶת הִיא וְגוֹזֶרֶת גְּזָרִים גְּזָרִים. חַרְטֻמָּהּ הָעֶלְיוֹן חַד מְאֹד וּבִהְיוֹתוֹ מְהֻדָּק אֶל הַחַרְטֹם הַתַּחְתּוֹן יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. אֵין הַתַּרְנְגֹלֶת לוֹעֶסֶת אֶת מְזוֹנָהּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵנוּ וְתוֹרִידֶנּוּ אֶל הַזֶּפֶק. בַּזֶּפֶק יְרֻכָּךְ הַמָּזוֹן וְיֵרֵד מִשָּׁם אֶל הָאַצְטוּמְכָא וְאֶל הַקּוּרְקְבָן. שְׁרִירֵי הַקּוּרְקְבָן חֲזָקִים וְהֵם טוֹחֲנִים וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמָּזוֹן עַד אֲשֶׁר יְעֻכָּל.

גַּם גַּרְגְּרֵי־הֶחָצָץ אֲשֶׁר תְּלַקֵּט יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הַמָּזוֹן.

בִּנְחִירַי־הַתַּרְנְגֹלֶת יִמָּצְאוּ מַסְתְּמִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּגֵרוּ. חַרְטֻמָּהּ הַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי כְּעֵין מִרְדֶה. בִּרְצוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת תְּמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם, תָּרִים אֶת רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְתַזִּילֵם אֶל תּוֹךְ לוֹעָהּ.

הַתַּרְנְגֹלֶת מְטִילָה בֵּצִים, אֲשֶׁר מֵהֶן יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים. הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, מְחַמַּמְתָּן בְּגוּפָה וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים. בְּצֵאתָם לַאֲוִיר־הָעוֹלָם יַעֲטוּ הָאֶפְרוֹחִים פְּלוּמָה רַכָּה, צְהֻבָּה לָרֹב. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יָרוּצוּ אַחֲרֵי אִמָּם הָרַחֲמָנִיָּה מְחַפְּשִׂים וּמְלַקְּטִים אֹכֶל. כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ מְעַט תְּגָרְשֵׁם אִמָּם מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם.

אֶת הַתַּרְנְגֹל נַכִּיר בְּגָדְלוֹ, בִּזְנָבוֹ הַכָּפוּף כְּמַגָּל וְהַמִּתְפַּתֵּל לְמַעְלָה, בְּכַרְבָּלְתּוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוּנוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הַמִּדַּלְדְלוֹת מִגְּרוֹנוֹ, אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה. קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, צַעֲדוֹ אֵיתָן, בָּטוּחַ וְאִטִּי. אֲדוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה הוּא, וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. תַּרְנְגֹל זָר כִּי יָבֹא – וְהִתְלַקְּחָה מִלְחָמָה עַזָּה וַהֲמוֹן נוֹצוֹת תִּתְעוֹפֵפְנָה מִסָּבִיב. כְּלֵי־זֵינוֹ הֵם הַמָּקוֹר וְהַדָּרְבָן הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לָאֶצְבַּע הָאֲחוֹרִית.

לְפָנִים הָיוּ עוֹרְכִים מִלְחֶמֶת־תַּרְנְגֹלִים וְהָיוּ מְזַיְּנִים אֶת דָּרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמַסְמְרוֹת־בַּרְזֶל.

קְרִיאַת־הַתַּרְנְגֹל קְבוּעָה לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְיוֹדֵעַ הוּא “לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה”. תַּרְנְגֹלֶת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִתַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, הַנִּמְצֵאת עוֹד כַּיּוֹם בִּצְפוֹן הוֹדוּ וּבְאִיִּים אֲחָדִים סְמוּכִים לָהּ.

תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר מְטִילָה רַק בֵּצִים מִסְפָּר, לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ. מִשְּׁנוֹת־קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וּמְטַפֵּל בָּהּ. כֹּה הֵקִים בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת גִּזְעֵי־תַּרְנְגֹלֶת שׁוֹנִים.

יֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת הַמְּטִילוֹת כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּצָה בְּשָׁנָה.

בֵּצַת־הָעוֹף

ע"פ פול בר

לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי בֵּצֵי תַּרְנְגֹלֶת, הַדּוֹמוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה. הָבָה נְשַׁבְּרֵן וְנִרְאֶה מַה־בְּתוֹכָן: הָרִאשׁוֹנָה מְכִילָה חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן. בּוֹ־בָּרֶגַע נוּכַל לְטַגֵּן חֲבִיתָה נִפְלָאָה! בַּשְּׁנִיָּה… מִן הַשְּׁנִיָּה קָפַץ וְיָצָא אֶפְרֹחַ חַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יֵדַע לָרוּץ.

לְמַרְאִית־עַיִן לֹא נִבְדְּלוּ הַבֵּצִים זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה הַיּוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הוּצְאָה מִתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת דָּגְרָה וְחִמְּמָה אוֹתָהּ. וְאֵיךְ נוֹלַד הָאֶפְרֹחַ? הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן שֻׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבֵּצָה וְהָיוּ עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, דָּם. וּרְאוּ: בֶּן־חַיִל הוּא אֶפְרוֹחֵנוּ, חָכָם וְנָבוֹן. יוֹדֵעַ הוּא גַּם לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

חֲבָל שֶׁאֵין תַּחַת יָדִי אֶפְרֹחַ־אַוָּז. הֱיִיתֶם רוֹאִים כִּי מִיָּד לְהִבָּקְעוֹ מִן הַבֵּצָה יוֹדֵעַ הוּא גַּם לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם.

הַאִם אֶפְרוֹחֵי כָּל הָעוֹפוֹת חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים?

רְאִיתֶם אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַיּוֹנִים. עִוְּרִים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ, וְלוּלֵא הוֹרֵיהֶם הַמְטַפְּלִים בָּהֶם הָיוּ מֵתִים מִיָּד.

עַתָּה נִקַּח בֵּצָה מְבֻשֶּׁלֶת, נַחְתְּכָהּ וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ:

[ציור – קובץ 38]

חֲתָךְ בְּבֵצַת הָעוֹף: V – הַחֶלְמוֹן, B – הַחֶלְבּוֹן, C – הַחוּטִים.

קְלִפָּתָהּ קָשָׁה וּשְׁבִירָה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה יִמָּצֵא קְרוּם דַּק לָבָן וּבְתוֹכוֹ הַחֶלְבּוֹן הַלָּבָן וְהַחֶלְמוֹן הַצָּהֹב. עַל פְּנֵי הַחֶלְמוֹן– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב – גּוּף זָעִיר שָׁט. הוּא הָעֻבָּר.

קְלִפַּת הַבֵּצָה עֲשׂוּיָה סִיד. אִם נִטְבְּלֶנָּה בְּחֹמֶץ חָרִיף וְנָמַסָּה מַהֵר. נָשִׂים אוֹתָהּ בְּכוֹס מָיִם. בּוּעוֹת־אֲוִיר קְטַנּוֹת כִּנְקוּדוֹת־כֶּסֶף עוֹלוֹת וְצָפוֹת עָלֶיהָ. הַקְּלִפָּה מְלֵאָה נְקָבִים דַּקִּים אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יַחְדֹּר הָאֲוִיר. אוּלָם גַּם בְּתוֹךְ הַבֵּצָה יִמָּצֵא אֲוִיר מְעָט. הִנֵּה פֹּה לְמַעְלָה, בְּקָצֶהָ הַכַּד שֶׁל הַבֵּצָה, חָלָל רֵיק וְהוּא מָלֵא אֲוִיר. בְּלִי אֲוִיר לֹא יוּכַל הָעֻבָּר לְהִתְפַּתֵּחַ.

הַחֶלְמוֹן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע־הַבֵּצָה מְעֻטָּף גַּם הוּא קְרוּם דַּק אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִתְעָרֵב וּלְהִתְבּוֹלֵל בַּחֶלְבּוֹן. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַחֶלְמוֹן הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים חוּטִים דַּקִּים אֲשֶׁר יִקְשְׁרוּהוּ לִשְׁנֵי קְצוֹת הַבֵּצָה. אִם יְנַדְנְדוּ אֶת הַבֵּצָה בְּחָזְקָה וְנִתְּקוּ הַחוּטִים וְהַבֵּצָה תָּשְׁחַת וְתִתְקַלְקֵל.

הָעֻבָּר קַל מְאֹד וְהוּא שָׁט תָּמִיד וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הֲלֹא תָּבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן: תִּהְיֶה הַבֵּצָה מֻנַּחַת אֵיךְ־שֶׁהִיא, הָעֻבָּר יִמָּצֵא לְמַעְלָה וְיִקְלוֹט אֶת חֹם הַדּוֹגֶרֶת. כִּי הַחֹם רַק הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעֻבָּר לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים גַּם בְּאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת. הִתְקִינוּ מְכוֹנָה אַחַת, הִיא הַמַּדְגֵּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יְסַדְּרוּ אֶת הַבֵּצִים עַל פְּנֵי שְׂבָכוֹת וּמִדַּת־הַחֹם קְבוּעָה בָּהּ תָּמִיד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים.

“רְדוּ בִדְגַּת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה…”

בִּימֵי קֶדֶם צַיָּד הָיָה הָאָדָם, חַי עַל חַרְבּוֹ וְעַל קַשְׁתּוֹ. וְחַיֵּי־הַצַּיָּד – מָה רָעִים הֵם וְקָשִׁים! יָמִים רְצוּפִים יֵתַע לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וְלֹא יִמְצָא. בְּחַיָּה רָעָה יִפְגַּע, בָּאֲרִי אוֹ בַּנָּמֵר, וְנָפַל חָלָל. לִפְעָמִים יָבֹא צַיָּד שֵׁנִי לִסְבִיבָתוֹ וְצַר הַמָּקוֹם לִשְׁנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִלְחֶמֶת־דָּמִים.

נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי לֹא אַחַת נִצְנְצָה בְּלֶב־הַצַּיָּד הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת: “מַה־מְּאֻשָּׁר הָיִיתִי לוּלֵא אֻלַּצְתִּי לְשׁוֹטֵט וְלִרְדֹּף כָּל הַיָּמִים; לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשְׁכִּין בִּמְעוֹנִי חַיָּה, אֲשֶׁר תֵּינִיקֵנִי מֵחֲלָבָהּ, תַּאֲכִילֵנִי מִבְּשָׂרָהּ, תַּלְבִּישֵׁנִי מִצַּמְרָהּ”.

אֵיךְ אָסַף הָאָדָם רִאשׁוֹנָה אֶת הַחַיָּה לִמְעוֹנוֹ?

הָלוֹךְ הָלַךְ לוֹ בְּאַחַד־הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַיָּה לְפָנָיו, אֵם עַל בָּנֶיהָ. הַצַּיָּד דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיּוֹר בָּאֵם. מֵתָה הָאֵם וְהַקְּטַנִּים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, לֹא יֵדְעוּ מַה מָוֶת וּמִי הַיְצִיר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. הַצַּיָּד אָסַף אֶת הַקְּטַנִּים אֶחָד אֶחָד וַיְבִיאֵם לִמְעוֹנוֹ. בִּמְעוֹן־הָאָדָם גָּדְלוּ הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה, פָּרוּ וְרָבוּ – חַיּוֹת־הַבַּיִת הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לֹא רַבּוֹת הֵן הַחַיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיּוֹת בָּיִת. הַפִּיל, לְמָשָׁל, זֶה דוֹרוֹת רַבִּים יְאַלְּפוֹ הָאָדָם, יַרְגִּילֵהוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. אַךְ הַפִּיל לֹא יִפְרֶה וְלֹא יִרְבֶּה בְּהִמָצְאוֹ תַּחַת יַד הָאָדָם. חַיַּת־תַּרְבּוּת הוּא וְלֹא חַיַּת־בָּיִת. גַּם אֶת הַצְּבִי בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן יְגַדֵּל הָאָדָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוּא לֹא יָקִים זֶרַע בִּהְיוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חַיַּת־בָּיִת כִּי אִם חַיַּת־תַּרְבּוּת.

טִפּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׁנָּה אֶת הַחַיָּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. בְּנֵי־הַחַיָּה, כְּיַלְדֵי הָאָדָם, שׁוֹנִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, וְהָאָדָם בָּחַר מֵהֶם אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַמְעֻלִּים וַיַּשְׁמֵד אֶת הַנּוֹתָרִים. כֵּן הִתְפַּתְּחָה הַחַיָּה לִגְזָעֶיהָ הָרַבִּים. הַבָּקָר, לְמָשָׁל – הֲלָלוּ בָּחֲרוּ מִמֶּנּוּ וְלָדוֹת אֲשֶׁר בְּשָׂרָם טוֹב לְמַאֲכָל, הֲלָלוּ – בִּגְלַל שֶׁפַע הֶחָלָב, וַהֲלָלוּ בָּחֲרוּ וַיְּפַתְּחוּ חַיּוֹת חֲזָקוֹת וּבְרִיאוֹת לַעֲבוֹדַת־הַשָּׂדֶה. בִּרְבוֹת־הַיָּמִים שֻׁנְּתָה חַיַּת־הַבַּיִת, שֻׁנּוּ סְגֻלּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ עַד אֲשֶׁר לֹא תִּדְמֶה לְחַיַּת־הַבָּר בַּת־מִינָהּ.

אִם יֶחְדַּל הָאָדָם לְטַפֵּל בְּאַחַת מֵחַיּוֹת־הַבַּיִת וְיַעַזְבֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה לִהְיוֹת חַיַּת־בָּר כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. אָכֵן אֲחָדוֹת מֵהֶן, כְּמוֹ הַכֶּבֶשׂ, אִבְּדוּ כָּלִיל אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶן וּבְאֵין חֲסוּת־הָאָדָם לֹא תּוּכַלְנָה עֲמוֹד וְתִתַּמְנָה לִגְוֹעַ.

