לוגו
מוֹתָר
תוכן עניינים:
בלילה )

בלילה

[הַחֲזֵר לִי אֶת חֶפְזוֹן הַמַּיִם]

[נִשְׁמָתָהּ הַמְשֻׁתֶּקֶת]

[עִם עֶרֶב רוּחַ]

החברים שלי בפייסבוק

לא מסתדר

על אופנוע הונדה

הדור הצעיר

[פִּתְאֹם הָעוֹלָם נִקְלָף וְנִשְׁאָר בְּלִי הַשָּׁמַיִם]

[בְָּבוּאַת אֲלֹהִים בָּאָדָם]

שיר פשוט

מוסיקה 1

מוסיקה 2

[ מִדֵּי פַּעַם הוּא מוֹפִיעַ]

חלום

חוצה ישראל

קום

במהירות

שקיעה

אחרי הסערה

קשה

להכיר

כשגופי יהיה נבול

[העלים השתתקו ברוח]

[מה עוד נשאר לי לרצות]

יקיצה

עוד אפּיטף

ארבעה גלגלים

הרהורים על הרֵעוּת

סכנות

לנו היה

שני שירים על המשוררת

ארס פואטיקה

תחשבי

[לפעמים אני הכלב של אלוהים]

לא

מה שאומַר לאמי

תבקשי סליחה

על מה

[ישבנו קרובות מאד זו לזו]

באמצע דצמבר

ביום השנה

כשהאוויר מלא

[לילה תמים ליטפתי את גופך הירוי]

ערב חג

[ומדוע אני מעדיפה לאכול מרק]

צילום ישן

פיוט

"אַתְּ עֶבֶד!"

פזמון

המילים

[שיר הוא מכשיר]

ולסיכום

מיקום ביצירה:
0%
U
0%

בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַשִּׁירָה נִפְרֶשֶׁת

מִנַּקְבְּוּבִיּוֹת מֹחִי הַנִּמּוֹחוֹת

וְתוֹפֶשֶׂת וּמִתְפָּרֶשֶׂת

עַל כָּל הַחֲשֵׁכוֹת


בַּלַּיְלָה

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל כָּל הַסְּפָרִים

כְּמוֹ עַל אֶבֶן מְקֻוְקֶוֶת

בְּגָדַי אֲרֻכִּים וַאֲפֹרִים

אֲנִי יְשָׁרָה לְגַמְרֵי

הַשָּׁמַיִם עָלַי יְשָׁרִים, זוֹהֲרִים.

אֲנִי מִתְקָרֶבֶת.


*


הַחֲזֵר לִי אֶת חֶפְזוֹן הַמַּיִם

בֶּעָרוּץ הַצַּר שֶׁל הַיּוּבַל

אֶת הַמְּרוּצָה הַזְּרִיזָה, חַסְרַת הַסֶּכֶר, הַלֹּא מְמֻחְשֶׁבֶת,

אֶת טֵרוּף הַטֹּהַר שֶׁל רַצֵּי הַמַּיִם הַצְּעִירִים לָעַד

הַמְמַהֲרִים תָמִיד

לְשׁוּמָקוֹם.


*


נִשְׁמָתָהּ הַמְשֻׁתֶּקֶת

יוֹשֶׁבֶת בְּעֶגְלַת נָכִים

מַחְזִיקָה עִפָּרוֹן מְחֻדָּד זָקוּף בַּפֶּה

וּמַזְמִינָה אֶתְכֶם לָשֶׁבֶת בְּחֵיקָהּ

וּלְהִתְבּוֹנֵן אֵיך הִיא רוֹשֶׁמֶת

שַׁפִּירִית, פַּרְפָּר.


*


עִם עֶרֶב רוּחַ

עַתִּיקָה יוֹתֵר מִן הָעוֹלָם

מוֹשַׁחַת אֶת הָרֹאשׁ הַמֵּת

בְּשַׁמְנָהּ הַצָּלוּל,

עוֹטֶפֶת אֶת הַקָּדְקֹד הַחִוֵּר

בִּסְדִינֵי בְּשָׂמֶיהָ,

חוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ בְּתַחְבּוֹשׁוֹת צוּף,


מַמְרִיאָה אוֹתוֹ מִן הַגּוּף

אֶל פַּאֲתֵי שָׁמֶיהָ.


*




הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי בַּפֵיסְבּוּק

שָׁטִים סְבִיבִי בַּהֲמוֹנֵיהֶם הַזְּעִירִים

אוֹפְפִים וּמְלַטְּפִים אֶת גּוּפִי

כְּמוֹ לַהֲקַת דְּגִיגוֹנִים יְפֵהפִיִּים

אִלְּמִים, פְּרוּעֵי שֵׂעָר, מְשׁוֹטְטִים כְּהִיפִּים

בְּרַחֲבֵי אִימְפֶּרְיַת מַתָּכוֹת וְצִ’יפִּים.


*



אֱלֹהִים מְדַבֵּר אִתְּךָ בַּגִּ' פִּי אֶס

הוּא אוֹמֵר לְךָ:

הִצָּמֵד לַנָּתִיב הַיְמָנִי

וְאַחַר־כָּךְ פְּנֵה שְׂמֹאלָה.

הוּא אוֹמֵר לְךָ:

מִפְגָּע דֻּוַּח בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

הוּא אוֹמֵר לְךָ:

אֲנִי מְחַשֵּׁב מֵחָדָשׁ.

אֲנִי מְחַשֵּׁב מֵחָדָשׁ.

וְשׁוּב:

אֲנִי מְחַשֵׁב מֵחָדָשׁ.


אֲבָל אַתָּה לֹא מִסְתַּדֵּר

עִם הַמַּכְשִׁיר הַדָּפוּק הַזֶּה.


*



עַל אוֹפַנּוֹעַ הוֹנְדָה

בְּרַמְזוֹר צָהֹב מְהַבְהֵב

וְצִיּוּץ אֶס אֶם אֶס דַּקִּיק

הַאִם תַּסְפִּיק

לִמְצֹא חֵן? לְהִתְאַהֵב?

לְהַגְבִּיהַּ? לְהַעֲמִיק?


מִתַּחַת לִשְׂמִיכַת דִּכָּאוֹן

הַלֶּחִי עַל הַכָּרִית הָרַכָּה

לֹא מוּכָן. לֹא קָם.

לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת עַם.


קֹדֶם כֹּל

נוֹסֵעַ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

וּמוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ

בְּמַלְכֹּדֶת.


מֵחַלּוֹן הַמָּטוֹס

הָעוֹלָם וְכָל מְהוּמָתוֹ

מִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכַת עָבִים לְבָנִים

מִתְעַלֵּם. עֲזֹב אוֹתוֹ וְאֶת קְהָלוֹ.


עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ

הֵעָלֵם בַּלֹּא.


*



עַל הַטֵּרוּף הַנּוֹרָא שֶׁל הַצְּעִירים

נִכְתַּב בְּלָטִינִית מַדְרִיגָל מַקְסִים

בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל פְרִידְרִיךְ בַּרְבָּרוֹסָה.


בִּכְתַב הִיֶּרוֹגְלִיפִים עַל פַּפִּירוּס

נִכְתְּבָה קִינָה עַל הַדּוֹר הַצָּעִיר

שֶׁמִּתְנַהֵג בְּצוּרָה מְזַעֲזַעַת.


וְמַה הִרְגִּישׁ תֶּרַח

כְּשֶׁבְּנוֹ שָׁבַר אֶת אֲלֹהָיו

וְנָטַשׁ אֶת הַבַּיִת, אֶת הַהוֹרִים?


*


פִּתְאֹם הָעוֹלָם נִקְלָף וְנִשְׁאָר בְּלִי הַשָּׁמַיִם,

כְּמוֹ סִיר בְּלִי מִכְסֶה שֶׁנִּשְׁכַּח בַּמְּקְרֵר,

אוֹ כְּמוֹ שֻׁלְחָן אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה כְּשֶׁמְּנַעֲרִים אֶת הַמַּפָּה,

אוֹ כְּמוֹ כַּלָּה שֶׁהִנּוּמָתָהּ הוּרְמָה בְּאַחַת

וְהִיא נֶחְשֶׂפֶת בְּכָל חַצְ’קוּנֶיהָ.


*


בְָּבוּאַת אֲלֹהִים בָּאָדָם

כְּמוֹ צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל שֶׁל תִּינוֹק

שָׂרוּעַ עַל גַּבּוֹ, חוֹתֵר כִּצְפַרְדֵּעַ,

בָּבוּאָה שֶׁל אֹשֶׁר עוֹלֶה וְגוֹלֵשׁ

בַּמַּבָּט הַיּוֹדֵעַ

שֶׁל מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יֵשׁ.


