יהודה־יוליוס ברש, נולד בברודי, גליציה (כיום בתחומי אוקראינה) בא' בסיון תקע"ה, 9
ביוני 1815. גודל על ברכי המסורת וכן למד מילדותו לשונות (בעיקר צרפתית). לאחר נישואיו
עבר לטיסמניץ, הסמוכה לסטאניסלאבוב, והתרועע שם עם המשכילים: הלל כתנא, צ• ה. פיניליש
ואחרים והעמיק ידיעותיו במדעי־הטבע׳ שנמשך אליהם ביותר. לאחר מות חותנו מפרנסו חזר
לברודי, שם הכיר את י• ארטר ובהשפעתו המשיך בלימודי חול. יצא למערב, דרך טיסמניץ, ללמוד
בהיחבא׳ והגיע ללייפציג (1836), שם סיים חוק לימודים תיכוניים. את לימודי הרפואה סיים
באוניברסיטת ברלין (1841). בברלי ן היה׳ יחד עם מ. שטינשנידר ואחרים, חבר לאגודה לאומית
ציונית חשאית. באותן השנים פירסם סדרת מאמרים, בגרמנית, בנושאים שונים של חקר היהדות
והספרות העברית בדורו (רובם חתימים בכינויים שונים), וכן פרסם ב״ציון" של יוסט וקרייצנאך
מאמר: "קול מדבר מיקר לשון עבר", בו הראה על הנחיצות לחבר בעברית ספרים במדעי־הטבע
השונים. ב־1841 הגיע לבוקארשט, בה עסק ברפואה. עבר אח״כ לקאלאראש ומשם לקראיובה, ובכל
אותם מקומות עסק בהגשמת רעיונו מאז: ספר אנציקלופדיה בעברית לכל המדעים המדויקים, לרבות
פילוסופיה וכל הגובל בה. נקרא לבוקארשט בראשית שנות החמישים וכיהן שם כמורה לטבע בבית־הספר
הלאומי הצבאי ובבית־הספר לרפואה, ששימש גרעינה של הפאקולטה לרפואה. תוך כך גילה פעילות
ציבורית ספרותית ענפה ברומניה, אם בקהילת בוקארשט ואם בהוצאת עתונים וכתבי־עת מדעיים
ברומנית. אף היה חלוצם של מחברי ספרי מדע וטבע ברומנית ועשה בזה הרבה לפופולאריזציה
של מדעי־הטבע. רב היה חלקו בחזוק התחושה היהודית בקרב יהדות רומניה וקירובה לזרמי התרבות
והמדע באותם הימים. ועד כדי כך שנחשב בחינת מנדלסון של היהדות הרומנית. מהאנציקלופדיה
המקיפה שלו בעברית למדעי הטבע והרוח פירסם חלק אחד בלבד: "אוצר חכמה׳ כולל כל הידיעות.
מחלקת הפילוסופית׳ בה ידובר מהגיון וממה שאחר הטבע, מידיעת הנפש וכו׳" (וינה, תרט״ז•
בראש הספר הקדמה מש. י. רפפורט־שי״ד). שאר החלקים, שמונה במספר, נשארו בכתובים• לזכרו
הוקמה ברומניה אגודה לחקר תולדות היהודים ברומניה, הקרויה על שמו, שהוציאה פירסומים
מרובים בתחום זה ובכללם גם מונוגראפיה על ב. מאת מ. שורצפלד (תורגמה לעברית ע״י מ.
מבש״ן ונדפסה בספר־הזכרון אשר לאגודת חוקרי דברי יהודים ברומניה "יוליוס באראש". קראקא׳
תר״ן. תדפיס מ״אוצר הספרות" ג.) "אוצר חכמה" כולל טרמי נולוגיה עברית בתחום הפילוסופיה׳
שנבדקה לאחרונה ע״י י. א. זלצמן ב״עיון" (כרך ג). אף יצר טרמינולוגיה למדעי הטבע והטכניקה
ברומנית.
