רקע
בנימין זאב הרצל
חליפת מכתבים על היק"א

חליפת מכתבים על היק"א / בנימין זאב הרצל


 

א.    🔗

מכתב חוזר אל חברי מועצת-ההנהלה.

(בסוד גמור)

ווינה, 18 לספטמבר 1903.


אדון מאד נכבד!

אולי רשאי אני להניח, כי שמת לבך אל מועצת הקונגרס הציוני שהיה בברזיל; בכל אׂפן אני מצרף בזה העתקה קצרה, שמתוכה תכיר לדעת כמה פרטים חשובים ביותר.

בדרכנו לפלשתינה, שבה נחזיק בכל תׂקף, מבלי לזוז ממנה גם לעתיד, היתה לנו תוצאה אמצעית. הממשלה הבריטית הציעה לפנינו מושבה אבטונומית באפריקה המזרחית. ההצעה הזאת, הנדיבה באמת, נתקבלה מאת הקונגרס בהסכם כל חבריו ובתודה עמוקה, וברׂב דעות הוחלט, לשלוח קדם כל אכספדיציה לחקירת האדמה שהוצעה. קונגרס מיוחד, שיתאסף לתכלית זו, יכריע בדבר ההתישבות, לאחר שיקבל את תוצאות החקירה.

דבר זה ברור הוא כבר היום על פי הספרות ועל פי מודעות הממשלה, כי האדמה ההיא פוריה ומסוגלת להתישבות בעד אנשים מאירופא. אפשר אפוא להניח, כי נמצא מקום המקלט, המבוקש זה כבר, לאמללים שבבני עמנו, הסובלים חרפת-רעב והנודדים מארץ אל ארץ, אף אם – כאשר אמרתי הנאום פתיחתי – “אין זאת ציון ולא תהיה זאת לעולם”.

והנה, לרגל ענין סיני – ואדי-אל-אריש, אשר לצערי לא הצליח, היתה לי הזדמנות נעימה לבא בדברים עם רׂב חברי מועצת-ההנהלה; ואם לא שגיתי, אתם מתיחסים כלכם בחבה אל הרעיון, ליצור מקלט כזה, שהרי חובתה של יק"א היא ליסד מושבות ליהודים. אמנם אתם אומרים “באיזה מקום שהוא”, ואנחנו אומרים “בארץ-ישראל”.

לפי מצב הדברים הנוכחי, ומבלי להקדים איזה מעשה להכרעתו הפוליטית של הקונגרס הבא, חושב אני לדבר מתאים עם התכלית, שהיא לשם צדקה גרידא, ושאליה אתם שואפים, בשאלי אתכם, אם רוצים אתם להשתתף בהוצאות האכספדיציה. העבודות המכינות האלה – איך שתהיה ההכרעה הפוליטית – לא תעבורנה בכל אפן מבלי להביא איזו תועלת למפעל של עזרה תכופה במדה רחבה. מן הכספים השונים של הסתדרותנו אין אנו רשאים להוציא על האכספדיציה, מפני שאין הדבר נוגע לאדמת ארץ-ישראל. על הועד-הפועל מוטלת אפוא החובה, לדאוג באׂפן אחר להוצאות האלה. הוצאות האכספדיציה, שנשלחה לאל-אריש, עלו לארבעת אלפים ל"ש; ובהיות לנו פה עסק עם שטח אדמה, שעודנו רחוק מעולם התרבות, ומכיוון שכנראה נחוץ יהיה להשתמש בשתי עונות-החׂרב ולשלוח שתי אכספדיציות – אחת לחקירה מדעית, ואחת לחקירה מעשית – תהיינה ההוצאות גדולות ביותר.

ליסד אגודה לשם חקירה (Société d’Etudes), כמו שנוהגים לעשות. אם שואפים למטרה שיש בה משום עסק, – דבר זה, חושב אני, לא יתכן לפי מצב הדברים שתארתי לעיל. מצד אחר לא יתכן גם כן לאסוף נדבות בשביל איזה מפעל, שעליו לקבל אחרי-כן על פי גדלו אפי של העסק. לאלה שנדבו כסף תכף אחרי הקונגרס נחזיר למועד נכון את נדבותיהם, או נכניסן לקרן-הקימת-לישראל. את נדבת היק“א, שאני מעריכה לשמונה אלפים ל”ש, אני מתאר לי אפוא כדמי-קדימה על החשבון המיוחד של האכספידיציה לאפריקה המזרחית אצל הבאנק הקולוניאלי היהודי. אם תוסד לאחר איזה זמן חברה יהודית בשביל אפריקה המזרחית – אשר ליסודה תקָרא גם היק“א –, אז תחזיר החברה את הסכומים שהוצאו בשביל האכספדיציה. אם לא יבא לידי מוסד זה, אז צריכה היק”א לחשוב את הכסף נדבתה לאבוד. אבל כפי שיש לשער, תמצא לה פיוס מספיק בחקירות האכספדיציה, מפני שיברא בכל אׂפן בסיס רחב להתישבות נדיבית על ידי הבטחתה של הממשלה הבריטית. אם תשתתף היק"א בהוצאות האכספדיציה באפן המתאר לעיל, תקבלו דין-וחשבון מפרט והודעות האכספדיציה. מן המכתב הזה, שצריך להיות בסוד גמור1, אני שולח העתקות לכל חברי מועצת-ההנהלה, כדי להחיש את התשובה עליו.

בהוקרה מצוינה, עבדך הרצל.


***


על המכתב הזה קבל הרצל תשובה מאת נ. לוין, נשיא היק"א, שבה התנה בשם חברי המועצה תנאים שונים, ובתוכם את התנאי, שלא יהיה למפעל אׂפי פוליטי, אלא נדיבי בלבד.


***


 

ב.    🔗

תשובת הרצל.

ווינא, 27 לאוקטובר 1903.


אדון מאד נכבד!

בתשובתך מיום 25 לספטמבר על מכתבי החוזר לחברי מועצת-ההנהלה אינני יכול לצערי לראות אלא דְחִיַּת-הצעתי.

בפרט השני התניתם תנאי להשתתפותכם, שלא יהיה למפעל אפי פוליטי. זה כמה שנים ידוע הוא, כי יש לתנועתנו אׂפי פוליטי. אתם מתנים אפוא תנאי, שאי אפשר לעמוד בו.

אמנם יש בענין הזה, אם לבסוף נוציאו לפעולה – זאת יכריע הקונגרס שלנו אשר יבא – מעשה כביר של עזרה תכופה, אולי כביר יותר מכל אלה ביחד, שנעשו עד עתה. נתתי לכם הזדמנות להשתתף בו, מבלי להתנות איזה תנאי שיתנגד להשקפותיכם העקריות שעד היום, אתם חפצים להתנות תנאי כזה, זאת אומרת: אתם דוחים את ההצעה.

בהוקרה רבה, עבדך הרצל.


  1. הסוד נתגלה ע“י מי שהוא, וע”כ נאלצה מערכת “העולם” לפרסם את חליפת–המכתבים ולהוציא מלבם של אלה – ובראשם הד“ר גאסטר – אשר קבלו על הרצל, כי עזב את הרעיון המדיני והתרפס ”כעני בפתח“ לפני היק”א. (המתרגם.)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!