סְגוֹר לִבִּי אֲרוֹן דָּת לַיְּדִידוּת

וְעָלָיו הַכְּרוּבִים הַשְּׁנָיִם

בְּמֵאִיר נִבְקְעוּ אוֹרַי כְּשַׁחַר

וְנַעֲשׂוּ עִם שְׁלֹמֹה צָהֳרָיִם

אֱנוֹשׁ לֹא אֶפְגְּעָה כִּי אִם פְּנֵיהֶם

וְאֶפְגָּעֵם וְאֶפְגַּע מַחֲנָיִם

הֲיַעֲמֹד לֵב לְפֵרוּדָם וְיִחְיֶה

וְלֹא יִמַּס וְלֹא יִהְיֶה לְמָיִם.

שיר זה מיועד גם לרבי מאיר (אבו אלחסן) בן קמניל.

רְדָה עָב טַל רְדָה רַוֵּה אֲדָמוֹת

וְחַיֵּה הַנְּשָׁמוֹת הַנְּשַׁמּוֹת

וְאַט עַד אֶשְׂבְּעָה רָאֹה בְהָקִיץ

תְּמוּנוֹת שֶׁחֲזִיתִים בַּתְּנוּמוֹת

וְאוּלַי הֵם בְּמַרְאֶה לֹא בְחִידוֹת

וְאוּלַי צָדְקוּ הֵם הַחֲלוֹמוֹת

לְךָ הַיּוֹם לְךָ מֹצֵאת בְּשׂרָה

מְבַשֵּׂר טוֹב וּמַחְלִיץ הָעֲצָמוֹת

בְּבֹא מִמַּעֲרָב נֵר מַעֲרָבִי

וּמִיָּם הָעֲרָבָה יָם מְזִמּוֹת

אֲשֶׁר הוּשַׂם סְבִיב כָּל יָם גְּבוּל חוֹל

וְהוּשַׂם לוֹ גְּבוּל גָּבִישׁ וְרָאמוֹת

בְּלֵב כִּי לֹא רְאוּת עַיִן רְאִיָּה

חֲקַרְתִּיהוּ וּבַנְתִּי תַּעֲלֻמוֹת

הֲכִי יֵשׁ גּוּף יְסֻבּוּהוּ מְקוֹמוֹת

בְּתוֹכוֹ לֵב יְסֹבֵב עַל מְרוֹמוֹת

עֲדֵה גָאוֹן וְלָךְ יֵאוֹת וְיִגְאוּ

לְמַעַנְךָ עֲלֵי שַׁחַק אֲדָמוֹת

לְבָבוֹת מִתְּמוֹל חֵשֶׁק זְרַעְתָּם

וְהֵם הַיּוֹם לְךָ לִשְׂדֵי תְרוּמֹת

אֱסֹף לָךְ מִפְּרִיהֶם רָב תְּבוּאוֹת

אֲהָבִים שִׁבֳּלֵיהֶם לֹא צְנֻמּוֹת

וְרוּחַ תַּעֲבֹר עַל הַרְרֵי מֹר

וּבֵינוֹת הָעֲרוּגוֹת הָרְקוּמוֹת

תְּשַׁחֶרְךָ בְּכָל שַׁחַר וּמַרְפֵּא

כְנָפֶיהָ וּבִימִינָהּ נְעִימוֹת

וּמֵאֵת לֵב זְרַעְתּוֹ בַּיְדִידוּת

תְּשַׁלֶּם לָךְ שְׁלֹמֹה רַב שְׁלוֹמוֹת.

שָׁלוֹם שָׁלוֹם רָב לִשְׁלֹמֹה

יֵט אֵל אֵלָיו כִּנְהַר פִּישׁוֹן

הַשָּׂם לֵילוֹתַי שִׁמֻּרִים

וּבְעַד חָלְיִי דִּמְעִי לָשׁוֹן

הוּא וּנְדֹדוֹ גֵּרְשׁוּ נוּמִי

מַה לִּי אַחְרוֹן מַה לִּי רִאשׁוֹן

כִּי הָרָעָב לֶעָנִי כָּל

שֵׁנָה יַפְרִיד מֵעַל אִישׁוֹן

גַּם הַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵי-

נֶנּוּ מַנִּיח לוֹ לִישׁוֹן.