_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מֹשֶה עַל הַר הָעֲבָרִים[1]

                                                                   לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא: הראיתיו

                                                   מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור מה

                                                   שהיה ומה שעציד להיות (ילקוט תורה תשל"ט)

עַל רֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ זֶה הַר עֲבָרִים

גַּלְמוּד כְּעַרְעָר מַה יַּעֲמוֹד שָׁם גֶּבֶר?

וּשְׂפָתָיו אֵיךְ נִדְמוּ אֵין קוֹל וּדְבָרִים,

וּבְנוֹת עֵינָיו אַךְ פּוֹנוֹת אֶל כָּל עֵבֶר.

 

מַה יָּעִיף עַפְעַפָּיו, מַה שָּׁם יֶחֱזָיוּ?

מַה גִּיל וּרְעָדָה מִפָּנָיו נִשְׁקָפוּ?

מַה זֶּה לִשְׁמֵי עָל מֶה כַּפָּיו נִטָּיוּ?

וִיצוּרָיו מַה יָּנוּעוּ וִירוֹפָפוּ?

 

אַדְמַת קֹדֶשׁ יָשׁוּר וִירוּשָׁלַיִם

מֵעוֹדוֹ עַד כֹּה שָׂם בָּהּ כָּל מַעֲיָנָיו

וּלְמַעֲנָהּ נָשָׂא רָעוֹת רִבּוֹתַיִם –

עַתָּה הִיא תַעֲמוֹד מִמּוּלוֹ וּלְפָנָיו.

 

אֶרֶץ חָלָב וּדְבַשׁ אַךְ בָּהּ יָזוּבוּ

עֵינֵי אֵל מִמַּעַל תָּמִיד אֵלֶיהָ;

כָּל עֵץ, כָּל פְּרִי שָׁם יִיפוּ, יָנוּבוּ,

וִירַחֵף רוּחַ אֵל עַל כָּל פָּנֶיהָ.

 

הוֹי! כָּל הַיָּמִים אַךְ חָלְפוּ עָבָרוּ

עַד הִקְרִיב לָגֶשֶׁת אַךְ לִגְבוּלֶיהָ;

מָה רַבּוּ מַעֲשִׂים עַל יָדוֹ נוֹצָרוּ

עַד הִקְרִיב – וּבוֹא לֹא יוּכַל אֵלֶיהָ.

 

עַד לִשְׁמוֹנִים שָׁנָיו גָּר שָׁם בַּצִיָּה

בָּדָד שָׁם כָּאֵל עַל חוּג הַשָּׁמָיִם!

בָּאֵל אַךְ הָגָה שָּם בִּילֵל הַשְּׁאִיָּה,

עוֹד שָֹם אֶל אֶרֶץ זוֹ נָשָׂא עֵינָיִם.

 

מִישִׁימוֹן יָצָא וּבְלִבּוֹ אֵל נוֹרָאוֹת

הָאֵל הַזֶּה מָצָא אַחֲרֵי הֶעֱמִיק חֵפֶשׂ;

אָז לִפְנֵי מֶלֶךְ עַז עָשָׂה נִפְלָאוֹת

 וַיַּךְ כָּל עַמּוֹ בִּדְוֵי גוּף וָנֶפֶשׁ.

 

מִידֵי שַׁלִּיט רַב רֹאשׁ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ

עַם מֹרָט וּמְמֻשָּׁךְ מָשַׁךְ בַּכֹּחַ;

לִפְנֵי עַם דַל וָרָשׁ עָמַד בַּפֶּרֶץ,

מוּל רַבִּים עַמִּים הִמְלִיט הַמַּלְקוֹחַ.

 

בָּקַע מֵי יַמִּים וּמִדְבָּר הִבְקִיעַ,

בִּקֵּעַ מַיִם מִצּוּר, מָן מִשָּׁמָיִם;

כָּבַשׁ הַבָּשָׁן וֶאֱמוֹרִי הִכְרִיעַ –

עַד הֵבִיא עַם זוּ עַל יָד יַרְדֵּן מַיִם.

 

פִּתְחוּ סִפְרֵי עִתִּים עַד לִימֵי תֹהוּ

וּסְפֹרוֹת כָּל קוֹרוֹת קִרְאוּ נָא שָׁמָּה;

וּרְאוּ – הֵן הָיָה בָּאָדָם כָּמוֹהוּ,

וּכְנַפְשׁוֹ זוּ אִם בִּנְפָשׁוֹת עוֹד קָמָה?

 

רִאשׁוֹן לִמְחוֹקְקֵי חֻקִּים הַגְּבוֹהִים,

אִישׁ – נִתְּנוּ עַל יָדוֹ רָאשֵׁי תוּשִׁיָּה,

אִישׁ – לִמְלֹא תֵבֵל הוּא נָתַן אֱלֹהִים,

אִישׁ – הֵם פִּי אֱנוֹשׁ, לוֹ נָאוָה דוּמִיָּה!

 

אִישׁ כִּלְכֵּל עַם רַב עַל אַדְמַת צָלְמָוֶת –

שָׁם שֶׁמֶשׁ בַּחֲמָתָהּ כָּאֵשׁ קוֹדַחַת,

נַהֲרֵי חוֹל אַרְצָה אַךְ נַחֲלֵי שַׁלְהֶבֶת,

וּלְעֵינֵי הֵלֶךְ מַרְאֶה כַּשַּׁחַת.

 

וּלְפָנָיו רַגְלֵי אִישׁ שָׁם לֹא דָרָכוּ,

וּפְרִיץ חַיּוֹת שׁוֹאֵף דָּם שָׁם אוֹרֵחַ,

שָׁם צִפְעוֹנִים עִקְּבוֹת הֵלֶךְ יִנְשָׁכוּ

וּפְתָנִים יֵאָבְקוּ אֶל אוֹר יָרֵחַ.

 

שָׁם נָהַג כַּצֹּאן עַם אַרְבָּעִים שָׁנָה,

אַחֲרָיו מִצְרַיִם לִדְמֵיהֶם צָמִים,

אִתּוֹ עַם לֹא עָז – אַךְ טָרְחָם מִי מָנָה?

וּלְפָנָיו תֹּהוּ – אַף צָרִים נִלְחָמִים.

 

כָּכָה תָּלוּ לוֹ חַיָּיו אַךְ מִנֶּגֶד,

גַּם הָעָם אָהַב אֶת חַיָּיו מֵרֵרוּ,

גַּם סַקְּלוֹ אֶבֶן אָמְרוּ בּוֹגְדֵי בֶגֶד,

וּבְטוּבוֹ כִחֲשׁוּ וּבְרִית אֵל הֵפֵרוּ.

 

וּכְנֹחַ הָיָה אָז אֶחָד הַגֶּבֶר

צָף עַל שִׁמְמוֹת תֵּבֵל, עַל חֹמֶר מַיִם,

עֵת הָיְתָה תֵּבֵל לִמְלוֹאָהּ אַךְ קֶבֶר

וַיָּחֶל נֹחַ אֱלֵי אַרְצוֹ חַיִּים. –

 

כֵּן בֵּין שִׁמְמוֹת מִדְבָּר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת

אֶל אַדְמַת אֵל נֶפֶשׁ מֹשֶה נִכְסָפָה,

תּוֹחִיל צֵאת מִשְּׁאוֹל לִמְקוֹם חַיִּים שֶׁבֶת –

שָׁם קִוְּתָה לָנוּחַ מִכֹּל יָעָפָה.

 

כִּי אַחֲרֵי דִכָּא הַנְּפִילִים תַּחְתֵּיהוּ

וִימִינוֹ הִכְרִיעָה כָּל שֵׂאת וָשָׁבֶר

כִּי מַה יִּבָּצֵר מֵאִישׁ אֵל שׁוֹמְעֵהוּ?

