לוגו
כמעט שיחה
תוכן עניינים:
1 )

1

– יום טוב

– הימים הגדולים של המאה

– ההיסטוריה

– להיכנס, לעבור

– לשכוח לרגע

2

– מדריך למשורר צעיר

– מה שחושבים שירה

– משורר

– עץ אלון

– הקלוּת

– דף מהגדת הצפרים

3

– כמעט שיחת אהבה

– בבוקֶר

– [קומתך הנמיכה]

– בלי פרכוס

– ימים, שנים

4

– הבית

– אבי

– אמי

– ליל ירח

– אלשיר

– הערות שוליים למסה על איוב

– בני אדם אינם אלא בני אדם

– אחר כך

– טיול כפרי לעת שקיעה

5

– יום

– דמדומי ערב של יום שרב

– עוד מפחד?

– בבוקֶר בבוקֶר, אחר כך

– המצביא

– רוח בוקֶר טובה

– ...שבת אחים גם יחד

– יום הזיכרון

– ביום העצמאות תשס"א

– החיים שאחרי

– מלחמה אגדית

– כמעט שיחה

– קרבן ושוב

– השמות האלה

– אלה תולדות

– עיר זאת

– תצלום

6

– מכה ועוד מכה

7

– פרידה מידיד

– [אבי הומת]

– אבל האור הזה

– שאלות

– ציפורי נדוד

– [בין קול לקול]

– גם השנה

מיקום ביצירה:
0%
U
0%
‏1

אֵיזֶה יוֹם טוֹב הַיּוֹם.

הָעֵשֶׂב צוֹמֵחַ מֵהָאֲדָמָה בְּלִי לְגַלּוֹת סוֹדוֹת.

כַּדּוּרִים פּוֹרְחִים רוֹחֲפִים מֵעַל הֶהָרִים.

עוֹרְבִים רָבִים עַל אֱגוֹז בַּדֶּשֶׁא.

בַּכְּרִיכִיּוֹת כּוֹרְכִים סִפְרֵי שִׁירָה.

קֶשֶׁב גָּדוֹל בַּכֹּל כְּמוֹ עִם הֲרָמַת הַמָּסָךְ.

צִפֳּרֵי שִׁיר בָּאוּ לַחֲרֹף בָּאָרֶץ.

הַמַּחְשָׁבוֹת נְקִיּוֹת כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחֲצָה.

הַמַּתִים נָטְשׁוּ מֵרְצוֹנָם אֶת הַחֲלוֹמוֹת

אֵינָם מִתְחַנְּנִים, אֵינָם תּוֹבְעִים.

הָאוֹהֲבִים לוֹקְחִים וְנוֹתְנִים, לוֹקְחִים וְנוֹתְנִים.

צְדָפִים נִפְתָּחִים, נִסְגָּרִים. הַחוֹל לָבָן לָבָן

עִם עֲנָנִים אֲפֵלִים הַמְכַסִּים אֶת הָאֹפֶק.

רֵיחַ פְּלִיאָה בָּאֲוִיר: הַכֹּל עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ.

אֲפִלּוּ הֶעָשָׁן לוֹבֵשׁ דְּמוּת כְּמוֹ בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

הָאֵשׁ אֵינֶנָּה אוֹכֶלֶת אִישׁ וְאִשָּׁה.

אֵין צֹרֶךְ בְּשׁוּם הַמְצָאוֹת, הַפְתָּעוֹת.

אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר בַּמִּלִים הַפְּשׁוּטוֹת בְּיוֹתֵר.

אֲפִלּוּ בְּלִי חֲרוּזִים, כִּי הַכֹּל נֶחְרָז.

הַשִּׂנְאָה הִצְטַנְּנָה וְלָקְחָה חֻפְשָׁה.

זְרוֹעוֹת מִשְׁתַּלְּבוֹת מֵעַצְמָן, כִּמְעַט בְּחִיּוּךְ.

אִישׁ לֹא מְרַמֶּה, גַּם לֹא אֶת חֲבֵרוֹ.

הַזִּכְרוֹנוֹת שָׁמְטוּ אֶת כָּל הַזְּוָעוֹת.

הַדְּמָמָה אֵינֶנָּה חוֹרֶשֶׁת רַע.

פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל דָּבָר.

(תכנית בטלוויזיה)


קָנִים נוֹגְחִים אֶת הָאֲוִיר וּנְסוֹגִים, נוֹגְחִים וּנְסוֹגִים כְּמוֹ חוֹלֵי רוּחַ.

הַשָּׁמַיִם מְלֵאִים לַהֲבוֹת צִפֳּרִים.

הַבָּתִּים מִתְקַפְּלִים בְּלִי קוֹל, צַיְתָנִים.

הָעֵצִים שָׁכְחוּ שֶׁהָיוּ פַּעַם עֵצִים.

הַבְּקָתוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּאֵשׁ.

סוּס עוֹמֵד וְלֹא יוֹדֵעַ לְאָן.

אַחַר־כָּךְ אֵינֶנּוּ עוֹמֵד.

עַל מַדְרֵגוֹת חַסְרוֹת־יֶשַׁע

שׁוֹכֶבֶת יַלְדָּה כְּמוֹ בֻּבָּה נְפוּחָה.

גַּם אִם תּוֹלִים בָּהּ עֵינַיִם עוֹד וָעוֹד אֵינֶנָּה זָזָה.


פִּתְאוֹם מִדְבָּר.

חֶלְקֵי פָּנִים מֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקֶפֶת.

לַמִּדְבָּר אֵין קֵץ.

מִי מִכָּל הַצְּלָלִים הַזָּעִים הַלָּלוּ

יוּכַל לִזְכֹּר אוֹתוֹ.

מִי מֵהֶם יוֹדֵעַ מַה צָּמֵא הַחוֹל.

פַּעַם אֵלֶּה וּפַעַם אֵלֶּה, בְּלָשׁוֹן יְבֵשָׁה.


מִתַּחַת לַמַּיִם עוֹלֶה צִנּוֹר

סַקְרָן כְּמוֹ עוֹרְבָנִי בַּעַל צַוָּאר שֶׁל גִּ’ירָף.

בָּאֹפֶק אֳנִיָּה כְּבָר לֹא אֳנִיָּה.

עָנָן שָׁחֹר שֶׁלֹּא יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם עוֹלֶה מֵהַמַּיִם.

אַחַר־כָּךְ חַשְׁרַת עֲנָנִים.


רַגְלַיִם בּוֹסְסוֹת בַּבֹּץ.

הַבֹּץ מִתְקוֹמֵם וְנִכְנָע.


לַמַּתִים יֵשׁ פָּנִים שֶׁלֹא יוֹדְעוֹת כְּלוּם, שֶׁלֹא מְגַלּוֹת כְּלוּם

שֶׁנּוֹתְנוֹת לְךָ לְנַחֵשׁ אֶת הַכֹּל. רַגְלַיִם מֵעֲלֵיהֶם בִּתְנוּעָה.

רַגְלַיִם לְצִדָּם בְּלִי תְּנוּעָה. הַקְּפוּאִים נִרְאִים כְּמוֹ

כְּמוֹ לֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם. הַשְּׂרוּפִים

אֶפְרָם הָאֲוִיר שֶׁאָנוּ נוֹשְׁמִים

חַסְרֵי מַרְאֶה.


שְׂדוֹת שֶׁלֶג אֵין־סוֹפִיִּים. הַכֹּל אֶפֶס וָאַיִן.


פִּתְאוֹם דְּקָלִים.


מִשָּׁנָה לְשָׁנָה הַזְּמַן מִתְקַצֵּר, מִשְּׁנִיָּה לִשְׁנִיָּה.

הַמִּרְקָע מְהַבְהֵב כְּמוֹ מִבְּרָקִים חֲסוּמִים.

אֲנִי אָדָם שֶׁהִזְדַּקֵּן בְּשַׁלְוָה יַחֲסִית. הַטֵלֵפוֹן צִלְצֵל

וַאֲנִי מְשׂוֹחֵחַ בְּשַׁלְוָה עִם יָדִיד, עֵינַי רוֹאוֹת.

עֵץ הָאֱגוֹז הִתְחִיל לְלַבְלֵב.

הַזֵּיתִים זוֹרִים כֶּסֶף לָרוּחַ.

צִפּוֹר נִסְפֶּגֶת בַּתְּכֵלֶת הַשְּׁחוּטָה.

זֶה הָיָה, אֲנִי אוֹמֵר בְּלִבִּי, זֶה הָיָה כְּשֶׁהָיִיתָ צָעִיר.

הֲלֹא נֶחֱלַצְתָּ מִזֶּה. הֲרֵי אַתָּה חַי.

הֲלֹא נֶחֱלַצְתָּ מִזֶּה, אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, הֲרֵי אַתָּה חַי.

כְּמוֹ מַעֲרָבוֹן הִיא אוֹהֶבֶת הַרְבֵּה הֲרוּגִים.

קָרְבָּנוֹת, קָרְבָּנוֹת, הִיא תּוֹבַעַת, בִּלְעֲדֵיהֶם

כֵּיצַד אֲפָאֵר מְנַצְּחִים?

יֵשׁ מְנַצְּחִים? אַתָּה שׁוֹאֵל וּמַחֲרִישׁ.

מִי שֶׁשּׂוֹרֵד הוּא גִּבּוֹר. וּמִי שֶׁעָזַר לוֹ לִשְׂרֹד

שְׁמוֹ הָלַךְ עִם הָרוּחַ הַמֵּצֵן אֶת הַלַּהַט

שֶׁרוֹבֵץ עַל פְּנֵי שְׂדֵה־הַקְּרָב.

בּוּשָׁה? תְּמֵהָה הַהִיסְטוֹרְיָה, בּוּשָׁה? מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי.

דִין וְחֶשְׁבּוֹן? עֲזֹב, אֵיזֶה פָּתוֹס.

פְּנֵי הַהִיסְטוֹרְיָה קָדִימָה, אָחוֹרָה, לְאָן מַבָּטָהּ?

יֵשׁ שֶׁהִיא מִתַּמֶּמֶת וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֵי סַבְתָּא

עַל הָיֹה הָיָה, עַל אָבוֹת וּבָנִים, עֲלִילוֹת נִפְלָאוֹת, כְּאִלּוּ הֵחֵל

דְּבַר־מָה וּמַמְשִׁיךְ וּמַמְשִׁיךְ –

דָּבָר לֹא קָרָה. בְּהֶבְזֵק זִכָּרוֹן קוֹפֵא שֶׁהָיָה וְנוֹכֵחַ.

הַדָּם הוּא אוֹתוֹ הַדָּם. הַבָּשָׂר אוֹתוֹ הַבָּשָׂר.

-הַגֻּלְגֹּלֶת לֹא הִשְׁתַּנְתָה, וְאִם – אָז בִּמְעַט

וּמִתּוֹךְ אֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ נִבֶּטֶת אוֹתָהּ אֲפֵלָה.

הִיא זוֹרֶקֶת שֵׁמוֹת שֶׁל כַּמָּה מְלָכִים, נַהָגֵי מֵרוֹץ

כּוֹכְבֵי קוֹלְנוֹעַ אַלְמוֹתִיִּים. בְּנֵי אָדָם סְתָם

אֵינָם מְעַנְיְנִים אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה, אַף שֶׁהֵם

מְזוֹנָהּ הַיּוֹמִי. אַהֲבָה? הִיא שׁוֹתֶקֶת.

הָאוֹהֲבִים מִצִּדָּם גַּם הֵם פּוֹנִים לָהּ עֹרֶף

כִּי מַה כָּל הַזְמַנִּים לְעֻמַּת הָרֶגַע הַזֶּה

כַּאֲשֶׁר גּוּף וְעוֹד גּוּף נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד, כֻּלּוֹ נְשִׁימָה.

נְשִׁימָה? – הַהִיסְטוֹרְיָה שׁוֹאֶלֶת וְחֶרֶשׁ צוֹחֶקֶת צְחוֹק שֶׁל בְּדָיָה –

מָה אַתָּה סָח.

לְהִכָּנֵס.

לַעֲבֹר.

הַיּוֹם הוּא יוֹם

וְהַלַּיְלָה לַיְלָה.


הַיּוֹם עוֹד יוֹם.

מַה מִּמַּה שֶׁשָּׁגִיתָ

תּוּכַל לְשַׁנּוֹת

וְהַלַּיְלָה וַדָּאִי

מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא.


הֲלֹא אַחֲרֵי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה

יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ

שוּב לֹא תִּפֹּל בְּקַלּוּת

בְּפַח הָאַשְׁלָיוֹת אֲשֶׁר טָמַנְתָּ.


אוֹ שֶׁתִּפֹּל בְּיֶתֶר קַלּוּת.

יָמִים יַגִּידוּ אִם יַגִּידוּ יָמִים.

הַלַּיְלָה אֵינוֹ מַרְבֶּה דְּבָרִים.

לִשְׁכֹּחַ לְרֶגַע מַה שֶׁאֵינֶנּוּ מֵהַיֹּפִי הַזֶּה

מֵהַיֹּפִי הַלֹּא־יֵאָמֵן הַזֶּה

שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה בְּרוּכָה עַל פָּנָיו

וְנִצַּן הַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִגּוּפוֹ

כָּל דָּבָר הוּא מַה שֶּׁהוּא וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אַחֵר

וְנוֹגֵהַּ מִמֶּנּוּ דְּבַר־מָה לֹא־נוֹדָע

הָיוּ שֶׁחֲשָׁבוּהוּ מִן הָאֵלִים

וְהוּא בְּאֵזוֹב הַקִּיר וּבְטִפָּה בַּיָּם

וּבְחַמּוּק שֶׁל לֶחִי וּבְחוֹל הַמִּדְבָּר.

הַלַּיְלָה יוֹרֵד. אַתָּה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ בְּלִי תֹאַר וָשֵׁם

וְהַיֹּפִי נִבָּט מִשָּׁמַיִם כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם

חַי וְקַיָּם וְנוֹשֵׁם.

‏2

אַל תִּבְגֹּד בָּרַעְיוֹן

שְׁמֹר אֱמוּנִים לַנָּטוּשׁ

הַסְכֵּת לַמַּנְגִּינָה

בְּאָזְנַיִם אֲטוּמוֹת

שְׁמַע בַּיָּדַיִם

הַקֵּשׁ אֶת הַקֶּצֶב

בְּלִי לְהָזִיז אֶצְבַּע

שְׁכַח אֶת הַלַּעַג וְאֶת הַבְּדִידוּת

שְׁכַח אֶת הָאֵשׁ, שְׁכַח אֶת הָאֵפֶר

אֶת לִבְּךָ שְׁכַח

כְּלָא אֶת קוֹלְךָ

שְׁכַח מִי אַתָּה

וְתוּכַל לְהַתְחִיל

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ.

מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים שִׁירָה

זֶה לֹא מַה שֶׁשִּׁירָה

זֶה מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים שִׁירָה.

שִׁירָה לֹא מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים

מַחְשָׁבָה לֹא שִׁירָה

מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים לֹא חוֹשְׁבִים

שִׁירָה.


מַה שֶׁמַּרְגִּישִׁים שִׁירָה

מַרְגִּישִׁים הַרְגָּשָׁה. לֹא שִׁירָה.

רְגָשׁוֹת מְפֻצָּלִים אוֹ מַבְהִילִים

מְבֻשָּׂמִים מְהֻלָּלִים אוֹ מְקֻלָּלִים

מַה שֶּׁמַּרְגִישִׁים אוֹהֲבִים לְהַרְגִּישׁ

מַה שֶּׁאוֹהֲבִים לְהַרְגִּישׁ חוֹשְׁבִים לְהַרְגִּישׁ

מַה שֶּׁאוֹהֲבִים לֶאֱהֹב חוֹשְׁבִים אַהֲבָה

לֹא שִׁירָה.


מַה שֶּׁחָשִׁים זֶה טוֹב זֶה רַע

חָשִׁים. זֶה לֹא טוֹב זֶה לֹא רַע

זֶה חָשִׁים טוֹב וָרַע

לֹא שִׁירָה.


שִׁירָה הִיא שִׁירָה הִיא

מַה הִיא

שִׁירָה

הוּא מַחֲלִיף בֵּין בְּרוֹשׁ

לְדִמְעָה שְׁחוֹרָה.

חוֹשֵׁב אֶת גְּרוֹנוֹ

לְחָלִיל שֶׁל בֻּלְבּוּל.


כְּשֶׁהוּא מְאֹהָב

הוּא מְחַבֵּק דִּמּוּי.

אֶת לִבּוֹ הוּא כּוֹבֵשׁ

אוֹתִיּוֹת אוֹתִיּוֹת.


מוּל דַּף נְיָר רֵיק הוּא עוֹמֵד כְּמוֹ

מוּל שָׁמַיִם חַפִּים

חוֹזֶה אֶת עַצְמוֹ חוֹצֶה אוֹתָם

צִפּוֹר בַּת כָּנָף אַחַת.


הוא לֹא נִלְאֶה מִלְּדַבֵּר

אֶל הָעֵצִים, מִלְּחַפֵּשׂ

אֶת לֵב הָאֲבָנִים

וְאֶת נִשְׁמַת הַמַּיִם.


יֵשׁ שֶׁהוּא מֻכֶּה אֵלֶם

מְלַמְלֵם זֶה זֶה זֶה

מִתְעוֹרֵר שְׁטוּף זֵעָה מֵחֲלוֹם:

אִם לֹא יְשׁוֹרֵר תֵּהָפֵךְ הָאָרֶץ.


וְאֵיךְ הָיָה הָעוֹלָם נִרְאֶה

בִּלְעֲדֵי טָעֻיּוֹת אֵלֶּה?

לֹא רַק אָמָּנוּת גְּרוּטָאוֹת, אַשָּׁפֵי אַשְׁפָּה

לֹא רַק מְחוֹלְלֵי הַלְלוּיוֹת חֲלֻדָּה.

חֻרְבַּן הָעוֹלָם מוּחָשִׁי מְאֹד.

גַּם – מִי יַכְחִישׁ – לְג’וֹטוֹ זְכוּת קִיּוּם, וּלְדוּצ’וֹ

גַם לְאַנְגֵ’לִיקוֹ לְמַרְטִינִי, לְלוֹרֶנְצֵטִי.

שֵׁמוֹת נוֹסָפִים אֵינִי מַזְכִּיר כָּרֶגַע.

אֵילוּ סִפּוּרִים נָאִים נִגְלִים לְעֵינֵינוּ

תְּמִימִים כְּמוֹ בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

אֵיזֶה סֵבֶל מָלֵא אַהֲבָה

הַמַּרְשָה לַחֲזֹר אֵלָיו שׁוּב וָשׁוּב.

הַיֹּפִי אֵינֶנּוּ מֵת אֶלָּא לְמַרְאִית־עַיִן

אָמַר חֲבֵרִי הַגָּדוֹל וְהֶחָכָם מִמֶּנִּי.

רֶקַע הַזָּהָב, הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת, מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ?

הֲלֹא גַּם הֵם יָדְעוּ זְוָעוֹת, לֹא כָּמוֹנוּ, אֲבָל זְוָעוֹת.

שׁוֹחֲטִים יֵשׁ תָּמִיד, בְּכָל תְּקוּפָה, בְּכָל עוֹנָה.

עִנּוּיִים הֵם נוֹשֵׂא רַב־עֵרֶךְ לָאָמָּנוּת.

הַשָּׁלוֹם, בְּסָמוּךְ לְאָדוֹן גוּיְדוֹרִיצִ’יוֹ

הָרוֹכֵב אֱלֵי קְרָב זֶה שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

הַשָּׁלוֹם הוּא אִשָּׁה עֲצֵלָה

שְׂרוּעָה לְמֶחֱצָה, יַשְׁנוּנִית אֵצֶל אַמְבְּרוֹג’וֹ לוֹרֶנְצֵטִי.

סֵמֶל נִפְלָא לַ"מִּמְשָׁל הַטּוֹב".

אֲבָל: אֵיזֶה יֹפִי!

יֵשׁ מַשֶׁהוּ בַּיֹּפִי שֶׁמַּשְׁמִיט אֶת הַקַרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ.

מַשֶׁהוּ שֶׁמַּשְׁכִּיחַ אוֹתְךָ מֵעַצְמֶךָ.

מַשֶׁהוּ שֶׁמַּשְׁכִּיחַ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.

מַשֶׁהוּ שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתְךָ לְרוֹצֵחַ תְּמוֹלֶיךָ.

יֹפִי גּוֹנֵב, נוֹאֵף, מְאַבֵּד, מְבַטֵּל אֶת

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אֲבָל אֵינֶנּוּ מְשַׁקֵּר.

יֵשׁ מַשֶׁהוּ בַּיֹּפִי שֶׁעוֹשֶׁה אֶת עֵינֶיךָ תְּהוֹמוֹת.

מַשֶׁהוּ שֶׁאַתָּה שׁוֹקֵעַ בּוֹ, שׁוֹקֵעַ וּמַבִּיט כְּמוֹ רַפְרַף בַּנֵּר.

כְּמוֹ אַתָּה שֶׁעוֹמֵד וּמַבִּיט עַכְשָׁו בְּעֵץ אַלּוֹן בְּרֹאשׁ גִּבְעָה קְטַנָּה

בְּאֶמְצַע שְׂדֵה־שֶׁלֶף רְחַב יָדַיִם, חֶלְקוֹ חָרוּשׁ

בְּאוֹר בֵּין־עַרְבַּיִם שֶׁל תִּשְׁרֵי, אוֹר רַךְ וְרַחוּם בְּשָׁעָה

שֶׁהַצְלָלִים נַעֲשִׂים כְּבֵדִים מִסָּבִיב וְאוֹכְלִים

פִּסָּה אַחַר פִּסָּה אֶת חַיֵּי הַיּוֹם.

בְּקַלּוּת נִתָּן לוֹמַר שֶׁהַגֶשֶׁם יוֹרֵד לְמַעְלָה וְכַדּוּר הָאָרֶץ כֻּלּוֹ מְהֻפָּךְ, וּכְנֶגֶד כָּל הַסְּבִירֻיּוֹת הַמַּדָּעִיּוֹת לִטְעֹן שֶׁאֵינֶנּוּ הַכּוֹכָב הַמְיֻשָּׁב הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, כִּי לָמָּה לִהְיוֹת כֹּה בּוֹדְדִים בֶּחָלָל הַמֵּת? הַקַּלּוּת הִיא קוֹסֶמֶת גְּדוֹלָה. הִיא יְכוֹלָה לְהַחֲלִיף לַיְלָה בְּיוֹם, לוּ רַק רָצְתָה, לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַגְּבוּל בֵּין חַיִּים לְמֵתִים, כִּי בֶּאֱמֶת קָשֶׁה עוֹד לְהַבְדִּיל. וְאִלְמָלֵא הָיְתָה מִתְחַמֶּקֶת, כְּלוּם לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אֶת אֲחוֹתִי לִנְטשׁ סוֹפִית אֶת הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁעַל שֻׁלְחָנִי, לְהַצְמִיחַ גּוּף לְפָנֶיהָ הַנִּבָּטוֹת בִּי בִּרְצִינוּת כָּזֹאת שֶׁאֵינָה יַלְדוּתִית כְּלָל וּלְהַקְשִׁיב לְשִׁירַת הַשַּׁחֲרוּר שֶׁהָיְתָה מְהַסָּה אֶת צְרִיחַת הָעוֹרְבִים? אַךְ דַּוְקָא כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתָּבוֹא וּתְסַיֵּעַ לִי הִיא מִתְעַלֶמֶת מִמֶּנִּי, וַהֲלֹא בְּקַלּוּת הָיְתָה מְנִיסָה אֶת הַכְּאֵב מִיַּד יְמִינִי הַכּוֹתֶבֶת כִּי פְּרִידָה אֵינֶנָּה אֶלָּא הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הִתְרָאוּת.