*



אָדָם סוֹבֵל

שׂוֹנֵא אֶת מְעַוְּלוֹ וְאֶת אוֹיְבוֹ

אֲשֶׁר גַּם הוּא כּוֹאֵב אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁלּוֹ

וְאֶת סִבְלוֹ

בְּלִי לְהָבִין לְלֵב אוֹיבוֹ

בְּלִי לָדַעַת וְלֹא כְלוּם עַל מְעַוְּלוֹ.


*



הַכִּסּוּפִים שֶׁל נַגַּן הַחֲצוֹצְרָה

לַצְּלִיל הֶעָנֹג, הַמְדֻיָּק, הַטָּהוֹר

כְּמוֹ הַתְּנוּעָה הָרַכָּה שֶׁל הַשַּׁלְהֶבֶת בָּאָח –

הַמַּאֲמַצִּים הַלָּלוּ, שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא יֻכְתְּרוּ בְּהַצְלָחָה מְלֵאָה –

הַאִם אֵין בָּהֵם

מִשּׁוּם


*



פָּנָיו שֶׁל הַבָּחוּר הַהֹדִּי

שֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְדָּשׁוֹן

שֶׁבְּצַד הָרְחוֹב הַצָּפוּף, הַלֹּא נָקִי

עוֹלֶה עַל הַקַּטְנוֹעַ

תִּיק גֵ’יימְס בּוֹנְד בְּיָדוֹ

וּנְקֻדָּה עַל הַמֵּצַח מֵעַל שֹׁרֶשׁ הָאַף

שֶׁקִּבֵּל זֶה עַתָּה שָׁם בִּפְנִים

מֵהָאֶצְבַּע הַנוֹגַעַת


זֹאת אֲנִי אַחֲרֵי הַשָּׁעָה הַיּוֹמִית

שֶׁל נְגִינָה בַּחֲלִילִית.


*


מִדֵּי פַּעַם הוּא מוֹפִיעַ

כְּדִי לִמְדֹּד אוֹתִי.


אַחַר־כָּךְ הוּא נֶעְלָם

בִּשְׁחוֹר חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת

יוֹשֵׁב שָׁם וְגוֹזֵר אָרִיג לָבָן.


*



בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

בִּירֵכַיִם פְּשׂוּקוֹת לִרְוָחָה,

בִּישִׁיבָה,

גָּלַשְׁתִּי בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב

בַּכְּבִישׁ הַיּוֹרֵד אֶל הַיָּם

בֵּין אַרְמוֹנוֹת חֲרֵבִים פְּעוּרֵי מַשְׁקוֹפִים

נוֹחֶתֶת פִּתְאֹם בְּדִיּוּק עַל הַקַּו

הַנִּפְשָׂק בֵּין הַחוֹל וּבֵין הַיָּם הַתִּיכוֹן.

פְּלִיטִים הֶעְפִּילוּ, שָׂחוּ וְחָמְקוּ,

אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקַּי מַעֲנִיקֵי הַמִּפְלָט.


*



קַח אֶת הָרֶכֶב שֶׁלְּךָ וְסַע

דֶּרֶךְ גּוּפִי

בִּכְבִישׁ חוֹצֵה יִשְׂרָאֵל.

תַּתְחִיל מִמְּקוֹרוֹת הַיַּרְדֵּן

הַקְּרִירִים. תַּרְגִּישׁ אֶת הַחֵמָר

מְבַצְבֵּץ בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם.

תַּרְגִּישׁ אֶת עִקְצוּץ הַנְּשִׁיכָה שֶׁל דָּגִים זְעִירִים.

תַּמְשִׁיךְ אֶל חֶלְקַת הַכִּנֶּרֶת. דּוֹמֶמֶת הִיא

מִשְׁתַּחֲוָה בִּשְׁכִיבָה לְרַגְלֵי הַגְּלִימוֹת הַסְּגֻלּוֹת,

וּפִתְאֹם הִיא סוֹעֶרֶת, חוֹמֶרֶת, עַקְשָׁנִית, מְעַרְבֶּלֶת אוֹתְךָ,

עוֹרֶמֶת צְדָפוֹת וְחַלּוּקֵי אֲבָנִים עַל חוֹפְךָ.

סַע בַּבִּקְעָה.