אַחֲרֵי הוֹבִיל שָׁם גַּם עַמּוֹ לַקָּבֶר;

 

וּלְבַדּוֹ נִשְׁאַר מֵאַלְפֵי הָרְבָבָה,

אָז יָצָא מִישִׁימוֹן וַעֲצָתוֹ קָמָה,

וּלְפָנָיו גַּם אַרְצוֹ הָכֵן נִצָּבָה –

אַךְ עַזָּה מִצְוַת אֵל: "לֹא תָבוֹא שָׁמָּה"!

 

לִנְבוֹ הָהָר עֲלֵה! צִוָּה, וַיַּעַל –

שָׁם אַרְצוֹ זֹה אַרְצוֹ עֵינוֹ צוֹפִיָּה,

הָאָרֶץ אִוְּתָה נַפְשׁוֹ כִּשְׁמֵי מַעַל;

מִכְּאֵבוֹ כִּי עַז בִּלְשׁוֹנוֹ דוֹמִיָּה.

 

כֹּה יַעֲמוֹד שָׁם וּבַת עֵינוֹ קָדָרָה,

עֵת קָדְרָה גַּם שֶׁמֶשׁ  וַתָּבוֹא יָמָּה,

פִּתְאֹם שָׂקָעָה, כַּחֵץ חִישׁ עָבָרָה,

אוֹר עוֹלָמִים יֶחֱשַׁךְ. אוֹר שֶׁמֶשׁ לָמָּה?

 

אָז חַם לִבּוֹ בּוֹ וּפָנָיו הֵאִירוּ,

נַפְשׁוֹ תִּתְעַטֵּף אַךְ עֵינוֹ דָמָעָה,

הַדְּמָעוֹת רִאשׁוֹנוֹת עֵינָיו הִגִּירוּ;

דִּמְעוֹתָיו נִרְאוּ אַךְ נַפְשׁוֹ גָּוָעָה.

 

הַלַּיְלָה חָלַף, גַּם שֶׁמֶשׁ יָצָאָה,

אַךְ לָבְשָׁה קַדְרוּת עָלָיו בַּשָּׁמָיִם;

הוּא יִשְׁכַּב דּוּמָם כִּי שִׁמְשׁוֹ בָּאָה –

וּנְטוּיָה עוֹד עֵינוֹ לִירוּשָׁלָיִם.

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] משה! משה! איש האלהים! בחרדת קדש ובגילה ורעדה יהום לבי בקרבי וכליותי תסערנה לזכר שם קדשך. אתה הגדול במין האדם, ונשיא ראש כל מחוקקי תבל מדור דורים! אתה נערץ אתה! רבים חכמים עשו חיל ואך לך לבדך נגולה הטבע כלה כספר ואתה הוא אשר בנת לרעה מרחוק, אתה הוא אשר מעתים שוממים ומדורות חשוכים וממקום ילל תוהו וישימון מדבר בדד עלית מרום ונשא ועוטה אורה כשמש בגבורתו ובלבך המרומם והנעלה ישב אל אלהים לכסאו. מהוי, לבי יתר בקרבי ונפשי תשתוחח בזכרי את הרגע הקדוש עת עמדת בציות מדבר חורב ואלהי כל הצבאות הופיע עליך בשמו הנעלה הנורא והנשגב, אהיה אשר אהיה, הרגע הה אשר ממנו נפוצה אמונת אל אחד עד כל אפסי תבל, הרגע הזה הוא הרגע היקר מכל רגעי עולמים עד סוף כל הדורות ונצח נצחים. הוי! מי זה אנוכי כי אבוא לשיר בשירים  היום עליך?! עליך הנביא המשורר לאזני כל דורות עולמים; עליך הישיש הקדוש אשר עמדת בן מאה ועשרים שנה להפרד מעמך אשר נשאת על כנפי רוח קדשך ארבעים שנה ותרעים אז את דברי השירה הנשגבה מכל רעיון לב אנוש לאזני כל שמי השמים ותחתיות הארץ, ולאזני רבוא רבבות בני עמך שירה אשר אין עוד על עפר משלה; שירה צופיה ומבטת עד אחרית כל הימים מגדת ליעקב קורותיו ולישראל אחריתו... אהה! הנה גם שירי זה ראך ויחרד, ודבריו גם לעו –.