יהודה־יוליוס ברש, נולד בברודי, גליציה (כיום בתחומי אוקראינה) בא' בסיון תקע"ה, 9
ביוני 1815. גודל על ברכי המסורת וכן למד מילדותו לשונות (בעיקר צרפתית). לאחר נישואיו
עבר לטיסמניץ, הסמוכה לסטאניסלאבוב, והתרועע שם עם המשכילים: הלל כתנא, צ• ה. פיניליש
ואחרים והעמיק ידיעותיו במדעי־הטבע׳ שנמשך אליהם ביותר. לאחר מות חותנו מפרנסו חזר
לברודי, שם הכיר את י• ארטר ובהשפעתו המשיך בלימודי חול. יצא למערב, דרך טיסמניץ, ללמוד
בהיחבא׳ והגיע ללייפציג (1836), שם סיים חוק לימודים תיכוניים. את לימודי הרפואה סיים
באוניברסיטת ברלין (1841). בברלי ן היה׳ יחד עם מ. שטינשנידר ואחרים, חבר לאגודה לאומית
ציונית חשאית. באותן השנים פירסם סדרת מאמרים, בגרמנית, בנושאים שונים של חקר היהדות
והספרות העברית בדורו (רובם חתימים בכינויים שונים), וכן פרסם ב״ציון" של יוסט וקרייצנאך
מאמר: "קול מדבר מיקר לשון עבר", בו הראה על הנחיצות לחבר בעברית ספרים במדעי־הטבע
השונים. ב־1841 הגיע לבוקארשט, בה עסק ברפואה. עבר אח״כ לקאלאראש ומשם לקראיובה, ובכל
אותם מקומות עסק בהגשמת רעיונו מאז: ספר אנציקלופדיה בעברית לכל המדעים המדויקים, לרבות
פילוסופיה וכל הגובל בה. נקרא לבוקארשט בראשית שנות החמישים וכיהן שם כמורה לטבע בבית־הספר
הלאומי הצבאי ובבית־הספר לרפואה, ששימש גרעינה של הפאקולטה לרפואה. תוך כך גילה פעילות
ציבורית ספרותית ענפה ברומניה, אם בקהילת בוקארשט ואם בהוצאת עתונים וכתבי־עת מדעיים
ברומנית. אף היה חלוצם של מחברי ספרי מדע וטבע ברומנית ועשה בזה הרבה לפופולאריזציה
של מדעי־הטבע. רב היה חלקו בחזוק התחושה היהודית בקרב יהדות רומניה וקירובה לזרמי התרבות
והמדע באותם הימים. ועד כדי כך שנחשב בחינת מנדלסון של היהדות הרומנית. מהאנציקלופדיה
המקיפה שלו בעברית למדעי הטבע והרוח פירסם חלק אחד בלבד: "אוצר חכמה׳ כולל כל הידיעות.
מחלקת הפילוסופית׳ בה ידובר מהגיון וממה שאחר הטבע, מידיעת הנפש וכו׳" (וינה, תרט״ז•
בראש הספר הקדמה מש. י. רפפורט־שי״ד). שאר החלקים, שמונה במספר, נשארו בכתובים• לזכרו
הוקמה ברומניה אגודה לחקר תולדות היהודים ברומניה, הקרויה על שמו, שהוציאה פירסומים
מרובים בתחום זה ובכללם גם מונוגראפיה על ב. מאת מ. שורצפלד (תורגמה לעברית ע״י מ.
מבש״ן ונדפסה בספר־הזכרון אשר לאגודת חוקרי דברי יהודים ברומניה "יוליוס באראש". קראקא׳
תר״ן. תדפיס מ״אוצר הספרות" ג.) "אוצר חכמה" כולל טרמי נולוגיה עברית בתחום הפילוסופיה׳
שנבדקה לאחרונה ע״י י. א. זלצמן ב״עיון" (כרך ג). אף יצר טרמינולוגיה למדעי הטבע והטכניקה
ברומנית.