כַּמָּה קַל יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת אֲנִי וְלֹא כָּבֵד כַּגוֹלֵל וּמַקְשֶׁה עַל עַצְמִי וְעַל רֵעַי. כָּל הַבִּיוֹגְרַפְיָה שֶׁלִּי הָיְתָה נִרְאֵית אַחֶרֶת. בְּקַלּוּת הָיִיתִי מְהַלֵּל אֶת יְפִי הָעוֹלָם, הֲלֹא יֵשׁ בּוֹ יֹפִי רַב, מוֹחֵק אֶת הַחֲרִיצִים מִמִּצְחִי, מְגַלֶּה אַהֲבָה בְּלֹא סְיָג, עַד שֶׁהַזְרוֹעוֹת הַחוֹבְקוֹת לֹא הָיוּ עוֹד זְרוֹעוֹת, בְּקַלּוּת הָיְתָה הַזִּקְנָה בֶּאֱמֶת מוֹסִיפָה דַּעַת וְחָכְמָה וְגַם שַׁלְוַת־נֶפֶשׁ, בְּקַלּוּת נִתַּן הָיָה, בְּעֶזְרָתָן הַנְּדִיבָה שֶׁל מִלּוֹת־תְּנַאי הָאוֹהֲבוֹת לְהִצָּמֵד לַקַּלּוּת, לָשִׂים נְקֻדָּה כְּמוֹ בְּסוֹף מִשְׁפָּט.

בְּקַלּוּת הָיָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ הַרְחֵק, אוּלַי אֲפִלּוּ עַד לַכּוֹכָבִים.

אֶלָּא שֶׁהִיא קַלָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁדַּי בִּמְחִי־יָד, בְּהֶבֶל־פֶּה לְהַפְרִיחָהּ לְמִי־ יוֹדֵעַ־לְאָן.

אֲנִי חַי

כָּאן, וְכָאן, וּבְיֶתֶר דִּיּוּק: בֵּינָתַיִם.

אֲנִי מְצַיֵּץ. נוֹצוֹת צִבְעוֹנִין

אֵינָן לְטַעֲמִי. זָקַנְתִּי. צִוְחוֹת טַוָּסִים

פּוֹצְעוֹת אֶת אָזְנַי הַחֵרְשׁוֹת.

אֲנִי מַדִּיר אֶת רַגְלַי מִירִיד הַהֲבָלִים.

אֲנִי הֶבֶל פִּי הַמָּרוֹם, צִפּוֹר עָנָו

שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְסַלְסֵל סִלְסוּלִים. אַהֲבָה?

אֵיזֶה צְחוֹק. דִּלּוּג – וּכְבָר אֲוִיר.

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם. מֵאֲוִיר לַאֲוִיר אֲנִי –

שֶׁלֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶלָּא לִמְצֹא

מָנוֹחַ לְכַף רַגְלִי – חַיַּי עִיְּפָה.

עֵינַי רַכּוֹת. הָאוֹר אַדִּיר מִדַּי, עוֹבֵר עַל גְּבוּלָיו

אֵינוֹ רוֹצֶה אוֹתִי אֶלָּא כְּצֵל.

הַכְּחֹל הַמַּרְגִיעַ אֵינֶנּוּ מַרְגִּיעַ.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִדְּחִיפָה לִדְחִיפָה אֲנִי מְצַיֵּץ וּמֵרִיעַ

הַלֵּל וְהַלֵּל.


הַאִם

שׁוֹאֵל בְּנִים וְלֹא־נִים רֹאשׁ הַצִּפּוֹר

הַקָּטָן, הַזָּעִיר שֶׁלִּי, הַאִם

יִהְיֶה נִתָּן לִשְׁמֹעַ דְּבַר־מָה

מִכָּל הַהַלֵּל גַּם אַחֲרֶיךָ?

לֹא מֵרֹעַ־לֵב אֲנִי שׁוֹאֵל.


אֵיךְ אֵדַע, אֲנִי מֵשִׁיב, אֵיךְ אֵדַע?

הֲלֹא לֹא אֶהְיֶה שָׁם גַּם אִם קוֹלוֹת רְבָבָה

יְהַלְּלוּ אַחֲרַי.


אֲבָל, הוּא מַקְשֶׁה וּמַמְשִׁיךְ, אוּלַי

כָּל הַמְּהוּמָה אֵינָהּ

אֶלָּא בְּדָיָה? הֲרֵי אַרְבַּע נָפַלְתָּ וְקַמְתָּ:

חוֹבֵשׁ כּוֹבַע מְחֻדָּד, מְצַמֵּחַ מָקוֹר גָּדוֹל וְעָקֹם

עוֹשֶׂה מֶחֱווֹת וְלֹא זָז מִן הַמָּקוֹם, גַּם לֹא כְּהוּא־זֶה.

דָמֹם דָּמַמְתָּ בֵּין דַּפִּים עַתִּיקִים.

יֹפִי חַי.

‏3

הִיא:


יָד

עַל יָד

הֹלֶם לֵב:

לֹא לְבַד


*


הוּא:


יָד

עַל יָד

הֹלֶם לֵב, לֹא

לְבַד.

