הִרְהוּרֵי לַיְלָה

 

אֶת הַצְּלָלִים הַמִּשְׂתָּרְעִים

עַל הַתֵּבֵל הַנִּרְדָּמָה

אַתְּ – שַׁלְהֶבֶת קְטַנָּה, כֵּהָה

וּבוֹדֵדָה – אַתְּ נִלְחָמָה.

 

 בַחוּץ – שָׁם הָעֲלָטָה ...

הִיא רוֹבֶצֶת כָּעוֹפֶרֶת,

וּמִסְּבִיבָהּ שֵׁדֵי-לַיִל

יַעַטְרוּהָ לְמִשְׁמֶרֶת.

 

יָמִים רַבִּים הִיא רוֹבֶצֶת,

נֵרוֹת רַבִּים בָּהּ נִלְחָמוּ –

וּמִי יַגִּיד כַּמָּה תִּרְבַּץ,

כַּמָּה נֵרוֹת עוֹד יִתָּמּוּ ?..

 

הוֹי הַדְלִיקִי, הַשַּׁלְהֶבֶת,

אֶת הַתִּקְוָה תּוֹךְ לִבָּתִי –

אוּלַי תָּפִיץ מַחְשְׁבוֹתַי,

אוּלַי תָּשִׁיב אֱמוּנָתִי ...

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה