מאת המלבה''ד מכיוון שנקבעה מסגרת כמותית מסויימת לספר, היה הכרח למיין את המכתבים שבעזבון (כ־1500 במספר) מיון אחר מיון. הקו המנחה את המלבה"ד היה: לתת בספר זה, בעיקר, את אשר מבטא את פוזננסקי עצמו, כאדם וסופר. אולם משום קוצר המצע אי אפשר היה להביא אפילו את כל המכתבים מן הסוג הזה. כן גם מכתבים רבים, שבהם השרה הכותב את עצמו בצל גמור, אך הם בעלי ערך רב לגבי אישיותו של ברנר ועבודתו הספרותית – הכרח היה לגנוז לפי שעה. דייקן היה פ. והיה משאיר העתק מכל מכתביו. מהם בצורת טיוטה, ומהם – העתק מדוייק, או מקוּצר (במקרה זה היה רושם בעצמו הערה מעל לדף: “העתק מקוּצר”). מלבד טיוטוֹת אלו נמצאו בעזבונו כמה מחברות, שלתוכן היה מעתיק אלה ממכתביו שהחשיב אותם במיוחד. אם בגלל היחס למקבל המכתב או לענין הנדון, ואם בגלל הביטוי שהשקיע במכתב זה ואשר יקר לו. בהעתקים אלה שבמחברות נוהג היה להשמיט עניינים מעשיים וטכניים והיה מסמן את ההשמטה בשלושה קווים: – – –. לאחר שנתקבלו האוריגינלים (רק חלק מהם נתקבל) מאת מקבלי המכתבים, הוּשווּ אלה להעתּקים. ההשמטות והקווים של מ. פ. נשמרו גם בספר. מכתבים שהובאו על פי ההעתקים בלבד ניתנו בספר בלא חתימה. מקומות שהמלבה"ד ראה צורך להשמיטם, מפני שהם טכניים ביותר, או משום שהדברים נוגעים באנשים חיים, סומנו בשני קווים: – – התרגומים מיודית או מרוסית (מכתבים שלמים או משפטים בודדים) נעשו בידי המלבה"ד. הערות מסומנות בכוכב הן משל מ. פ.; במספרים – של המלבה"ד. מ. ז. ו.
סיפור־חייו של אדם מתבונן – מנחם פוזננסקי / מנחם זלמן וולפובסקי
אגרות: תרע"ט – תשט"ז