ברוך אורן (סוסנוביק) נולד בנובי-פוהוסט, פלך וילנה, ליטא בז' בתשרי תרע"ו, 15 בספטמבר 1915. למד ב'חדר' ובישיבה וסיים את סמינר תרבות בוילנה ובית-מדרש למורי דת בווארשה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברח מפולין ואחרי נדודים ברוסיה, יפן והודו עלה ארצה ב-1941. מ-1941 עסק בהוראה במקומות שונים בארץ. במלחמת העצמאות שימש כקצין תרבות ולאחר מלחמת השחרור עשה בשליחות בגרמניה. מ-1953 עמד בראש "יד לבנים" בפתח תקוה. אורן למד באוניברסיטת תל-אביב. מ-1948 פירסם רשימות וסיפורים בעתונות הארצישראלית ('דבר', 'קטיף', ועוד), כן פירסם סיפורים בשבועוני ילדים ורשימות ביקורת. ב-1980 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וב-1982 הוענק לו תואר יקיר העיר פתח-תקוה. ברוך אורן נפטר בד' בתמוז תשס"ד, 23 ביוני 2003.
[מקורות: קרסל, אופק³, ויקיפדיה]

• מסיפורי בית אחד (תל-אביב : מערכות, תש"ך 1960)
• עלילות בני חיל : סיפורי גבורה בישראל (תל אביב : עם עובד, תשכ"ג 1962) <איורים - אביגיל ויצחק יורש>
• עלילות ראשונים (תל אביב : עם עובד, תשכ"ה 1964) <איורים - מנחם גפן>
• השיריונאים באים : ספורי גבורה (תל אביב : עופר, 1969) <עיבד לשידור - אוריאל אופק>
• האויב פולש לדרום (תל אביב : משרד הבטחון, אגף השיקום, המחלקה להנצחת החיל, תש"ל 1970)