הִתְכַּסֵּה בְּצֵל הֶהָרִים הַקּוֹדְרִים, גַּע בִּמְעָרוֹת הַמִּדְבָּר,

הַמְשֵׁךְ בַּכְּבִישׁ הַשּׁוֹמֵם לְכִוּוּן יָם הַמָּוֶת שֶׁלִּי –

הוּא מִצְטַמְצֵם עִם הַזְּמַן, זֶה נכוֹן,

פְּנֵה עַד לְמַטָּה, דָּרוֹמָה,

דָּרוֹמָה, דָּרוֹמָה, דָּרוֹמָה, מַהֵר.

אֲנִי כָּאן. בַּחֲלוֹם אֲנִי מְדַבֶּרֶת.

אֵינֶנִּי בְּשׁוּם אֶרֶץ אַחֶרֶת.


*



קוּם וֶאֱסֹף אֶת אֵיבְרֵי גּוּפְךָ

שֶׁהִתְפַּזְּרוּ בַּשֶּׁטַח.

הַכְנֵס אֶת מֵעֶיךְ הַשְּׁפוּכִים

בַּחֲזָרָה לַבֶּטֶן וְנַסֵּה לְהַדֵּק.

אַל תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ.

מִישֶׁהוּ יָרִים

וְיִשָּׂא אוֹתְךָ

כְּמוֹ בְּהֶלִיקוֹפְּטֶר.

*

‏במהירות
‏שקיעה
‏אחרי הסערה
‏קשה
‏להכיר
‏כשגופי יהיה נבול
‏[העלים השתתקו ברוח]
‏[מה עוד נשאר לי לרצות]
‏יקיצה
‏עוד אפּיטף
‏ארבעה גלגלים
‏הרהורים על הרֵעוּת
‏סכנות
‏לנו היה
‏שני שירים על המשוררת
‏ארס פואטיקה
‏תחשבי
‏[לפעמים אני הכלב של אלוהים]
‏לא
‏מה שאומַר לאמי
‏תבקשי סליחה
‏על מה
‏[ישבנו קרובות מאד זו לזו]

בְּאֶמְצַע דֶּצֶמְבֶּר, בֵּין הַמַּצֵּבוֹת,

בָּקְעָה בַּשָּׁמַיִם חַמָּה חֲדָשָׁה

מַרְחִיבַת נְחִירַיִם,

מְטַפְטֶפֶת אוֹרִים פּוֹשְׁרִים

כְּמוֹ מִשָּׁד מִתְפַּקֵּעַ,

נִמְעֶכֶת אֵלַי בְּעֶדְנָה,

מְלַקֶּקֶת וְיוֹנֶקֶת אֶת לֶחְיִי

הַלַּחָה מִדְּמָעוֹת.

בָּאתִי לִרְאוֹת אִם פָּרְחוּ הָרַקָּפוֹת כְּמִדֵּי שָׁנָה

בִּשְׁנֵי הָעֲצִיצִים שֶׁהֶעֱמַדְתִּי עַל הַמַּצֵּבָה שֶׁל הַיֶּלֶד,

וּמָצָאתִי שֶׁהֵם נֶעֱלְמוּ.


שׁוֹטַטְתִּי בֵּין טוּרֵי הַמַּצֵּבוֹת,

בְּתִקְוָה טִפְּשִׁית,

כְּמוֹ הַתִּקְוָה לִמְצֹא פִּתְאֹם אֶת הַיֶּלֶד,

אֲבָל הַחַיִּים וְהַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר מִתְקַשִּׁים לְרַחֵם עָלַי.


– גּוֹנְבִים כָּאן כָּל הַזְּמַן, אָמַר לִי הַשּׁוֹמֵר

וְהִצִּיעַ לְנַקּוֹת בְּתַשְׁלוּם אֶת הַמַּצֵּבָה הַנְּקִיָּה.


אָז הָלַכְתִּי לַמּוּסָךְ לְחַדֵּשׁ אֶת רִשְׁיוֹן הָרֶכֶב.

הַבָּחוּר שֶׁהֶחֱלִיף לִי אֶת הָאֶגְזוֹז

דִּבֵּר אִתִּי בְּמַר לִבּוֹ

עַל הָעָוֶל שֶׁהַמְּדִינָה עָשְׂתָה לַעֲדוֹת הַמִּזְרָח,

וְהַקּוֹל שֶׁלִּי אָמַר לוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד צָרִיךְ לַעֲבֹד,

בְּלִי לְרַחֵם.

כְּשֶׁהָאֲוִיר מָלֵא מֵתִים

אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת לִנְשֹׁם מֵרֹב גַּעְגּוּעִים


אֲבָל כְּשֶׁהָאֲוִיר מִתְמַלֵּא אַהֲבָה

אֲבָל כְּשֶׁהָאֲוִיר מִתְמַלֵּא אַהֲבָה


אֲנִי דּוֹאָה עִם כָּל הָאָרֶץ

הַמַּרְהִיבָה.