וְלֹא רַק לָאָדָם מוֹעִילוֹת חַיּוֹת הַבַּיִת, כִּי מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן גַּם אַחַת אֶת רְעוּתָהּ. הַסּוּס יַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדֶה מִזְרַע לְמִסְפֹּא וְיוֹבִילֶנּוּ מִן הַגֹּרֶן – מַאֲכָל לַבָּקָר. מֵחֲלֵב־הַפָּרָה יֶהָנֶה הֶחָתוּל, וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָמְלוּ עָלָיו הַסּוּס וְהַבָּקָר יֹאכַל גַּם הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

בְּיַלְדוּתִי אוֹהֵב הָיִיתִי לָשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּשֵׁיט הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. צַר, צַר הָיָה לִי לִרְאוֹתָם נְתוּנִים בַּזֶּרֶם הַסּוֹעֵר, בַּגַּלִּים הַנִּשָׂאִים. מַדּוּעַ – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – יִסְבְּלוּ הַדָּגִים כָּל יְמֵי־חַיֵּיהֶם וְלֹא יִחְיוּ כָּמוֹנוּ בַּחֹפֶשׁ, בְּאֵין מַה־שֶׁהוּא מֵעִיק עֲלֵיהֶם סָבִיב?

גָּדַלְתִּי וָאֶלְמַד לָדַעַת כִּי אַךְ מִשְׁגֶה הָיָה אִתִּי.

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים הִנְנוּ בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס נִשָּׂא וְסוֹעֵר, הֲלֹא הוּא אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִּיר. וּמַדּוּעַ לֹא נִרְאֵהוּ? רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהִנְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ, וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁגּוּף אֲוִירִי (גּוּף אֲוִירִי יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם גָז) לֹא יֵרָאֶה לָעָיִן.

דַּמּוּ נָא בְּנַפְשְׁכֶם רֶגַע, כִּי שָׁם, בִּמְרוֹמֵי־הַמֶּרְחַקִּים, קָם מִין יְצִיר הַמְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כִּרְאוֹתֵנוּ אָנוּ אֶת הַמַּיִם הַנּוֹזְלִים. הוּא יִרְאֶה אֶת הָאֲוִיר, הָעוֹטֵף אֶת כַּדּוּר־הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בְּתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְעוֹפְפִים וּבְתַחְתִּיּוֹתָיו בְּנֵי־אָדָם וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת מְהַלְּכִים. הַיְצִיר הַזֶּה לֹא יִרְאֶה הֵיטֵב אֶת הָעוֹפוֹת, כִּי אֵין עוֹף כָּזֶה אֲשֶׁר יִתְרוֹמֵם עַד שְׂפַת־אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִיר שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד כְּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים.

לוּ אָמַר הַיְצִיר הַזֶּה לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה לִמְשׁוֹתֵנוּ מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה אֲנַחְנוּ אֶת הַדָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְרָאָה אוֹתָנוּ, בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָאֲוִיר, מִתְרוֹצְצִים וּמְפַרְפְּרִים, גּוֹסְסִים וָמֵתִים.

הַיְצִיר הַזֶּה יִרְאֶה זִרְמֵי־אֲוִיר מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָאֲדָמָה, הֲלֹא הֵם הָרוּחוֹת; חַשְׁרַת עַרְפַּלִּים, נֶעֱרָמִים וּנְמוֹגִים, אֵלֶּה הֵם הָעֲנָנִים. הַבְּרָקִים, הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים בְּדִמְמַת־הָעֲרָבִים – כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ בְּעֵינֵי הַיְצִיר כִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּקִרְבַת הָאָרֶץ, סָמוּךְ לְכַדּוּר־הָאֲדָמָה.

אַךְ יְצִיר כָּזֶה אַיִן אֲשֶׁר יִרְאֶה וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָבָה נִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ בְּעֵזֶר הַנִּסְיוֹנוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל רְאוֹת בְּעֵינֵינוּ.

__________________

שִׂימוּ עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹצָה קְטַנָּה וְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ. לֹא נְגַעְתֶּם בַּנּוֹצָה, וּמַדּוּעַ הִתְעוֹפְפָה וַתִּפֹּל אָרְצָה? נִרְאֶה, שֶׁבֵּין הַסֵּפֶר וְהַנּוֹצָה נִמְצָא דְבַר־מָה, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הֲנִיעוֹנוּהוּ בַּסֵּפֶר, וְהַדָּבָר הָזָה הִפִּיל אֶת הַנּוֹצָה. זֶהוּ – הָאֲוִיר.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא – בַּגַּן, בַּשָּׂדֶה, בַּחֶדֶר – הָאֲוִיר שָׁם הוּא. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ וְאֵין אָנוּ חָשִׁים בְּמַגָּעוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא נָחוּשׁ בְּמַגַּע־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר נִלְבַּשׁ תָּמִיד, כִּי הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו. בָּאֲוִיר רְגִילִים אָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֶת הַבֶּגֶד נוּכַל לִפְשֹׁט. אֶת הָאֲוִיר לֹא נַרְחִיק מֵעִמָּנוּ לְעוֹלָם.

אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאֲוִיר, אַךְ רְאִינוּהוּ מֵנִיעַ אֶת הַנּוֹצָה. חוּשׁ־רְאִיָּתֵנוּ יוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. בְּנוֹעַ עַנְפֵי־הָעֵצִים בָּרוּחַ יַשְׁמִיעוּ קוֹל אִוְשָׁה. אֶת הָאִוְשָׁה שׁוֹמְעִים אָנוּ בְּאָזְנֵינוּ: חוּשׁ־הַשְּׁמִיעָה יוֹכִיחַ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. אִם תְּסוֹבְבוּ בְּמַקֵּל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּחָזְקָה וְעָלָה בְּאָזְנֵיכֶם קוֹל שָׁאוֹן: הַמַּקֵּל לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל, הָאֲוִיר הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁאוֹן.

בְּרוּצְכֶם בָּרְחוֹב מַרְגִּישִׁים הִנְּכֶם דְּבַר־מָה מְטַפֵּחַ עַל פְּנֵיכֶם. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת – כֵּן תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם. כִּי הָרוּחַ הֲלֹא הוּא אֲוִיר נָע. חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ גַּם הוּא יָעִיד עַל מְצִיאוּת־הָאֲוִיר.

טַעַם וְרֵיחַ יַחְסְרוּ לָאֲוִיר. הוּא גַם חֲסַר־צֶבַע. גַם הַמַּיִם, גַם הַזְּכוּכִית שֶׁבַּחַלּוֹן חַסְרֵי־צֶבַע הֵם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לַמַּיִם שֶׁבַּיָּם יֵשׁ וָיֵשׁ צֶבַע מְיֻחָד. הַזְּכוּכִית, אִם נִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ בָּהּ בִּנְיָר וְרָאִינוּ אֶת צִבְעוֹ הָאֲמִתִּי, אַךְ אִם נִסְתַּכֵּל בַּנְּיָר דֶּרֶךְ עֶשֶׂר זְכוּכִיּוֹת יְשֻׁנֶּה צֶבַע־הַנְּיָר מְעָט.

גַּם הָאֲוִיר כָּךְ. מְעַט מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל הָאֲוִיר שֶׁבַּחֶדֶר, יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ, כִּי חֲסַר־צֶבַע הוּא. אַךְ אִם נֵצֵא בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הַחוּצָה וְנִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ וְרָאִינוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת גְּבֹהִים. שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת הֵם הֵם הָאֲוִיר. רוֹאִים אָנוּ, כִּי לְשִׁכְבַת־אֲוִיר עָבָה יֵשׁ צֶבַע הַתְּכֵלֶת.

הָאֲוִיר אֵינֶנּוּ מַסְתִּיר מֵעֵינֵינוּ אֶת הַגּוּפִים שֶׁמִּסָּבִיב לָנוּ: שָׁקוּף הוּא.

___________

בָּאֲוִיר הִנְנוּ נוֹשְׁמִים. כָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר. הַדָּגִים חַיִּים תָּמִיד בַּמַּיִם – בַּמַּיִם יִמָּצֵא אֲוִיר. אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נָמֵס בַּמָּיִם. אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ.

מַלְּאוּ כּוֹס מַיִם קָרִים וְהַעֲמִידוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּעֲבֹר זְמָן נִרְאֶה עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס בּוּעוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, מַבְהִיקוֹת כְּכֶסֶף. אֵלּוּ הֵן בּוּעוֹת־הָאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְהָאֲוִיר לֹא נִרְאָה בָּהֶם. הֵם הִתְחַמְּמוּ מְעַט וְהָאֲוִיר צָף וְעָלָה עַל פְּנֵי דָּפְנֵי־הַכּוֹס.

גַּם הַסֻּכָּר, גַּם הַמֶּלַח נְמַסִּים בְּמַיִם, וּכְכָל שֶׁיֵּחַמּוּ הַמַּיִם כֵּן יִרְבּוּ הַסֻּכָּר אוֹ הַמֶּלַח לְהִמֵּס. בְּיַחַס לָאֲוִיר רוֹאִים הִנְנוּ אֶת הַהֶפֶךְ: בְּמַיִם קָרִים נָמֵס הוּא בְּשִׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַיִם חַמִּים.

בּוּעוֹת הַמַּיִם אֲשֶּׁר עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס מַבְהִיקוֹת כְּכָסֶף. גַּם קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל שְׂפַת־הַיָּם מַבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ. הָאֲוִיר הוּא אֲשֶׁר יֶאֱצֹל אֶת צֶבַע־הַלּוֹבֶן. מַפָּה לְבָנָה רְטֻבָּה לֹא תַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתָהּ כְּמַפָּה לְבָנָה יְבֵשָׁה: הַמַּיִם הִרְחִיקוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲוִיר וְהַלּוֹבֶן סָר מִמֶּנָּה.

וְלֹא רַק הַגּוּפִים הַלְּבָנִים כָּךְ. קְחוּ פֶּחָם אֶחָד וְטִבְלוּהוּ בְּמָיִם. עַל פְּנֵי הַפֶּחָם תִּתְנוֹצֵצְנָה בּוּעוֹת קְטַנּוֹת. הוּא הָאֲוִיר שֶׁהָיָה חָבוּי בְּסִדְקֵי־הַפֶּחָם.

הִנֵּה הֵבֵאתִי בַּקְבּוּק “רֵיק” וּסְתַמְתִּיו בְּפֶקֶק. בַּחוֹר שֶׁבַּפֶּקֶק שַׂמְתִּי מַשְׁפֵּךְ. יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁהַפֶּקֶק יְהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב בְּצַוַאר הַבַּקְבּוּק, בְּלִי כָּל רֶוַח בֵּינֵיהֶם. נְנַסֶּה לִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ. הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּמַּשְׁפֵּךְ וְאֶל הַצִּנְצֶנֶת לֹא יֵרֵדוּ. בָּרוּר, הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא נָתַן לָהֶם לָרֶדֶת.

כָּל דָּבָר הַתּוֹפֵס מָקוֹם יִקָּרֵא גּוּף. הָאֲוִיר גַּם הוּא גּוּף.

תְּמֵהִים הִנְּכֶם לִשְׁמֹעַ כִּי קָרָאנוּ לָאֲוִיר בְּשֵׁם גּוּף. רְגִילִים אַתֶּם בְּגּוּפִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַחְתָּם בַּיָּד, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, לְהַעְתִּיקָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמְנָם, בֵּין גּוּפִים כָּאֵלֶּה לֹא יִמָּנֶה הָאֲוִיר. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר, לְמָשָׁל, לְדַמּוֹתוֹ לָאָבֶן. אַךְ הֲלֹא גַם הַמַּיִם לֹא יִדְמוּ לָאָבֶן. בַּיָּד לֹא תִּקְּחוּם כְּקַחְתְּכֶם אֶת הָאֶבֶן, עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא תְּשִׂימוּם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי הַמַּיִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִקְפְּאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח. וְאָז אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָם לָאָבֶן. מִגּוּף נוֹזֵל נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם וְהָיוּ לְגוּף מוּצָק. כֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם, כִּי הַמַּיִם יִתְאַדּוּ וְיֵעָלְמוּ. הֵם יִתְמַזְּגוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיֹה יִהְיוּ אֵפוֹא לֹא רַק בְּהֶוְיַת־נוֹזֵל וְלֹא רַק בְּהֶוְיַת־מוּצָק, כִּי אִם גַּם בְּהֶוְיַת גָּז, אוֹ – גּוּף אֲוִירִי.

עוֹד תִּלְמְדוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְצַנֵּן וּלְהָפְכוֹ לְנוֹזֵל וְאֶת הָאֲוִיר הַנּוֹזֵל אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיא וּלְהָפְכוֹ לְגוּף כְּחַלְחָל.

קְפִיזוּת הָאֲוִיר וְלַחֲצוֹ

קְחוּ בְּיֶדְכֶם הָאַחַת אֶבֶן קְטַנָּה וּבִשְׁנִיָּה עֻגָּה רַכָּה, אֲשֶׁר רַק זֶה נֶאֶפְתָה, וְכַוְּצוּן הֵיטֵב. הָעֻגָּה תְּכֻוַּץ וּתְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ. הָאֶבֶן לֹא תִּשְׁתַּנֶּה בִּמְאוּמָה. יֶשְׁנָם, אֵפוֹא, גּוּפִים מִתְכַּוְּצִים וּבִלְתִּי־מִתְכַּוְּצִים. קְחוּ עַתָּה בְּיֶדְכֶם סְפוֹג שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִרְחִיצָה. כַּוְּצוּהוּ וַהֲנִיחוּהוּ – וְשָׁב לְצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. יֵשׁ גּוּפִים הַמְשַׁנִּים אֶת צוּרָתָם בְּהִתְכַּוְּצָם, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבִים הֵם לְצוּרָתָם הַקּוֹדֶמֶת. גּוּפִים כָּאֵלֶּה קְפֻזִּים הֵם. הָאֶבֶן, הָעֻגָּה הֵם גּוּפִים בִּלְתִּי־קְפֻזִּים.