צָרִיךְ דְּבַר־מָה שֶׁלֹּא הוֹלְכִים בּוֹ לְאִבּוּד

כְּשֶׁפּוֹקְחִים עֵינַיִם בַּבֹּקֶר

וְקֶרֶן אוֹר חוֹדֶרֶת מְבַלְבֶּלֶת

בֵּין הַדְּבָרִים וְהַצּוּרוֹת

מַשֶּׁהוּ הַנִּרְאֶה רָגוּעַ, כָּמוֹךְ

שֶׁקָּמָה שְׁקֵטָה עַד־אֵין־לִשְׁמֹעַ

וְיוֹרֶדֶת חֶרֶשׁ בַּמַּדְרֵגוֹת

וּכְבַר אַחֲרֵי הַמִּקְלַחַת, עוֹמֶדֶת

וּמְכִינָה אֶת הַקָּפֶה לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר.


וְאֵיךְ אֶפְתַּח עֵינַי וְהַכֹּל רֵיק, כְּמוֹ שְׁמָמָה

בְּלִי דַּעַת צָפוֹן, דָּרוֹם, לְאָן, וְאַתְּ אֵינֵךְ אֶלָּא כְּאֵב

הֵעָדְרוּת, כְּמוֹ חֲסִימָה בַּלֵּב, אֲוִיר כְּמוֹ

חוֹל טוֹבְעָנִי, כָּל נְשִׁימָה – חֶנֶק.

הַאִם עוֹדִי חוֹלֵם? חוֹלֵם


כִּי בְּקוּמֵךְ כְּמַשַּׁב רוּחַ קַל

וְרֵיחַ גּוּפֵךְ בְּאַפִּי פּוֹקֵחַ עֵינַי אֵרֶד גַּם אֲנִי

בַּמַּדְרֵגוֹת (יֵשׁ מַדְרֵגוֹת) וְלֹא אֶפּל

לָשֶׁבֶת אִתָּךְ, כְּמִי שֶׁנִּמְצָא, לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר

וּלְדַבֵּר עַל דָּא וְעַל הָא אוֹ לִשְׁתֹּק, בְּיַחַד.

קוֹמָתֵךְ הִנְמִיכָה.

שְׂעָרֵךְ הִדַּלְדֵּל.

קִמְטֵי פָּנַיִךְ רַבּוּ.

בְּשָׂרֵךְ הִתְרוֹפֵף.

וּכְשֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּךְ עֵינַי –

נַעֲרָה מִתְקָרֶבֶת

שְׂעָרָהּ פִּשְׁתָּן

חוֹמֶקֶת וְשָׁבָה

הָאֲוִיר מְשׁוּבָה

הַכֹּל מִצְטַלְצֵל.


שְׁנוֹתֵינוּ הִצְטַמְּקוּ, מִצְטַמְּקוֹת.

עוֹד וָעוֹד.

"אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים

טוֹבוֹת וְרָעוֹת

בְּיַחַד"

אֲנִי מְמַהֵר לִרְשׁם

בְּלִי לְהִתְפַּיֵּט

בָּאוֹר הַהוֹלֵךְ וּפוֹחֵת.

בּוֹאִי, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ בְּלִבִּי, הַגּוֹחֶנֶת שְׁקוּעָה

עַל סֵפֶר כְּבַד־זִכְרוֹנוֹת וּמִתְקַשָּׁה לְהִתְקַדֵּם, בּוֹאִי

הַנִּיחִי לָזֶה, נִקַּח לָנוּ חֻפְשָׁה קְטַנָּה מֵאֶרֶץ הָעֲקֵדָה

קְצָת פָּחוֹת הַבְטָחָה, קְצָת יוֹתֵר חַיִּים, בְּלִי פַּחַד יִצְחָק

אֵיזֶה זְמַן (אֵין לָנוּ הַרְבֵּה) בְּלִי קְדֻשָּׁה, בְּלִי חֵטְא וְלַהַט

בּוֹאִי לְ-Tatranska Lomnica.

הֲלֹא בְּ-Grand Hotel Praha, פְּאֵר שֶׁל רֵאשִׁית הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת

קִבַּלְנוּ חֶדֶר גָּדוֹל בַּחֲצִי הַמְּחִיר, מַמָּשׁ צְחוֹק

כִּי הָיָה “בֵּין הָעוֹנוֹת”, וְרֵיחַ יַעֲרוֹת הָאַשׁוּחַ

חָדַר לְחַדְרֵנוּ, וְעָלִינוּ בִּשְׁבִיל תָּלוּל (עוֹד יָכֹלְתִּי)

וְהִתְעַכַּבְתְּ עַל־יָד גֶּדֶם עֵץ, כִּי מָצָאת שָׁם פֶּרַח

מִמִּין שֶׁמָּצָאת בִּנְעוּרַיִךְ עַל הַגִּלְבּוֹעַ

וּבִהְיוֹתֵנוּ כִּמְעַט לְמַעְלָה הֵחֵל יוֹרֵד שֶׁלֶג קַל, מִי פִּלֵּל –

אֵיזוֹ שִׂמְחָה! אֲפִלּוּ אָכַלְתִּי (זוֹכֶרֶת אֶת הַוִּילָאוֹת הַמַּלְכוּתִיִּים?)

בְּשַׂר־דֹּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי!


וּמִשָּׁם בִּקְפִיצָה לְ־Banska Bystrica

לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁנַת נְעוּרַי הַיָּפָה מִכֻּלָּן.

הִיא הִתְחַבְּאָה מֵאֲחוֹרֵי הַשִׁכּוּנִים הַחֲדָשִׁים

וּמַה שֶׁנִּתְגַּלָּה הָיוּ שְׁלוּלִית מְרֻפֶּשֶׁת תַּחַת בְּרֵכָה

וְאַרְמוֹן קָטָן מֻזְנָח וּמִתְפּוֹרֵר.


גַּם בְּאַפֵּךְ עוֹלֶה רֵיחַ עֲלֵי אֵקָלִיפְּטוּס שֶׁל אֶמְצַע הַקַּיִץ?

כַּיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁהֻנְשַׁם וְנִסְפַּג בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט.


אוֹי לְ-Hotel Dolomiti בְּ-Monte Bondone, Vaneze

אֵיזוֹ עֲזוּבָה! הַכֹּל הָיָה רֵיק (שׁוּב: “בֵּין הָעוֹנוֹת”)

אֲפִלּוּ הָאַיָּלוֹת נֶעֶלְמוּ, אַךְ גֶרְטְרוּד, לְהָפִיס אֶת דַּעְתֵּנוּ

הִדְרִימָה אִתָּנוּ עַד לְ-Lago di Garda וְעַד לְ-Malcesine

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִינוּ בָּהּ, וְטִפַּסְנוּ עַל הַמִּגְדָּל הַבֵּינַיְמִי

הַיּוֹנָה בַּחַלּוֹן, הַגַּגּוֹת מִלְמַעְלָה

הַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת הַמּוֹלִיכוֹת לָאֲגַם הַכִּמְעַט־לֵילִי

(אֵיזוֹ גְּלִידָה מְשַׁגַּעַת בַּדֶּרֶךְ!)

וּבַבֹּקֶר שׁוּק שֶׁל שַׁבָּת: הָרָבִיד הַצִּבְעוֹנִי

אֶתְמוֹל שׁוּב הָיָה עַל צַוָּארֵךְ –


רְאִי, גַּם כָּאן הָרוּחַ מְגַלָּה בַּעֲצֵי הַזַּיִת

אֶת אוֹר הַיָּרֵחַ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם!


מֶה עָבַרְנוּ וּמַה לֹּא עָבַרְנוּ יַחַד. אֵיפֹה הָיִינוּ

מָה רָאִינוּ וּמַה לֹּא רָאִינוּ: קְבֻצַּת הָעֵצִים בְּ-La Mancha

כְּלַהֲקַת צִפֳּרִים יוֹרֶדֶת בְּאוֹר בֵּין־עָבִים (בְּחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת)

מַמָּשִׁית לֹא פָּחוֹת מִדּוֹן קִיכוֹטֶה וְסַנְשׁוֹ פַנְסָה.

Chatsworth Road, Willeseden Green

.Fernalds Drive, Cambridge, Mass

“בִּזְהִירוּת, הַפַּרְקֶט!”: In der Ey 37

הַשֶׁלֶג הַיּוֹרֵד בִּמְאֻזָּן בְּ- Skeljagranda, Reykjavik

הַר הַקּוֹפִים בְּ-Swayambhu שֶׁהִקַּפְנוּ בְּכָל בֹּקֶר –

בְּלִי סוֹף.


כָּל זֶה מִתּוֹךְ עֵינֵי מִדְבָּר שֶׁלָּךְ נִבָּט.

בְּכָל מָקוֹם, גַּם כָּאן גַּם שָׁם זֹאת אַתְּ, זֹאת אַתְּ.

‏4

גְּרֶסְלִינְג 57

עוֹמֵד לִמְכִירָה

הָיָה

רֶגַע שֶׁל רֹגַע

הָיָה

קֵן מָלֵא חֲלוֹמוֹת

כַּף הַמַּנְעוּל גְּבוֹהָה מִדַּי לְיַד הַיֶּלֶד

הַגִּנָּה הָאֲחוֹרִית אֲפֹרָה מִדַּי לִשְׁנֵי וְרָדִים

הַחוֹמוֹת עֲבִירוֹת מִדַּי לְרַגְלֵי הָרוֹצְחִים

וְאַף־עַל־פִי־כֵן

הָיָה

בַּיִת לְכַמָּה שָׁנִים

אָלֶף־בֵּית לָאָחוֹת

קוֹנְכִית לְקִנַּת־נְעוּרִים

אֱמוּנַת הָאֵם

אוֹר־בֵּין־עַרְבַּיִם

חַלּוֹן שֶׁל פַּחַד

הַהוֹרִים אֵינָם שָׁבִים

הָאָחוֹת בְּשׁוּמָקוֹם


לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ

וּמִבֵּית אָבִיךָ, מֵחֲלוֹם־חִנָּם.

יוֹם־יוֹם הֶחֱלִיף אֶת חֲלִיפָתוֹ

חֻלְצָתוֹ, לְבָנָיו, גַּרְבָּיו, נַעֲלָיו, אֶת הַכֹּל.

לָנוּ שָׁמַר אֱמוּנִים.

יוֹם־יוֹם אַחֲרֵי שֶׁאָכַל צָהֳרַיִם הָיָה מְנַמְנֵם

עַל גַּבֵּי הַסַּפָּה עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּדִיּוּק

וְאוּלַי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הוּא לֹא הִסְתִּיר אֶת הַחוֹר

שֶׁהָרֶמֶץ מֵאַחַד הַסִּיגָרִים שֶׁלּוֹ (שִׁשָּׁה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ)

שׁוּב שָׂרַף בָּאָרִיג הָאַנְגְּלִי. בְּנוֹסָף עַל אֵלֶה גַּם עִשֵּׁן

אַרְבָּעִים “מִצְרִיּוֹת” (מוֹנוֹפּוֹל הַטַּבָּק הָאוֹסְטְרִי)

שֶׁשָּׁלַף מִקֻּפְסָה דַּקִּיקָה בְּצֶבַע כָּתֹם.

פַּעַם לָקָה בְּהַרְעָלַת נִיקוֹטִין.

בְּסִפְרִיָּתוֹ מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִיּוֹת עָמַד לְצַד הַיְנֶה יוּלִיסֶס שֶׁל ג’וֹיְס.

הַאִם הִזְמִין אֶת הַסֵּפֶר מֵרֹאשׁ, אוֹ קִבְּלוֹ מַתָּנָה?

דַּרְכּוֹ הַיּוֹמִית לֹא הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶלָּא עַד מִשְׂרָדוֹ וְחָזֹר.

