רקע
בנימין זאב הרצל
הקונגרס [הראשון]

הקונגרס, שנועד להתאסף בסוף אוגוסט בעיר מינכן, יהיה, כפי שאפשר לשער, יום זכרון בדברי ימי היהודים. כבר עתה נתכבד הקונגרס במלחמה עזה הערוכה נגדו. לאשרו הנהו בטוח בקיומו.

מרוב ארצות אירופא, וכן מאזיה ומאפריקה נודעו כבר שמות הצירים שנבחרו, ונאדרה היא התעמולה, שהחלה בארצות הברית שבאמריקה לשם בקורו של הקונגרס. כל דבר הנוגע ליהודים גורלו מאז להיות בלתי מובן כראוי ונדרש לגנאי. וכן הוא גורל תנועתנו. אבל יותר משיזיקו לנו דברי לעגם קלי-הערך של שונאינו, יפעל בזה לרעה פחדם של אחדים מבני עמנו, הנזהרים משמוע, חס וחלילה, דבר מעניני היהודים, ומה גם מעניני הכלל היהודי! הן רק לשונאינו שבכל הארצות הרשות נתונה להיות לאגודה אחת; הם רשאים ולא אנו. עלינו להיות נרדפים כאחים יחדו, ואין אָנו רשאים לעמוד על על נפשנו כנפרדים חסרי אונים, אם בכלל..

אבל מה הוא הענין הכללי, שעליו אנו עתידים לדון במינכן? התוסד שם אגודה בין-לאומית לשם מלחמה בנוצרים, שאנו יושבים בקרבם, או לשם איזו הסתדרות מקיפה את כל כדור הארץ, כדי להכניע אותו תחת השפעת היהודים?

מיעצים אנו לא רק לאוהבינו, אלא גם את הישרים שבשונאינו, לדחות בבוז בדוּתות מוזרות אלה, ולהתבונן היטב בפני האנשים המפיצים אותן, אם פתאים הם או אנשי און ומרמה. מה שאנו חפצים, אנו אומרים בעצמנו, בדברים פשוטים כמשמעם, ובהיות טעם של אמיתיות דברנו, יכירו בו כל חובבי האמת.

במצבן הפנימי של ארצות מושבותינו אין אנו עוסקים באֹפן כללי, לא בקונגרס ולא במקום אחר. בענינים כאלה אין דבר משותף לנו, ואנחנו מוחים בפרוש ובכל תקף נגד כל פעולה משותפת. הן רק אולת היתה מצדנו, לו יצאנו בפומבי לדון יחדו על ענינים כאלה. להפך, כל מי שדעתו ישרה ומתונה ימצא, כי החפץ לברר וללבן את שאלת היהודים בגלוי, היא ראיה נצחת על אמון-רוחנו בכל שאיפותינו. הקונגרס הוא בין-לאומי בה במדה, שהשאלה עצמה היא בין-לאומית. לפתרון הענינים הסבוכים האלה, הקימים בארצות רבות, הדומים בתכונתם, אם גם שונים בהדרגתם, דרושה פעולה משותפת של יהודי כל הארצות. ואותה אנו מבקשים – לא פחות ולא יותר.

אין אנו מעלימים עין מן המציאות: שאלת היהודים קימת, ולא עוד שהולכת היא ורעה מיום ליום, ובמקום שעוד איננה היום, בא תבֹא למחר. אם נשב בחבוק ידים,לא תפתר לעולם בשלום. ולפיכך המפעל שאנו מתחילים בו, הוא מפעל של שלום. הננו מרכזים את כל כוחות היהדות, שבכל אפן לא מעטים הם, לנקודה זו. לא עתה העת, לבאר באריכות ובפרוטרוט, איך נעשה הדבר בכל פרטיו, ואיך יעשה, עוד להבא.

אם נכלכל את מעשינו בכבד-ראש, במתינות ובגלוי, נוכל לרכוש לנו גם את חבתם של אי-יהודים; בזה אין להטיל ספק. יש לקוות, כי המשא-והמתן בקונגרס ישנה מעט את תבנית דמות היהודים, מאשר הסכינו לראותה עד כה. כבר קמו לנו בכל מקום אוהבים ממין חדש, אוהבים, שאינם אנטישמים כלל, ובכל זאת הם מתיחסים אל רעיוננו בהתלהבות וחפצים לבא לעזרתנו, כדי לבער את הרעה הנושנה הזאת מקרב הארץ.

בעצם הדבר עוד לא נודע מחוצה לנו, מה גודל ענים של היהודים הפזורים. הקונגרס יברר את המצב ויתיעץ על אודות האמצעים לתקונו. וכל זה יהיה בלי התרפסות, בלי לבקש נדבות כעני בפתח, אבל גם מבלי לפגוע בכבודם של אנשים שחושבים אחרת. לקונגרס יש מטרה כל כך כבירה, עד שיכול הוא לעבור במנוחה אל סדר היום על דברים חסרי ערך.

במקרה היותר נפלא באו שאיפותינו לעת כזאת, שעניני ארצות הקדם הסבוכים דורשים תקונים נמרצים.

יציאתם של המוני יהודים לארץ אבותיהם תביא רוחה לא לבד לאותן הממלכות המסוכסכות על ידי האנטישמיות, שבהן נדחקים היהודים לצד המהרסים הקיצונים, אלא גם בממלכת טורקיה תועיל להרחבת מדת התרבות והעושר.

פתרוננו לשאלת היהודים יסיר בבת אחת שני קלקולים – שכל אחד מהם יוכל להבטל רק על ידי משנהו. אין מי שיחפץ עתה בחלוקת טורקיה, כי היא תגרם למלחמת-תבל. יחד עם זה עניני הכספים של טורקיה דורשים תקונים תכף ומיד, ואין איש יודע בברור, באיזה אפן יסודרו. אם גם תמצא יד היונים לו רק להבטיח תשלומי נזק המלחמה, גם אז לא יאמין שום איש, כי יסופקו בזה הצרכים היותר הכרחיים. גם אז לא נשאר אפוא אלא המשחק הישן של המלוים בריבית, המורידים את ממלכת העתמאנים אל עברי פי פחת, בתנאים יותר ויותר קשים, ולבסוף יפסידו גם הפתאים שנפלו במצודתם. רק בעזרת היהודים הלאומיים יכולה טורקיה להביא סדרים נכונים במצבה הכספי.

השלטן עבד-אל-חמיד הוא מושל בעל רגשות נדיבים, ולבו מלא חמלה על כל המעונים. כל מכיריו יודעים, כי דוקא המושל הזה, אשר רבו שוטניו, דואג מעמקי-לבו לשלום אלה מנתיניו הנתונים בצרה, ובנטית-רוחו הפטריארכאלית הוא מרחמם כרחם אב על בנים.

אנו חושבים לא רק לדבר רצוי, אלא גם לאפשרי, לבא לידי פשרה עם המושל המיטיב הזה, בהסכמת הממלכות שתשתחררנה מעולה של צרת-היהודים. בכל אופן שיהיה, נכונן את מפעלנו רק על יסוד הבטוח, שלא יהיו גורלם ועתידם של היהודים הבאים אל הארץ תלויים בכל מקרה ופגע רע. הציונות המדינית איננה חושבת רק להוציא את היהודים הנענים; נחוץ גם-כן לדאוג למפרע, לבל יחליפו ענים של עכשיו בעוני אחר, אשר לא ידעוהו ולא ישערוהו מראש. איננו רוצים להעביר אנשים בגנבה. התישבות יחידים, או חבורות קטנות, אינה חשובה כל עיקר. אין אנו נלחמים נגד נסיונות פעוטים כאלה, יען כי הם מוכיחים בכל אפן את חריצותם של עובדינו העניים ואהבתם לעבודת האדמה. אולם פתרון גמור לשאלת היהודים לא יוכלו להביא נסיונות כאלה, גם אם נעשו בכונה היותר רצויה, ולו חפצנו לעשותם במדה רחבה, אפשר שיעוררו חשד בעיני ממשלת טורקיה. הדבר היותר רחוק ממחשבתנו הוא, לחולל תנועה בלי תכנית קבועה מראש, הן נגד טובת עצמנו נעמול, אם נרבה את תרבות הארץ, מבלי שתהיינה זכיותינו בטוחות למדי.

על הקונגרס יהיה למצא את הצורה הקבועה והנכונה לכל מה שנרמז פה בקצרה. זה כמה שבועות, למן היום, שנתפרסם דבר הקונגרס, מגיעות אליו המון תלונות ובקשות מאת אחינו המדוכאים. על הקונגרס יהיה להצדיק את בטחונם של כל אלה, הנכונים להקשיב לדבריו ולהתיצב בשורות הסרים למשמעתו.

עוד אין אנו יודעים, מתי ובאי-אלו דרכים נגיע את מטרתנו. אבל בלב כל אחד מאתנו, המשתתפים במפעל זה, יש הכרה משמחת אחת, כי נתנו לרבים את מתנת-התקוה, ולעניים שבנו את האֹשר של אפקים רחבים, הנגלים לעיניהם.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!