קְחוּ בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם וְסִתְמוּהוּ בְּפֶקֶק, רַק בּוּעַת־אֲוִיר תַּשְׁאִירוּ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק תִּתְכַּוֵּץ הַבּוּעָה וְתִקְטָן וְכַאֲשֶׁר תוֹצִיאוּהוּ מְעַט תִּתְפַּשֵּׁט וְתִגְדָּל. וּבְכֵן, אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ. אֲוִיר מְכֻוָּץ שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִתְפּוֹס מָקוֹם אֲשֶׁר תָּפַס לִפְנֵי הִתְכַּוְּצוֹ. הָאֲוִיר הוּא גּוּף קָפֹז.

הִפְכוּ כּוֹס רֵיקָה וְהוֹרִידוּהָ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם. הַמַּיִם יָבֹאוּ אֶל קִרְבָּהּ רַק מְעָט. וְאָנָה נֶעֱלַם אוֹתוֹ חֵלֶק־הָאֲוִיר שֶׁאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ הַמָּיִם? הוּא לֹא נֶעֱלָם. הוּא הִתְכַּוֵּץ. הַמַּיִם לָחֲצוּ עָלָיו וְכִוְּצוּהוּ.

נִקַּח צִנְצֶנֶת מְלֵאָה מַיִם עַד מַחֲצִיתָהּ וְנִסְתְּמָהּ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. בַּחוֹר הָאֶחָד נַעֲמִיד שְׁפוֹפֶרֶת כְּפוּפָה קְצָרָה, אֲשֶׁר לֹא תִּגַּע בַּמַּיִם, וּבַחוֹר הַשֵּׁנִי נִנְעַץ שְׁפוֹפֶרֶת יְשָׁרָה אֲרֻכָּה וְקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן בַּמָּיִם. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא יוּכַל צֵאת דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה, כִּי הֲלֹא קָצֶהָ נָתוּן

בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נִקַּח בְּפִינוּ אֶת קְצֵה הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַכְּפוּפָה וְנִשֹּׁף בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק יִתְכַּוֵּץ, וּבְשָאֳפוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט יִלְחַץ עַל דָּפְנֵי־הַבַּקְבּוּק, עַל הַפֶּקֶק, עַל הַמָּיִם. הַמַּיִם יִסּוֹגוּ מֵרֹב לַחֵץ – וְאָנָה יִבְרָחוּ? הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם עוֹלִים בָּהּ וְנִזְרָקִים לְמַעְלָה. הִנֵּה הֲכִינוֹנוּ מַזְרֵקָה נָאָה! (רְאֵה צִיוּר 13)

[ציור – קובץ 45]

ציוּר 14 ציוּר 13

אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ אֲוִיר בְּתוֹךְ כְּלִי־מַיִם סָגוּר. בְּהִפָּתְחוֹ יִזָּרְקוּ הַמַּיִם מֵאֲלֵיהֶם. זֶה מַעֲשֵׂה הַגִּשְׁתָּה (רְאֵה צִיּוּר 14).

בַּקְבּוּק הַגָּזוֹז אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ כְּחֹם הַקַּיִץ – כְּדַאי לָשִׂים לֵב אֵלָיו.

כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם אוֹתוֹ רְאִיתֶם וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ אֲוִיר מִתּוֹכוֹ. לוּ אָסַפְנוּ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל אַחֵר. וַהֲלֹא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם מָלֵא הוּא מָיִם! אֵיךְ הֵכִיל גַּם אֶת הָאֲוִיר?

הָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לְהִמָּצֵא שָׁם מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ מְכֻוָּץ. גַּם מִקֹּדֶם שָׁאַף הָאֲוִיר לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ הַפֶּקֶק לֹא נָתַן לוֹ.

הָאֲוִיר נִלְחַץ לֹא רַק אֶל צַד אֶחָד, כִּי אִם גַּם אֶל כָּל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הַנִּיחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק אֵיךְ־שֶׁהוּא, הִפְכוּ אֶת פִּיו לְמַטָּה, לְמַעְלָה – הַפֶּקֶק יִזָּרֵק בְעֹז.

לְחִיצַת הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי

וְאוּלָם לֹא רַק אֲוִיר מְכֻוָּץ, כִּי גַּם אֲוִיר חָפְשִׁי יִלְחַץ עַל כָּל סְבִיבָיו.

קְחוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם רְתוּחִים (שֶׁאֵין בָּהֶם אֲוִיר) וְכַסּוּהָ בְּגֶזֶר־קַרְטוֹן, שֶׁיְּהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב וְנוֹגֵעַ בַּמָּיִם. הַחֲזִיקוּ בַּקַּרְטוֹן בְּאֶצְבָּעֲכֶם וְהִפְכוּ אֶת הַכּוֹס וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה הַקַּרְטוֹן לֹא יִפֹּל וְהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ אָרְצָה. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?

בַּכּוֹס אֵין אֲוִיר. מִבַּחוּץ יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן וְלֹא יִתֵּן לוֹ לִנְפֹּל. הַכֹּחַ, שֶׁבּוֹ יִלְחַץ הָאֲוִיר, רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא עוֹצֵר בְּעֵד הַמַּיִם הַכְּבֵדִים שֶׁבַּכּוֹס. נַסּוּ לִנְקֹב נֶקֶב בִּקְצֵה־הַמַּחַט בַּקַּרְטוֹן: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ מִיָּד. מַדּוּעַ? דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב חָדַר הָאֲוִיר. עַתָּה יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן מִשְׁנֵי צִדָּיו, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אַךְ מִלְּמַעְלָה יִלְחֲצוּ גַּם הַמַּיִם. לָכֵן אֵין הַקַּרְטוֹן נִשְׁאַר מְהֻדָּק לִשְׂפוֹת־הַכּוֹס הַהֲפוּכָה.

[ציוּר 15 – קובץ 46]

נַעֲשֶׂה עוֹד נִסָּיוֹן:

קְחוּ צִנְצֶנֶת גְּדוֹלָה וְסִתְמוּהָ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. שִׂימוּ בַּפֶּקֶק שְׁנֵי אַבּוּבֵי־זְכוּכִית. אֶל קְצֵה הָאֶחָד, בַּצִּנְצֶנֶת פְּנִימָה, קִשְׁרוּ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן. בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת יִמָּצֵא אֲוִיר כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִחוּצָה לָהּ, וְהוּא לוֹחֵץ אֶל כָּל צַד כַּאֲשֶׁר יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי. לָכֵן אֵין כַּדּוּר הַגּוּמִי מִתְכַּוֵּץ אוֹ מִתְפַּשֵּׁט.

נַסּוּ לִנְשֹׁם בְּחָזְקָה דֶּרֶךְ אַחַד הָאַבּוּבִים וּלְהוֹצִיא אֲוִיר מִן הַצִּנְצֶנֶת, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה כַּדּוּר־הַגּוּמִי מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי, הֶחָפְשִׁי, לוֹחֵץ עָלָיו וּמְמַתְּחוֹ.

בַּצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת נוּכַל עֲשׂוֹת עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד:

נַחֲלוֹץ אֶת הַפֶּקֶק עַם הָאַבּוּבִים יַחַד וְאֶת כַּדּוּר־הַגּוּמִי נָסִיר. נִסְתְּמֶנָּה בּוֹ שׁוֹב וּנְשַׁקְּעֶנָּה לְתוֹךְ צַלַּחַת־מָיִם. בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוּבָן, יִהְיֶה נָעוּץ פִּי־הָאַבּוּב הַיָּשָׁר. אֶת הָאַבּוּב הַשֵּׁנִי הַכָּפוּף נָשִׂים בְּפִינוּ וְנִשֹּׁם בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר בַּצִּנְצֶנֶת פָּחַת וְהַמַּיִם הִתְחִילוּ עוֹלִים בָּאַבּוּב וְנִזְרָקִים לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת.

מַה־דָּחַף אוֹתָם לְנַשְּׂאֵם? הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לָחֵץ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲלֵם.

הַמַּשְׁאֵבָה

רָאִינוּ כִּי בְּכֹחַ לְחִיצַת־הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּיִם. הַאִם נוּכַל לְהַעֲלוֹת גַּם אֶת מֵי־הַבְּאֵר?

נִקַּח אַבּוּב גָּדוֹל וְעָבֶה, וּבְתוֹכוֹ מוֹט דַּק אָרֹךְ. אֶת קְצֵה הַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן נַחְתּוֹל חֲתוּלַת־חוּטִים, עֵד הֱיוֹתָהּ צְמוּדָה אֶל דָּפְנֵי־הָאַבּוּב וְהָאֲוִיר לֹא יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. טוֹב לִטְבֹּל אֶת חֲתוּלַת־הַחוּטִים בְּשָׁמֶן.

נַכְנִיס אֶת הָאַבּוּב לְתוֹךְ כְּלִי־מַיִם וְנָרִים לְאַט לְאַט אֶת הַסֶּכֶר – הוּא הַמּוֹט הַמְחֻתָּל בְּקָצֵהוּ. כְּהִתְרוֹמֵם הַסֶּכֶר יַעֲלוּ הַמָּיִם. מוּבָן כִּי הַמַּיִם אֵינָם נִכְנָסִים מֵעֲלֵיהֶם, הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי הֶחָפְשִׁי לוֹחֵץ עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסָם אֶל חֲלַל־הָאַבּוּב הָרֵיק מֵאֲוִיר.

הַמַּיִם יַעֲלוּ בָּאַבּוּב גַּם אִם יִשָּׁאֵר בּוֹ מְעַט אֲוִיר, כִּי לַחֲצוֹ קָטֹן מִלַּחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי (רְאֵה צִיּוּר 16).

נוֹרִיד אֶת הָאַבּוּב אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר. גַּם שָׁם יִמָּצֵא אֲוִיר הַלּוֹחֵץ עַל־סְבִיבָיו. נְנַסֶּה לִשְׁאֹב – הַמַּיִם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַסֶּכֶר. אַךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיגָם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם? לְהוֹצִיא אֶת הַסֶּכֶר מִן הָאַבּוּב אִי־אֶפְשָׁר, כִּי אָז יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי עַל הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְשָׁבוּ לָרֶדֶת מַהֵר. אִם נוֹרִיד אֶת הַסֶּכֶר וְיָרְדוּ גַם הַמַּיִם עִמּוֹ.

כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ מִתּוֹךְ הָאַבּוּב בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְנֵה־הָאַבּוּב הַתַּחְתּוֹן מְחֻדָּד וְצַר, וְלָשִׂים בּוֹ פֶּקֶק־זְכוּכִית, מְחֻדָּד גַּם הוּא. כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַסֶּכֶר יֶהְדְּפוּ אֶת פֶּקֶק־הַזְּכוּכִית וּמִלְּאוּ אֶת הָאַבּוּב. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְלָחַץ עַל הַמַּיִם וְאֵלֶּה יִלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק אֲשֶׁר יִסְתֹּם אֶת פִּי־הָאַבּוּב וְלֹא יִתְּנֵם לָצֵאת.

אַךְ אֵיךְ נַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם מִתַּחַת לַסָּכֶר?

[ציור – קובץ 48]

ציוּר 18 ציוּר 17 ציוּר 16

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְצֵה־הַסֶּכֶר נָבוּב וּמִמַּעַל לַחֲתוּלַת־הַחוּטִים חוֹר. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְיִלְחַץ עַל הַמַּיִם. הַפֶּקֶק בְּפִי־הָאַבּוּב לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִשָּׁפֵךְ וְהֵם יִדָּחֲפוּ וְיָבֹאוּ לְתוֹךְ הַסֶּכֶר פְּנִימָה וְיֵצְאוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

אַךְ הִנֵּה עוֹד מִכְשׁוֹל: דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּצַד־הַסֶּכֶר יָשׁוּבוּ הַמַּיִם אֶל הָאַבּוּב תָּחַת. וְאֵיךְ, סוֹף סוֹף, נַשִּׂיגֵם?

מִכְשׁוֹל כָּזֶה הֲסִירוֹנוּ כְּבָר, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ אֶת פִּי־הָאַבּוּב צַר בְּסוֹפוֹ וּבְשִׂימֵנוּ בּוֹ פֶּקֶק מְחֻדָּד. כֵּן נַעֲשֶׂה גַם הַפַּעַם. אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁבַּסֶּכֶר נַעֲשֶׂה מְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ, וּבָהּ נָשִׂים פֶּקֶק קָטָן. בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר יָעְתָּק הַפֶּקֶק הַזֶּה הַצִּדָּה וְהַמַּיִם יַעֲלוּ וּבַעֲלוֹת הַסֶּכֶר יְמַהֵר הַפֶּקֶק לִסְתֹּם אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת כִּי הַמַּיִם יִלְחֲצוּ עָלָיו. בְּצַד־הָאַבּוּב יֶשְׁנוֹ צִנּוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת הַמָּיִם (רְאֵה צִיּוּר 17).

זוֹהִי מַשְׁאֵבָה מוֹצֶצֶת.

אַךְ אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁהַמַּשְׁאֵבָה לֹא רַק תָּמֹץ אֶת הַמַּיִם, כִּי אִם תִּזְרְקֵּם עָל, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁנּוּיִים אֲחָדִים.

רֵאשִׁית כֹּל, אֶת הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נַעֲשֶׂה לֹא מִמַּעַל לַסֶּכֶר, כִּי אִם מִתַּחְתָּיו. מוּבָן, כִּי עַתָּה אֵין כָּל צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת חוֹר בַּסֶּכֶר. הַמַּיִם יִכָּנְסוּ מִיַּד אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי. בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים פֶּקֶק קָטֹן, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לַמַּיִם לָשׁוּב.

