לוגו
עדי: שירים
תוכן עניינים:
שער א: ללא יציאות )

שער א: ללא יציאות

– מטיבם של דברים

– בלילה זה ראיתי

– בינה לבין עצמה

– הקול בנה דמות

– כמעט תמיד

– וכל הלילה קרו מאורעות

– לא ידעתי

– כאשר היא יוצאת לבדה

– ויום אחד הם באו

– אבל אהבתי

– אתה

– קליפת המוח משתחררת

– כל הלילה

– אוי מתאר

– מה שנפלא היה

– בלילה

– ועולם שאיבדת אתמול

– (קטעים מ) רחוב הבדידות השלמה (18 כּוֹכָבִים)

– ללא יציאות

שער ב: כאן

– כאן, במקום הזה

– היכן, היכן אני

– העיניים האלה למה בוכות

– כי כל הדברים האלה

– בלי פחד ובלי צעקה

– וראיתי נמרים

– פתאום מחיצה

– היא שוטטה וגם אני

– איך זה קורה שעה ארוכה

– מחר אני אתעורר

– בלילה היא סוגרת

– עיצרו

– פתאם אני אשה

– והקיפוני חיילים

– ישנם קולות

– ציפור לא נכונה

– דמות קטנה

– פתאום זה קרה

– בהתחלה אינסטינקטים, אחר־כך אני

– בואי, לכי, אחר־כך תבורכי

– בתוך ההר

שער ג: עדי

– ציירי לי ציור

– פתאום אני נישאת לאיש

– יום אחד, בלב היום, בנופלו

– עדי

– אמי אמי

– לפעמים, כשכל האלים

– סיבוב ראשון

– נקודת תצפית

– מפורטת, כללית ושייכת לא רק

– כך, כך, והחיים לא מופיעים

– אני רוצה אדם חכם

– זה בא עוד פעם

– עדי, עדי

– לצמיתות, נסיך

מיקום ביצירה:
0%
U
0%
‏שער א: ללא יציאות

מִטִּיבָם שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם

כַּשּׁוּרָה, שֶׁצִּפּוֹר שֶׁבִּפְנִים

עוֹמֶדֶת בַּחוּץ

וְלִבָּהּ שֶׁקָּפוּא לוֹהֵט מִשִּׂמְחָה

וּפִיהָ דָּבִיק

וּפִיהָ פָּעוּר


וְצִפּוֹר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כִּמְעַט לְצִדָּהּ

נֶאֱבֶקֶת אִתָּהּ עַל

פֵּרוּר.



בְּלַיְלָה זֶה רָאִיתִי אֶת שְׁבָרֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר מָשְׁכוּ

בְּכָל שַׂעֲרוֹתֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁנָּחוּ עַל גַּבָּה

וְאֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁרָצוּ עַל פָּנֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר הָלְכוּ עַל

קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בַּחַלּוֹנוֹת

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת קוֹלוֹתֶיהָ

בְּדָם וַעֲשָׂבִים וּבְחוֹלוֹת.


בְּלַיְלָה זֶה רָאִיתִי אֶת שְׁבָרֶיהָ

וְלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מְשֻׁבֶּרֶת לִשְׁבָרִים.


בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ

שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת.

הִיא מִתְרַגֶּלֶת לְאַט מִדַּי.

הָעֲנָנִים שֶׁהִיא גּוֹרֶרֶת

אֵינָם גְּבוֹהִים מִדַּי.

וְגַם הָאֲדָמָה שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת

עַל גַּבָּהּ.

יֵשׁ לָהּ כַּלְבָּה שֶׁמְּדַוַּחַת

וְרוֹשֶׁמֶת זְמַן וְעֹמֶק וּתְנוּעָה.

לְאַט לְאַט הִיא מִתְרַגֶּלֶת.

הָרוּחַ, בְּיָרְדוֹ, פּוֹרֵשׂ לְעֻמָּתָהּ

שִׁכְבָה וְרֻדָּה שֶׁל צֶמֶר.


אֲבָל נַפְשָׁהּ יוֹצֵאת אֶל לֵב הַיָּם.

אֵין לָהּ חֻקִּים אֲבָל

יֵשׁ בָּהּ אִרְגּוּן מְסֻיָּם

כַּאֲשֶׁר הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל

מַיִם חַיִּים.

