יצחק
ספיבק נולד בכ"ד באדר א' תרמ"ו, 1 במארס
1886 באורהיוב, בבסראביה לאביו אשר (מגדל טבק) ולאמו
שפינצה בת ישראל מנחם. למד בחדר ובישיבה ובקלויז. יצא לעבוד כעוזר בחנות-ספרים. עבר
ללמוד מקצוע כורך-ספרים והשתלם בו עד כדי קבלת משכורת בעד עבודתו, אך העיסוק בכך לא
נתן סיפוק לרוחו השואפת להשתלמות ולהתקדמות. נענה להצעת חבר ויסד יחד אתו בית-ספר במושבה
החקלאית דומברוביצה, בו לימד הוא את המקצועות העבריים וחברו את המקצועות הכלליים. אחרי
שנתים עבר לעסוק בהוראה בעיר קאלאראש. תוך עבודה בהוראה עמד על הצורך להשתלם בידיעת
שיטתית בפדגוגיה, וכשפתחה חברת "מפיצי השכלה" "קורסים פדגוגיים" בגרודנה להכשרת מורים
יהודים לבתי-הספר ברוסיה, שלח את בקשתו להתקבל שם ללימוד. התיצב לבחינות-התחרות בין
למעלה ממאת המועמדים והיה אחד מהשלשים שהצליחו בבחינות ב-1910. למד במוסד למעלה משנתים
עד שהוסמך למורה. נתקבל למורה ואחרי שנים מספר למנהל בבית-ספר עירוני בפרפר פרסיפ שבאודיסה.
באודיסה מצא את מקומו בחבורת הסופרים העברים. בהמלצת ביאליק קיבל מחברת "אמנות" לתרגם
ספרי קריאה לנוער: "מסעותיו של הקפיטן הטרס" (ארבעה חלקים) לז'ול ורן והספרים "הנער
ויליאם" ו"בתחתית האניה" למיין רוד. כן חיבר שם ספר לימוד לחשבון בעברית, בשותפות עם
המורה יעקב רבינוביץ ז''ל (שנודע אח"כ בארץ בשם עו"ד י. בן-מאיר), ופרסם מאמרים ורשימות
בקרתיים ב"הגינה" (בטאון לחינוך בגן-הילדים בעריכת יחיאל היילפרין) וב"השלח" (בעריכת
ד"ר יוסף קלוזנר). ובשנות מלחמת העולם הראשונה השתתף במפעל קבוצת מורים, שיסדה הוצאת
ספרים בשם "ספרי" והוציאה למעלה מ-30 חוברות מנוקדות ומצוירות לקריאה בשביל הילדים.
בסוף 1919 עלה לארץ באניה "רוסלאן" שפתחה את העליה השלישית אחרי מלחמת העולם ונתקבל
למורה בבית-הספר אחד העם בתל-אביב. גם כאן המשיך בפעולה ספרותית ארגונית ומעשית, כחבר
בועד "קוהלת" (הוצאת ספרים ליד הסתדרות המורים, ששקדה לספק ספרי-עזר למורה וספרי-לימוד
לתלמיד) וגם בועד "קופת הספר", שהוציאה ספרי קריאה לילדי בית-הספר ולגיל הרך וספרי-מדע
לעם, וכמה מחיבוריו ומתרגומיו יצאו בהוצאה זו. תוך עבודה חינוכית וספרותית שאף להוסיף
דעת, ואחרי הפצרותיו שנמשכו שנים אחדות הסכימה מחלקת החינוך בתרפ"ט להעבירו להוראה
בבית-הספר למל בירושלים, כדי שיוכל ללמוד בשעות הפנאי באוניברסיטה העברית. ואכן למד
בה שלש שנים, עד שאזלו כוחותיו לעמוד בשתי העבודות ביחד. בירושלים חיבר בשותפות עם
ח. א. זוטא את שלשת חלקי הספר "דברי ימי עמנו" (הוצאת "אמנות", תרצ"ב) ללימוד תולדות
ישראל בכתות הגבוהות של בית-הספר העממי, שיצא בכמה מהדורות. כשעברה חברת "קוהלת" מתל-אביב
לירושלים נבחר ליו"ר בה וניהל את כל ימי היותו בירושלים (עד שנת תש"ח) וערך והוציא
כמה ספרי יסוד בעניני החינוך ותולדותיו. התאים לצרכי בית הספר את "אוטואמנציפציה" לי"ל
פינסקר, בצירוף תולדות המחבר (הוצאת ראובן מס). יתר ספריו (בחלקם חיבורים עצמיים ובחלקם
בעריכתו): "עמים מספרים" (קובץ סיפורים מתורגמים ועצמיים לילדים, הוצאת "יבנה", תל-אביב),
"רש"י - תקופתו, תולדותיו ופועל חייו" ("דביר", ת"ש) ; "רב סעדיה גאון" (בחתימת יצחק
בן אשר יתר כינוייו הספרותיים בפרסומים שונים : י. אחי לאה, י. שפי - ("דביר לעם",
תשי"א); "בודהא", פרשת חייו ויסודות תורתו ("ספריה לכל" שליד הוצאת "אמנות"). השתתף
בארגונה ובניהולה של מועצת המורים למען הקהק"ל ונבחר לחבר המערכת של הספריה "לנוער"
(שותפות הוצאת "אמנות" והלשכה הראשית של הקהק"ל) ושל הספריה "מולדתי" (בת לספריה "לנוער",
בשביל הקורא מגיל צעיר יותר). בשנים תרצ"ב-תרצ"ו הוציאה הלשכה הראשית של הקהק"ל בעריכתו
את סדרת החוברות "מפי ילדי הארץ" לילדי התפוצות. חיבר בשותפות עם ד"ר מ. אבידור את
שלשת חלקי ספר-הלימוד להיסטוריה לתלמידים "ישראל בארצו ובנכר" ("מסדה", תש"ז). תרגם
כרך של סיפורי ש. פרוג (הוצאת "עמיחי"), ובסדרת "אנציקלופדיה מעין", כרך ט', יצא הספר
"גדולים בישראל", שחיבר הוא בשיתוף עם ד"ר ש"פ קלעי (הוצאת יוסף שרברק, תשט"ז).
ערך את ספר "קהילת אורהייב וסביבותיה'',
שיצא לאור ב-1959. לאחר צאתו לגמלאות התיישב ברמת-גן. יצחק ספיבק
נפטר ברמת-גן בכ"ג באדר תשל"ז, 13 במארס 1977, סמוך ליום הולדתו ה-91.
[מקורות: קרסל,
תדהר,
אופק³]
יצחק
ספיבק נולד בכ"ד באדר 