בְּיוֹם א' יָכֹלְתָּ לִסְמֹךְ עָלָיו כְּשֶׁצָעַד, מַקְּלוֹ בְּיָדוֹ

בְּמִכְנְסֵי נִיקֵבּוֹקֶר קִילוֹמֶטֶר אוֹ שְׁנַיִם עַד לַפֻּנְדָּק בַּיַּעַר

לְיָד בְּאֵר־הַבַּרְזֶל, מַה שֶׁכֻּנָּה אַחַר־כָּךְ “טִיּוּל”.

יָדוֹ הִבְטִיחָה שַׁלְוָה, עֵינָיו – עָתִיד טוֹב יוֹתֵר.

לְאֵמוּן כְּמוֹ שֶׁלּוֹ לֹא זָכִיתִי מֵעוֹדִי.

הַאִם חָשַׁשׁ בְּלִבּוֹ? כְּבוֹנֶה חָפְשִׁי נֶאֱמָן

לֹא גִּלָּה אֶת סוֹדוֹ. הוּא רָקַם תָּכְנִיּוֹת

וְכִמְעַט הִגְשִׁימָן. הוּא, שֶׁנָּסַע בָּרַכֶּבֶת רַק בִּכְסָיוֹת

וְאָכַל סֶנְדְוִיץ' בְּסַכִּין וּמַזְלֵג –

יִהְיֶה לְלוּלָן, יְנַקֶּה זֶבֶל־עוֹפוֹת בְּשָׁבֵי צִיּוֹן!

הַמִּלְחָמָה שֶׁפָּרְצָה סִכְּלָה אֶת הַכֹּל.

הוּא עָמַד קְצָת בַּצַּד וְהִזְלִיג דִּמְעוֹתָיו פְּנִימָה

כַּאֲשֶׁר נִפְרַדְנוּ בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת וְשׁוּב לֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא

נִפְנוּף שֶׁל יָד.

פַּעַם אַחַת עוֹד רְאִיתִיו בַּחֲלוֹם: בֻּבָּה לְבָנָה

כֻּלּוֹ עָטוּף גֶּבֶס, הִזְדַּקֵר בִּמְלֻכְסָן בִּמְכוֹנִית דְּחוּסָה

שֶׁבָּאָה מִכִּוּוּן הַדָּנוּבָּה.

הַיּוֹם מִסְתַּכֵּל הוּא בִּי מֵהַקִּיר וְשׁוֹאֵל בְּעֵינָיו

אִם אֵדַע, בֶּאֱמֶת אֵדַע, שֶׁאֵין לְהַפְרִיד

בֵּין חַיִּים וּבֵין מָוֶת, וְכִי לָשׁוֹן לְעִתִּים אֵינֶנָּה

אֶלָּא אֲבֵלוּת עַל עֶדְנָה שֶׁאָבְדָה.

מֵאֹפֶל אִמִּי

הַמּוּאָר כֻּלּוֹ בְּאוֹר לְבָבָהּ

יָצָאתִי אֶל אוֹר הָעוֹלָם.


לֹא יָנַקְתִּי חָלָב שָׁחֹר מִשְּׁדֵי אִמִּי.

לֹא יָשַׁבְתִּי זְמַן רָב עַל כֵּס הַכָּבוֹד שֶׁל בִּרְכֶּיהָ.


אִמִּי הַיָּפָה נֶעֶשְׂתָה צְעִירָה כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הַשְּׁוָרִים

עַל גַּבָּם הָרָחָב אֶת הַקַּיִץ, אֲוִיר הָעֶרֶב צִרְצֵר

הַצְּפַרְדְעִים נָתְנוּ אֶת קוֹלָן בְּשִׁיר.


כְּלוּם לֹא הָיְתָה הָעִיר כְּמָחוֹךְ לָהּ

וּבֵיתֵנוּ – תְחוּם מֶמְשַׁלְתָּהּ – כְּלוּב זָהָב?


אָז לֹא יָדַעְתִּי. הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ:

חוּט אַהֲבָה קָשַׁר אֶת לִבִּי אֶל לִבָּהּ.


עַכְשָׁו אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶלָּא צְדוּדִיתָהּ

בְּהִירָה, חִוֶּרֶת בֵּין הַסְפָרִים שֶׁעַל הַמַּדָּף

שְׂפָתֶיהָ צֵל שֶׁל חִיּוּךְ שֶׁאֵינוֹ מְחַיֵּךְ, כִּמְעַט אֲבוּדָה

הִיא שְׁקֵטָה מְאֹד, נוֹכַחַת רַק כִּבְיָכוֹל, מַבִּיטָה


הַעוֹדֶנָּה פּוֹרֶשֶׁת יָדֶיהָ כְּמוֹ לְחַבְּקֵנִי לִפְרֵדָה־לֹא־פְּרֵדָה?

אֵין שִׁכְחָה.

הַכּוֹכָבִים שְׁחֹרִים.

אֵם לְבָנָה אֲבוּדָה תּוֹעָה

בִּסְבַךְ הַחשֶׁךְ.

‏אלשיר
‏הערות שוליים למסה על איוב
‏בני אדם אינם אלא בני אדם
‏אחר כך
‏טיול כפרי לעת שקיעה
‏5
‏יום
‏דמדומי ערב של יום שרב
‏עוד מפחד?
‏בבוקֶר בבוקֶר, אחר כך
‏המצביא
‏רוח בוקֶר טובה
‏...שבת אחים גם יחד
‏יום הזיכרון
‏ביום העצמאות תשס"א
‏החיים שאחרי
‏מלחמה אגדית
‏כמעט שיחה
‏קרבן ושוב
‏השמות האלה
‏אלה תולדות
‏עיר זאת
‏תצלום
‏6
‏מכה ועוד מכה
‏7
‏פרידה מידיד
‏[אבי הומת]
‏אבל האור הזה
‏שאלות
‏ציפורי נדוד
‏[בין קול לקול]
‏גם השנה