(הֲרֵי יֵשׁ לָהּ עוֹלָם שֶׁעָשׂוּי מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם

וּמִשְּׁיָרִים שֶׁל עֹמֶק, רוּחַ

וּסְלָעִים).


וּבֵינְתַיִם הִיא שׁוֹדֶדֶת יָם.

וְרַק בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ

שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת.


הַקּוֹל בָּנָה

דְּמוּת

הַדְּמוּת בָּנְתָה

חֶדֶר

הַחֶדֶר בָּנָה

מָקוֹם


וְהָיְתָה מַבִּיטָה בִּי

כִּבְמַשֶּׁהוּ רֶקַע:

“אֵינֶנִּי זַמֶּרֶת”, אָמְרָה, "אֲנִי

צִפֳּרִים מְכַל הַצְּדָדִים וְעוֹד

צִפּוֹר אַחַת, אַחֶרֶת".


שֶׁבַע פְּעָמִים אָמְרָה שֶׁאֵינֶנָּהּ זַמֶּרֶת


וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ

מֶרְכָּבָה עֲצוּמָה, מְנַפְנֶפֶת

בְּכוֹבַע פְּלָדָה

וּבְחֵץ

וּבְקֶשֶׁת

וְרֹאשָׁהּ עָטוּר בִּכְלֵי כֶּסֶף

וְהָיְתָה קוֹרֶנֶת מֵרֹב

בֶּהָלָה.


הַמֶּרְכָּבָה הָיְתָה דּוֹהֶרֶת בְּאַפְלוּלִית

הַחֶדֶר.


‏כמעט תמיד
‏וכל הלילה קרו מאורעות
‏לא ידעתי

כַּאֲשֶׁר הִיא יוֹצֵאת, לְבַדָּהּ, בַּלֵּילוֹת


מַה הִיא רוֹצָה.

לָצוּד אֲרָיוֹת?

לַחְפֹּר אֲדָמָה?

לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת שֶׁאֵינָם עַל הָאָרֶץ?

לִקְלֹט מִן הַיָּם אוֹתוֹת אַזְהָרָה?


מַּה הִיא רוֹצָה.

בְּנֵי אָדָם לְהַרְגִּישׁ מֵרֶגַע לְרֶגַע?

(בֵּית-קָפֶה מְאֻחָר מַזְכִּיר לָהּ קוֹצִים?)

לְאַזֵּן אֶת הַמַּיִם, זְמַן-מָה, בְּיָדֶיהָ?

לְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹפוֹת מוּזָרִים?


מַה הִיא רוֹצָה.

עֲדִינוּת הִיא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שְׂרָרָה

עַל-כֵּן הִיא הוֹלֶכֶת עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹת.

לִפְעָמִים הִיא עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ שַׁיָּרוֹת

שֶׁל כְּלָבִים אֲדֻמִּים

שֶׁצִּיְּרָה

וְנִדְמֶה לָהּ שֶׁהִיא מְלַוָּה שַׁיָּרוֹת

לִפְעָמִים הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ חָלִיל וָרֹד

וְנִדְמֶה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת עֵצָה

אֵין לָהּ אֲוִיר –


מַה הִיא רוֹצָה.


‏ויום אחד הם באו
‏אבל אהבתי
‏אתה
‏קליפת המוח משתחררת
‏כל הלילה
‏אוי מתאר
‏מה שנפלא היה
‏בלילה
‏ועולם שאיבדת אתמול

*


זֹאת אֲנִי. תּוּכַל לְשׂוֹחֵחַ אִתִּי. הָלַכְתִּי

לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ. אֵין לִי מֻשָּׂג.

הַדִּמְיוֹן הוּא מִפְלֶצֶת

מִ

כּוֹכַב לֶכֶת אַחֵר.

סַפֵּר לִי אוֹדוֹתַי (שְׁמִי הָיָה סִלְבְיָה קְרָאוֹן)

וְעַל הַטְּרָגֶדְיָה

שֶׁל אֲחוֹתִי.


תּוֹדָה שֶׁמָּנַעְתָּ אֶת בְּדִידוּתִי.


*


הֵיכָן הַמִּזְוָדָה שֶׁלִּי?

אֲנִי רוֹצֶה מוֹנִית מַרְאָה וְזֵר.

אָדוֹן,

יָצָאתִי בְּמָחוֹל סוֹעֵר

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הֻכְנַסְתִּי

לְהֶסְגֵּר


שְׁנֵי מַלְאָכִים יוֹשְׁבִים אִתִּי

עַל סַף

עָנָן וָרֹד

(כְּמוֹ בְּחַג שָׁבוּעוֹת)


אֵיפֹה הַמֶּדַלְיוֹן שֶׁלִּי?

אָדוֹן,

תֵּן לִי לָצֵאת.


לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָמוּת כְּמוֹ לֵיצָן

בְּלִי חָצֵר.


*


לֹא אִכְפַּת לִי

לָדַעַת אֶת פְּרָטֵי הַמָּקוֹם

אֲבָל אֲנִי מִתְנַגֶּדֶת

לָתֵת אֶת פְּרָטַי


כְּבָר הֵסַרְתִּי אֶת כָּל הַצִּיּוּד מֵעַצְמִי

וַאֲפִלּוּ אֶת כּוֹבַע הַנְּחֹשֶׁת

עָלָיו חֲרוּתִים

כִּידוֹן וַחֲנִית וַחֲמִשָּׁה מִתּוֹךְ שְׁלשִׁים

שְׁמוֹתַי


אֵין לִי שׁוּם הֶעָרוֹת אֲחֵרוֹת

עַל עַצְמִי.

וְזֶהוּ.

וְדַי.


*


רִצְפַּת הַזִּכָּרוֹן מְלֵאָה

דָּם

עָלֶיהָ חָקוּק

שֵׁם

אִשָּׁה גִּבּוֹרָה


לַהֲטוּטֶיהָ

וּצְחוֹקֶיהָ

גַּעְגּוּעֶיהָ


וְשִׁבְרָהּ.


*


אֲנִי נִמְצֵאת בֵּין צֵל וּבֵין סַכִּין

הָעֶרֶב.

רִצְפַּת הַחֶדֶר מִסְתּוֹבֶבֶת

כְּמוֹ מַפִּית.

רִצְפָּה שְׁנִיָּה נִשְׁמֶטֶת עַל קְצֵה רִצְפָּה שְׁלִישִׁית.

מֵאֲחוֹרַי מִתְפּוֹרֶרֶת רִצְפָּה רְבִיעִית.

רִצְפָּה פְּנִימִית נוֹגַעַת בְּרִצְפָּה פְּנִימִית.


צִפּוֹר לְבָנָה מִתְגוֹרֶרֶת לְצִדִּי

עַל עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֹרֶף

וּמְנַפְנֶפֶת בְּטִפָּה.

לִפְעָמִים הִיא יוֹרֶדֶת.

עֵקֶב מִנְּגִינָה.

עוֹמֶדֶת בַּפִּנָּה

וְנֶעֱלֶמֶת.


גַּם כָּל לֵיצָנֵי הֶחָצֵר נֶעֶלְמוּ

מִמֶּנִּי, הָעֶרֶב.

גַּם אָנֹכִי.


וַעֲדַיִן כַּף יָד נוֹרָאָה חוֹסֶמֶת

אֶת פִּי.


*


פְּנֵי הַקּוּקִיּוֹת עַל פְּנֵי הַקִּיר, הָעֶרֶב.

כָּל הַצַּד הָרוּחָנִי שֶׁל הָרִצְפָּה

תָּפוּס.


רוּחַ אִשָּׁה לְבָנָה צָפָה, בִּזְהִירוּת,

בֵּין עֲרִיסוֹת הַחֶדֶר

וּמְחַלֶּקֶת כַּדּוּרִים

שֶׁל

מְצִיאוּת.


חֵרוּף נֶפֶשׁ אֲמִתִּי, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת,

וְיָדִי מְצַיֶּרֶת

אוֹת הִצְטַיְּנוּת.


*


רֹאשׁ צוֹחֵק – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ בּוֹכֶה – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ עִם כְּנָפַיִם – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ בְּלִי אִישׁוֹנִים בָּעֵינַיִם – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

שׁוּם הַצָּעָה לְנוֹשֵׂא – חֹמֶר שָׂרוּף.


‏ללא יציאות
‏שער ב: כאן
‏כאן, במקום הזה
‏היכן, היכן אני
‏העיניים האלה למה בוכות
‏כי כל הדברים האלה
‏בלי פחד ובלי צעקה
‏וראיתי נמרים
‏פתאום מחיצה
‏היא שוטטה וגם אני
‏איך זה קורה שעה ארוכה
‏מחר אני אתעורר
‏בלילה היא סוגרת
‏עיצרו
‏פתאם אני אשה
‏והקיפוני חיילים
‏ישנם קולות
‏ציפור לא נכונה
‏דמות קטנה
‏פתאום זה קרה
‏בהתחלה אינסטינקטים, אחר־כך אני
‏בואי, לכי, אחר־כך תבורכי
‏בתוך ההר
‏שער ג: עדי
‏ציירי לי ציור
‏פתאום אני נישאת לאיש
‏יום אחד, בלב היום, בנופלו

1

לַעֲשׂוֹת אוֹתִי כָּכָה

בְּלִי אַף אֶחָד בְּאֶרֶץ הַוָּרֹד

יַלְדִּי, הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, שָׁם יוֹשֵׁב

מְנַגֵּן מַפּוּחִית

קַנְטָטָה לָאֵלִים


בַּשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ לְגַן עֵדֶן

כָּכָה נִבְהָל לִרְאוֹת

אֶת אִמּוֹ

שֶׁכָּל לִבָּהּ

מָלֵא

עֲדִי


2

אֵינֶנִּי בּוֹחֶנֶת מַיִם עָבִים.

מֵעוֹלָם לֹא רָצִיתִי כָּכָה

לִבְכּוֹת.


3

אֱלִישָׁע הִנּוֹ מוּסִיקָה.

מִלַּת הַהֶרֶס “אַבָּא” אֵינֶנָּה

מְשַׁקֶּפֶת אֶת הַקֶּסֶם

שֶׁבַּתּוֹפָעָה


קֹדֶם הָיְתָה מְצִיאוּת

הָאֲדָמָה הָיְתָה שָׁטִיחַ מִיסְטִי

עַכְשָׁו הַמְּצִיאוּת אֵינָהּ

שַׁיֶכֶת


אֱלִישָׁע לְצִדִּי

וַאֲנִי לְצִדּוֹ

וְכָל הָאֵלִים

כּוֹרְעִים בִּתְּפִלָּה

בַּעֲדִי, בַּעֲדוֹ

לוֹקְחִים אֶת בָּתֵּינוּ

לְמַעְלָה


4

הַקִּיפוּנִי גִּבּוֹרִים

הַלְבִּישׁוּנִי בִּגְדֵי הַכְתָּרָה

יַלְדִּי כְּבָר הוֹלֵךְ

דֶּרֶךְ הַר הָאוֹלִימְפּוּס


עִם הַסְּפִינוֹת מְשַׂחֵק

וְכַמָּה פְּעָמִים כְּבָר יָשַׁב

עַל בִּרְכַּי

חוֹפֵר בְּתוֹךְ שְׂעָרִי

כְּמוֹ בְּתוֹךְ אֲדָמָה


שֶׁיָּצְאָה מִן הַדַּעַת


5

יַלְדִּי, עַל סוּסִים, כָּל הַלַּיְלָה

וְכָל הַיּוֹם

מְחַפֵּשׂ אֶת אִמּוֹ.


6

אִי אֶפְשָׁר לְהַבִּיט: אָדָם הוֹלֵךְ וְשׁוֹאֵג

בִּדְמָעוֹת.


אִמִּי, אִמִּי,

רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשֶׁיהָ


נִדְמֶה לָהּ

כָּל הָעוֹלָם בְּיָדֶיהָ


נִדְמֶה לָהּ

מָשִׁיחַ יוֹשֵׁב עַל בִּרְכֶּיהָ


נִדְמֶה לָהּ

אֵלִים יְתַנּוּ אֲהָבִים לְפָנֶיהָ


נִדְמֶה לָהּ

מוּסִיקָה בֵּין הֶעָלִים


נִדְמֶה לָהּ

הָרִים כּוֹרְעִים לָהּ וְכוֹרְעִים


בְּקַפְּדָנוּת הִיא בּוֹחֶרֶת

אֶת בְּגָדֶיהָ


בְּקַפְּדָנוּת הִיא מְאַפֶּרֶת

אֶת רִיסֶיהָ וּשְׂפָתֶיהָ


בְּקַפְּדָנוּת הִיא מְסָרֶקֶת

אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ


בְּקַפְּדָנוּת הִיא מַקְשִׁיבָה

מִבַּעַד לְחוּשֶׁיהָ


מַנְהִיגוּתָהּ! מַנְהִיגוּתָהּ!

עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת עֵינֶיהָ


וְכָל אֲדוֹנֶיהָ

מִסָּבִיב לְרַגְלֶיהָ


יָפְיָהּ לֹא שָׁבוּר

אֲבָל קוֹלוֹת שִׁבְרָהּ


זְמַן רַב מִדַּי מַאֲוַיֶּיהָ

סַכִּינֶיהָ וּפְחָדֶיהָ


עֲרָפֶל דַּק נוֹגֵעַ בַּעֲרָפֶל דַּק

הָאֲדָמָה צוֹחֶקֶת מִתַּחְתֶּיהָ


אִמִּי, אִמִּי,

רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשֶׁיהָ

‏לפעמים, כשכל האלים
‏סיבוב ראשון
‏נקודת תצפית

1

בּוֹאִי, בּוֹאִי, תֵּבֵל חֲדָשָׁה

בּוֹאִי, לְרֶגַע, עַד פֶּתַח דַּלְתִּי


יַלְדִּי כְּבָר עוֹמֵד עַל רַגְלָיו,

מְגַלֶּה אֶת יָדוֹ,

מַבִּיט אֵיךְ נֶעֱצָמוֹת עֵינָיו

וְאֵיךְ מִצְחוֹ


מַה שֶּׁמְּכֻנֶּה “צַעַד אַחַר צַעַד”

הוּא עוֹשֶׂה בִּלְהִיטוּת

כְּמִי שֶׁנּוֹעַד לָצוּד

אֶת

כַּדּוּר הָעוֹלָם

וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ.


מַלְאָכִים יוֹשְׁבִים, בִּזְהִירוּת, עַל בִּרְכָּיו


וְיַלְדִּי לְצִדִּי,

מַקְשִׁיב לַצְּלִיל הַמֻּפְלָא

שֶׁל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ

שֶׁלּוֹ.


2

“אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלִּי” הוּא צוֹעֵק, מְנַפְנֵף בְּיָדָיו

וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת

עַד

חָמֵשׁ

לִפְנוֹת-בֹּקֶר.


3

מַה יִּקְרֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ

עִם עֹדֶף פַּנָּסִים

וְעֹדֶף שֶׁל גַּעְגּוּעִים


4

תָּמִיד יִהְיוּ הֵדִים.

תָּמִיד יִהְיוּ קוֹלוֹת.


5

רַחֲבַת הַחוּשִׁים מוּאֶרֶת: צֵרוּף אֶחָד נִגְמָר וַעֲדַיִן הוּא צֵרוּף

שֶׁל

עוֹשֶׂה בְּהָקִיץ

וְחוֹלֵם נִפְלָאוֹת.


6

פַּעַם הָיוּ נִסִּים

עַכְשָׁו, סִיעַת מַחֲשָׁבוֹת מְנַתֶּרֶת בַּחֹשֶׁךְ


7

יֶלֶד בְּלִי מִשְׁעָן,

בְּלִי הַמְּעִיל הַקָּטָן,

אֵיךְ הוּא בּוֹכֶה

עַל-פְּנֵי

הָרִצְפָּה.

הָעַיִן דּוֹמַעַת הִיא הַרְבֵּה

כְּלִי נְגִינָה.


8

עָלֶה אֶחָד מַרְעִיד אֶת הָאֲוִיר.

צִיַּרְתִּי זְמַן: מַסָּע לְתוֹךְ פְּנִינָה.

(מוּסִיקָה שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה

מוּל שׁוֹשַׁנָּה

חוֹבֶקֶת

שׁוֹשַׁנָּה.)


9

זָרַקְתִּי אֶת הַמַּפְתְּחוֹת

וְהִשְׁאַרְתִּי דֶּלֶת פְּתוּחָה


‏כך, כך, והחיים לא מופיעים
‏אני רוצה אדם חכם
‏זה בא עוד פעם

(א)

בְּכָל מָקוֹם רָאִינוּ חֲבֵרָה

שֶׁחָצְתָה אֶת פָּנֵינוּ

וְהָיְתָה מִתְאַמֶּצֶת לַעֲמֹד לִימִינֵנוּ

וְהָיְתָה מְלַוָּה אֶת אֶפֶס כֹּחֵנוּ

וּמִכָּל דִּמְעוֹתֵינוּ לֹא חָדַל צַעֲרֵנוּ

נָפְלוּ מָעֻזֵּינוּ לָקְחוּ כֹּפֶר עָצוּם

לָקְחוּ אֶת לַחְמֵנוּ, לָקְחוּ אֶת יַלְדֵּנוּ

לֹא מָצָאנוּ אֶת רְצוֹנֵנוּ

לֹא מָצָאנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ

עַד שֶׁאָבְדָה צְלִילוּתֵנוּ


עֲדִי, עֲדִי, הֶעְלִימוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ

אֵיךְ הֵשִׁיבוּ רֵיקָם אֶת פָּנֵינוּ

וְכָל-כָּךְ חָשַׁךְ עוֹלָמֵנוּ

לְאָן נִסְתַּלְּקָה בִּינָתֵנוּ

לְאָן יָרְדָה גְּבוּרָתֵנוּ

וְכָל הָאֱלֹהִים אָבַד מִתּוֹכֵנוּ

עֲדִי עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּנִשְׁמָתֵנוּ

וְלֹא הָיָה אַף-אֶחָד מִלְּבַדֵּנוּ

כְּשֶׁבָּאוּ דְּבָרִים אֶל יָדֵינוּ

וְעָלְתָה חֲשֵׁכָה לַהֲרֹס אֶת כְּבוֹדֵנוּ

וְהָיְתָה צְעָקָה מַחֲרִיבָה אֶת גְּרוֹנֵנוּ

עֲדִי, עֲדִי וְכָל אִמּוֹתֵינוּ


וְכָל אֶחָד הָיָה פִּתְאֹם לִשְׁנַיִם

לִשְׁלשָׁה, לְאַרְבָּעָה

וּכְלָבִים נְמוּכִים, שְׁקוּפִים לְמֶחֱצָה,

נִסּוּ לְדַבֵּר בְּשָׂפָה יְרֻקָּה.

מִישֶׁהוּ אָמַר שֶׁאֵלֶּה הֵם הַמְּנַבְּאִים

שֶׁכְּבָר אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה

מִישֶׁהוּ, אַחֵר, אָמַר שֶׁאֵלֶּה הֵם

הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל הַדְּבָרִים

אֲבָל, תָּמִיד,

בְּכָל מָקוֹם רָאִינוּ חֲבֵרָה

וְלֹא יָדַעְנוּ עִיר וְאֶת חֻקֶּיהָ

שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה


(ב)

כָּל דָּבָר וְדָבָר הִתְעוֹרֵר בִּזְהִירוּת וּבָכָה

וְכָל פְּרָט וּפְרָט הָיָה מַרֻבֶּה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה

עָשִׂיתִי בִּשְׁלֵמוּת הִשְׁתַּחֲווּת עֲמֻקָּה. צִיַּתִּי

לַהוֹרָאוֹת. רוּחַ קְבוּעָה עִלְּפָה אֶת הַנֶּפֶשׁ

נֶצַח שָׁלֵם. אַחַר-כָּךְ חָמְקָה.


כָּל דָּבָר וְדָבָר הָיָה הֲרֵה גַּעְגּוּעִים לִבְרָכָה וּבָכָה.


(ג)

פִּתְאֹם אֲנִי שׁוֹלֶטֶת בְּצִיּוּר חָדִישׁ:

אֲנִי יוֹדַעַת לְהַאֲזִין

אֲנִי יוֹדַעַת לִקְלֹט

אֲנִי יוֹדַעַת לְהַשִּׂיג

אֲנִי יוֹדַעַת לִמְלֹךְ

בִּתְבוּנָה


וּבְחָכְמָה צִיַּרְתִּי שִׁיר:

מַסָּע אֶל תּוֹךְ חֲלוֹם.

כָּל הַכֵּלִים עוֹמְדִים לִרְשׁוּתִי

כָּל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק

כָּל כְּלֵי הַדִּמְיוֹן

כָּל כְּלֵי הַהַשְׁלָיָה

כָּל כְּלֵי הַשָּׁלוֹם.


‏לצמיתות, נסיך