לַיְלָה תָּמִים לִטַּפְתִּי אֶת גּוּפְךָ הַיָּרוּי.

הַצָּג הֶרְאָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וְחָמֵשׁ

מַה שֶּׁמִּבְּחִינָתִי אָמַר שֶׁאַתָּה חַי. חַי.

וְכָכָה אֲנִי עוֹמֶדֶת שָׁם שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה,

בָּאַפְלוּלִית שֶׁל טִפּוּל נִמְרָץ,

מְלַטֶּפֶת אֶת כָּל אֵיבְרֵי גּוּפְךָ שֶׁיָּצְאוּ מִגּוּפִי

וְאוֹמֶרֶת: שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וְחָמֵשׁ

שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וְחָמֵשׁ.

שׁוּב מִפְלֶצֶת הַחַג

מְמַשְׁמֶשֶׁת לִי בַּמְּקוֹמוֹת

הֲכִי רַכִּים, הֲכִי כּוֹאֲבִים,

טוֹרֶפֶת אֶת כָּל גּוֹזְלֵי לִבִּי,

פּוֹעֶרֶת מוּלִי אֶת לֹעַ הַקֵּן.

וּמַדּוּעַ אֲנִי מַעְדִּיפָה לֶאֱכֹל מָרָק

בְּכַף שֶׁקְּצֵה יָדִיתָהּ דּוֹמֶה לַבֹּהֶן

שֶׁל מִי שֶׁהִתְגָּרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ

לִפְנֵי יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה?

בַּכִּתָּה הַמְזַמְזֶמֶת, הַמְסֻמֶּמֶת שִׁמָּמוֹן,

בֵּין רָאשִׁים שְׁמוּטִים, נוֹבְלִים

בִּשְׂדֵה הַקְּרָב הַמִּתְמַשֵּׁךְ

שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם סִכּוּי לְנִּצָּחוֹן –


שֶׁל מִי הַיָּד הַשְּׁמַנְמַנָּה הַזֹּאת,

עִם הָאֶצְבַּע שֶׁנִּמְתַּחַת לַתִּקְרָה?

מִי פָּרַץ אֶל הַחֲזִית מִן הַשּׁוּרָה?

מִי זֹאת הַמְנֻמֶּשֶׁת

שֶׁמִּתְאַמֶּצֶת וּמִתְעַקֶּשֶׁת

וּמְאֹד דָּחוּף לָהּ

לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַמּוֹרֶה?

שְׁקוּפִים, אוֹפְפִים,

מַאֲזִינִים, לֹא עוֹנִים,

קַיָּמִים אִתָּנוּ תָּמִיד

בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים

אֲהוּבֵינוּ הַחַיִּים

וְהַמֵּתִים.

“אַתְּ עֶבֶד!” הִכְרִיזָה פִּתְאֹם אַלְמְנַת הַצַּיָּר הַזְּקֵנָה בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת

וְהִזְדַּקְּפָה עַל כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים, לְאַחַר שֶׁסִּיְּמָה לְסַפֵּר לִי

בַּחֲשִׁיבוּת שֶׁל “גְּרַאנְד דָּאם”

מַה הִתְחַדֵּשׁ בִּנְיוּ יוֹרְק, פָּרִיס וּבֶּרְלִין.


הִתְרוֹצַצְתִּי אַחֲרֵי יְלָדַי שֶׁרָצוּ וְזָחֲלוּ בְּשִׂמְחָה

בְּסָלוֹן דִּירָתָהּ הַמְפֹאֶרֶת,

מִתְאַמֶּצֶת לִמְנֹעַ מֵהֶם לִשְׁבֹּר כּוֹסוֹת קְרִיסְטָל,

לְעַרְבֵּב קְלָפִים עֲרוּכִים לְ"פַּסְיָאנְס" עַל שֻׁלְחַן הַזְּכוּכִית,

לִזְלֹל הֲמוֹן פְּטִיפוּרִים, לִזְחֹל בֵּין קַרְסֻלֶּיהָ הַנְּפוּחִים,

מַכְנִיסָה לַמְקָרֵר הָעֲנָקִי תַּבְשִׁילִים שֶׁהֵכַנְתִּי לָהּ,

שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהַזְמִין אֹכֶל מוּכָן.