נַעֲלֶה אֶת הַסֶּכֶר וְנוֹרִידוֹ בִּמְהִירוּת: הָאֲוִיר יִתְכַּוֵּץ וְיִלְחַץ בְּחָזְקָה עַל הַמַּיִם וְיִדְחָפֵם אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי לִבְלִי שׁוּב, כִּי הַפֶּקֶק לֹא יִתְּנֵם רֶדֶת. בִּקְצֵה הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים צִנּוֹר־זְכוּכִית דַּק וְנַטֶּה אֶת הַמַּיִם אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. (רְאֵה צִיוּר 18)

זֶה מַעֲשֵׂה הַמַּשְׁאֵבָה הַזּוֹרֶקֶת.

מִשְׁקַל־הָאֲוִיר. הַבָּרוֹמֶטֶר

רָאִינוּ כִּי הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי יִלְחַץ לֹא רַק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אִם לְכָל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט. – אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹב אֶת כַּדּוּר־הָאָרֶץ וְיָעוּף מָעְלָה מָעְלָה?

הָרִימוּ אֶבֶן וְזִרְקוּהָ. הָאֶבֶן תִּפֹּל מָטָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּהִזָּרְקָהּ: אֶת רֵאשִׁית דַּרְכָּהּ תַּעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, אַחַר תְּעַכֵּב אֶת מְרוּצָתָהּ, תַּעֲמֹד רֶגַע וּלְבַסּוֹף תֵּרֵד וְתִפֹּל. כֵּן יִהְיֶה בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִזָּרֵק. כֵּן יִהְיֶה גַם בָּאֲוִיר.

הָאֶבֶן תֵּרֵד וְתִפֹּל מִפְּנֵי כָּבְדָהּ אֲשֶׁר יִמְשְׁכֶנָּה אֶל הָאָרֶץ. גַם הָאֲוִיר מְחֻבָּר וְעוֹמֵד אֶל סְבִיב־הָאָרֶץ מִפְּנֵי כָּבְדוֹ.

כְּדֵי שֶׁנִּוָּכַח שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר, נַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה.

[ציור 19 – קובץ 49]

נִקַּח 50 גְּרַם מַיִם, נַרְתִּיחֵם, וּמִיָּד לִרְתִיחָתָם נְמַהֵר לַהֲסִירָם מִן הָאֵשׁ. הַמַּיִם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַהִתְאַדּוֹת. נִשְׁקְלֵם עַתָּה וּמָצָאנוּ כִּי מִשְׁקָלָם פָּחַת בִּשְׁנֵי גְּרַמִּים בְּעֶרֶךְ. הָאֲוִיר שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם גָּרַם לִפְחֶתֶת זוֹ. וּבְכֵן, הָאֲוִיר בֶּן־מִשְׁקָל הוּא.

אָמְנָם, מִשְׁקָלוֹ קַל מְאֹד, קַל מִשֶּׁל הַגּוּפִים הָאֲחֵרִים. וּמַדּוּעַ לַחֲצוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ? מִפָּנַי שֶׁשִּׁכְבַת־הָאֲוִיר גְּדוֹלָה וְעָבָה עַד לִמְאֹד. שָׁכְבָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת לְכַמָּה וְכַמָּה פַּרְסָאוֹת. מוּבָן שֶׁהָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַעְלָה יִלְחַץ עַל הָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַטָה וִיכַוְּצֵהוּ. הָאֲוִיר שֶׁעַל פְּנֵי־הָאָרֶץ הוּא אֵפוֹא מְכֻוָּץ תָּמִיד. כָּל־עֻמַּת שֶׁיִּתְרוֹמֵם תִּקְטַן הִתְכַּוְּצוּתוֹ.

הֲנוּכֵל לִמְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ הָאֲוִיר?

הַדָּבָר אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל.

זִכְרוּ נָא, אֵיךְ הָפַכְנוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם וְגֶזֶר קַרְטוֹן נִתָּן עַל פִּיהָ וְלֹא נָפָל. לַחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי גָבַר עַל לַחֵץ הַמַּיִם שֶׁבַּכּוֹס. בִּמְקוֹם כּוֹס נִקַּח אַבּוּב אָרֹךְ, הַפָּתוּחַ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד. כְּכָל שֶׁיֶּאֱרַךְ הָאַבּוּב יִגְדַּל עַמּוּד־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִרְבֶּה לַחֲצוֹ. אִם נַאֲרִיךְ אֶת הָאַבּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל לַחֵץ־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִגְבַּר סוֹף סוֹף עַל לַחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי: הַקַּרְטוֹן יִפֹּל וְהַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב יִשָּׁפֵכוּ.

לְמַעַן מְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ־הַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב עַל הַקַּרְטוֹן, עָלֵינוּ לְשָׁקְלָם. וְהִנֵּה מָצְאוּ כִּי לְשֵׁם כָּךְ, עָלֵינוּ לָקַחַת אַבּוּב שֶׁגָּבְהוֹ כְּבַיִת בֶּן שָׁלשׁ קוֹמוֹת. מוּבָן, כִּי בְּאַבּוּב כָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת. אַךְ לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצְאוּ נוֹזְלִים אֲחֵרִים, הַכְּבֵדִים הַרְבֵּה מִן הַמַּיִם. הַכַּסְפִּית, לְמָשָׁל, כְּבֵדָה מִן הַמַּיִם פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. גַּם הָאַבּוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת קָצָר פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. בַּכַּסְפִּית הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ לִמְצֹא אֶת מִדַּת כֹּבֶד הָאֲוִיר, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים, יִקָּרֵא בָּרוֹמֶטְר. (פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעִבְרִית הוּא: מַדְכֹּבֶד).

מִבְנֵה הַבָּרוֹמֶטְר פָּשׁוּט מְאֹד.

אֶל לוּחַ עֵץ מְחֻבָּר אַבּוּב־זְכוּכִית. קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאַבּוּב סָגוּר וְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן מִתְעַקֵּם וְעוֹלֶה וּמִתְרַחֵב בְּסוֹפוֹ כְּעֵין גָּבִיעַ. אִם נְמַלֵּא אֶת הָאַבּוּב הַזֶּה כַּסְפִּית וְנַהַפְכֵהוּ וְנִשְׁפְּכָה הַכַּסְפִּית, אַךְ חֵלֶק מִמֶּנָּה יִשָּׁאֵר בָּאַבּוּב. אֶת הַסִּבָּה יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית רַק מִצַּד אֶחָד, מִצַּד פֶּתַח הָאַבּוּב. בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, הַסָּגוּר, אֵין שְׁלִיטָה לְלַחַץ־הָאֲוִיר. הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית, מַכְנִיס אוֹתָהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל קְצֵה־הָאַבּוּב הָעֶלְיוֹן, הַסָּגוּר. בִּגְדוֹל הַלַּחַץ תַּעֲלֶה הַכַּסְפִּית וּבְהִתְמָעֲטוֹ תֵּרֵד גַּם הִיא. עַל הַלּוּחַ יֶשְׁנָהּ טַבְלָה קְטַנָּה וְעָלֶיהָ רְשׁוּמִים קַוִּים, וּמִסְפָּרִים בְּצִדֵּיהֶם. עַל פִּיהֶם מַכִּירִים אָנוּ אֶת גֹּבַהּ־הַכַּסְפִּית בָּאַבּוּב (רְאֵה צִיּוּר 19).