דְּבָרֶיהָ עוֹרְרוּ בִּי גִּחוּךְ:

לֹא לְהַפְסִיק אֶת הַהֶרְיוֹנוֹת – אֶת הַזְּכוּת הַזֹּאת

מֵרְצוֹנִי הַחָפְשִׁי קָנִיתִי,

אָמְנָם בְּלִי לִבְדֹּק אִם יֵשׁ לִי בַּמֶּה לְשַׁלֵּם,

אֲבָל בְּכַוָּנָה בְּרוּרָה לְמַלֵּא אַחַר הַתְּנָאִים,

גֵּאָה עַל אַבִּירוּתִי, הִמַּרְתִּי עַל חַיַּי,

מוּכָנָה לָשִׂים בַּקֻפָּה אֶת כָּל מַנְעַמֵּי הַחַיִּים

וְאֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הַהַצְלָחָה שֶׁל הוֹרַי.


וְאַתְּ – חָפְשִׁיָּה?! שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ בְּלִבִּי,

מְעִיפָה מַבָּט אֶל קִמְטֵי פִּימָתָהּ,

אֶל חוֹרֵי הָעֲגִילִים שֶׁנִּפְעֲרוּ בִּתְנוּכֶיהָ,

אֶל שְׂעָרָהּ הַדָּלִיל הַצָּבוּעַ,

מְהֻדָּק אֶל רֹאשָׁהּ בְּשׁוּרַת מַסְרֵקוֹת יְקָרִים,

אֶל עֲרֵמַת הַזּ’וּרְנָלִים מִנְּיוּ יוֹרְק, פָּרִיס וּבֶּרְלִין,

אֶל רַגְלֶיהָ הַנָּכוֹת,

אֶל הַדִּירָה הַמְפֹאֶרֶת,

הָרֵיקָה מֵאָדָם.


מַדּוּעַ, אִם כֵּן, חוֹזֶרֶת אֲנִי וְנִתְקֶלֶת

כְּמוֹ בְּשׁוּחָה

בְּ"אַתְּ עֶבֶד"?


הַאִם לֹא צָדְקָה?

הַאִם אֵין בִּי הַצֹּרֶךְ הַזֶּה,

לְהַגִּישׁ אֶת כֻּלִּי עַל צַלַּחַת,

לִהְיוֹת אַסְקֻפָּה?

כָּל אָדָם אוֹהֵב

בְּמִדָּתוֹ

שֶׁנָּתַן לוֹ

הַמּוֹדֵד.


כָּל אָדָם מוֹרֵד

בְּמִדָּתוֹ

שֶׁגָּזַר לוֹ

הַמּוֹדֵד.


כָּל אָדָם עוֹמֵד

בַּנִּסָּיוֹן

וּמִתְמוֹדֵד

עִם מִדָּתוֹ

שֶׁמָּדַד לוֹ

הַמּוֹדֵד.

הַמִּלִּים הַמְכֻוָּצוֹת, הַמְסֻרְבָּלוֹת, שֶׁאָז

לֹא הִצְלַחְתִּי לַעֲקֹר מִן הַחֵךְ


עַכְשָׁו הֵן יוֹצְאוֹת לִי הָמוֹן

הָמוֹן כְּמוֹ בּוּעוֹת סַבּוֹן

מַקִּיפוֹת וְעוֹטְפוֹת

בְּבַרְדָּס וָרֹד קַלִּיל

שֶׁמַּסְתִּיר אוֹתִי

מִן הָאֲמִתִּית.

שִׁיר הוּא מַכְשִׁיר.

אִם הוּא פּוֹעֵל

הוּא מֵאִיר וּמַחְשִׁיךְ,

מַקְפִּיא וּמַפְשִׁיר.

בַּאֲתָרִים קָשִׁים, מְסֻבָּכִים

הוּא מֵפִיק חִיּוּכִים, צִחְקוּקִים.

לִפְעָמִים – אִם הוּא לֹא מִתְקַלְקֵל –

שִׁיר מְאַתְחֵל אֲנָשִׁים.

וּלְסִכּוּם

הַסִּכּוּם מַנִּיחַ כָּרִית קְטַנָּה, מַלְבֵּנִית,

עַל פְּנֵי כָּל מַה שֶּׁקָּדַם לוֹ,

לוֹחֵץ, מְכַוֵּץ, מוֹצִיא אֶת כָּל הָאֲוִיר

וְחוֹנֵק.