גֹּבַהּ הַכַּסְפִּית מַרְאֶה עַל לַחֵץ־הָאֲוִיר הַלּוֹחֵץ עָלֶיהָ. אִם נַעֲלֶה בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ תַּתְחִיל הַכַּסְפִּית לָרֶדֶת, כִּי הַלַּחַץ הוֹלֵךְ שָׁם הָלוֹךְ וְקָטוֹן.

מַדּוּעַ אֵין אֲנִי מַרְגִּישִׁים בַּלַּחַץ הַזֶּה?

הַסִּבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד: לַחֵץ־הָאֲוִיר קַיָּם מֵעוֹלְמֵי עֵד. בּוֹ נוֹלַדְנוּ, בּוֹ גָדַלְנוּ; אַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא יֶחְדָּל. אֲנַחְנוּ הִתְרַגַלְנוּ אֵלָיו וּבִלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם, כַּאֲשֶׁר לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר וּמָזוֹן.

שִׁנּוּי הָחָל בְּלַחַץ־הָאֲוִיר פּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתֵנוּ לְרָעָה, כִּי עַל כֵּן יַקִיפֵנוּ הָאֲוִיר מִכָּל צָד. וְעוֹד זֹאת: גַם בְּקֶרֶב גוּפֵנוּ יִמָּצֵא אֲוִיר וְגַם בּוֹ שׁוֹלֵט הַלָּחַץ.

הַכְּרוּב – הֲדַר־הַגָּן. מְעַטִּים הַיְרָקוֹת הַטּוֹבִים כָּמֹהוּ לְמַאֲכָל. תַּבְשִׁילִים רַבִּים וְשׁוֹנִים יָכִינוּ מִמֶּנּוּ. גַּם נֶחְמָד הוּא לְמַרְאֶה. אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיוֹ בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר, עֵת אֶגְלֵי־הַטַּל זְרוּעִים כִּפְנִינִים וּמְנַצְנְצִים עַל־פְּנֵי עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים.

[ציוּר 20 – קובץ 52]

שׁוֹנִים הֵם מִינֵי הַכְּרוּב. הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא כְּרוּב־הַקּוּלָס, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְּפִי רַבִּים, הַכְּרוּב “בַּעַל־הֶעָלִים”.

כְּרוּב זֶה גִבְעוֹלוֹ קָצָר וְהוּא מַרְבֶּה לְגַדֵּל עָלִים עָבִים. הֶעָלִים גְּדוֹלִים וּצְפוּפִים מְאֹד, מְלַפְּפִים אֶחָד אֶת רֵעֵהוּ, עַד אֲשֶׁר הַפְּנִימִיִּים לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן. וְכֵן יֵלֵךְ הַצֶּמַח הָלוֹךְ וְהִתְעַגֵּל עַד הֱיוֹתוֹ לְכַדּוּר גָּדוֹל.

בִּגְלַל הֶעָלִים הָאַלָּה יְגַדֵּל הָאָדָם אֶת כְּרוּב־הַקּוּלָס, כִּי אוֹתָם יֹאכַל.

נִקַּח עָלֶה אֶחָד וְנַחְתְּכֵהוּ בְּסַכִּין. הֶעָלֶה מָלֵא לַחָה. רוֹאִים אָנוּ כִּי הַכְּרוּב מַרְבֶּה לִסְפֹּג מָיִם. וְאָמְנָם, הוּא עוֹלֶה יָפֶה רַק כַּאֲשֶׁר מַרְבִּים לְהַשְׁקוֹתוֹ.

שֹׁרֶשׁ־הַכְּרוּב – צִיצַת נִימִים דַּקּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה מְיוּחָדִים לְרֹב הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בְּקַרְקַע כָּבֵד לַח. הַכְּרוּב מִתְפַּתֵּחַ יָפֶה בְּצָמְחוֹ בְּקַרְקַע כָּבֵד רָטֹב, מְזֻבָּל הֵיטֵב. אִם לֹא נִקְטֹף אֶת הַכְּרוּב בִּזְמַנּוֹ וְנַשְׁאִירֵהוּ בַּגַּן יָחֵל לִפְרֹחַ. כְּרוּב פּוֹרֵחַ אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל. עָלָיו הוֹלְכִים וּמִצְטַמְּקִים, גִבְעוֹלוֹ יִיבַשׁ וְיִקְשֶׁה כְּעֵץ.

הַכְּרוּב יַעֲשֶׂה אֶת הֶעָלִים לֹא כְּדֵי סַפֵּק לָנוּ מָזוֹן. הוּא לֹא יִדְאַג לָנוּ.

בֶּעָלִים הָאֵלֶּה אוֹצַר הַכְּרוּב וְגוֹנֵז אֶת הֶחֳמָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. הַפֶּרַח יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן לִפְרִי נוֹשֵׂא זָרַע.

כִּי הֵן אַךְ לָזֶה יִשְׁאַף כָּל צֶמַח: גַדֵּל זֶרַע, הָקֵם דּוֹר חָדָשׁ.

מִלְּבַד כְּרוּב־הַקּוּלָס נְפוֹצָה בְּאַרְצֵנוּ גַּם הַכְּרוּבִית, שֶׁתִּפְרַחְתָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַאֲכָל לִפְנֵי הִפָּתְחָהּ.

הַכְּרוּב בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִּבְעוֹלִים דַּקִּים וַעֲלֵיהֶם יִתְנוֹסְסוּ הַפְּרָחִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת.

פִּרְחֵי־הַכְּרוּב עֲגֻמּים־עֲנֻגִּים, לְבַנְבַּנִּים־יְרַקְרַקִּים.

[ציוּר 21 – קובץ 53]

כָּל פֶּרַח נָתוּן בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים יְרוֹקִים. גַּם לַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה עָלִים. בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה אַבְקָנִים. יֵשׁ אָמְנָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַךְ שְׁנַיִם מֵהֶם נְמוּכִים וְהֵם מִסְתַּתְּרִים בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

עֲלֵי־הַגָּבִיעַ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהָאַבְקָנִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת צְלָב. רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר פְּרָחִים כָּאֵלֶּה לָהֶם. כֻּלָּם יַחַד יַחְבְּרוּ וְהָיוּ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המַצְלִיבִים]

פְּרִי־הַכְּרוּב – תַּרְמִיל אָרֹךְ וְצַר וְגַרְגְּרִים דַּקִּים בּוֹ, הֵם הַזְּרָעִים.