שרה אשל נולדה בעיירה בליניץ, בבלארוס בי"ט בחשון תרע"ט, 25 באוקטובר 1918. ב-1931, בגיל 13 עלתה ארצה, סיימה בית-ספר עממי ברחובות, בית ספר תיכון בתל-אביב וסמינר למדריכי נוער בירושלים. היתה מדריכה בתנועת "השומר הצעיר" ורכזת התנועה החינוכית בארץ. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ "השומר הצעיר ג'", שעלה ב-1946 להתיישבות בחצור, שם הכירה את בעלה, יעקב. עבדה בפרדס ובתעשיה והיתה בשליחות התנועה בועד הפועל של הקיבוץ הארצי ומרכז מפ"ם. עבדה במשך שנים בהדרכת ילדים עולים וילדי חוץ בקיבוצה. בשנים 1971־1978 פעלה במכון למחקר חינוכי והנחתה מורים בתכניות העשרה לילדים טעוני טיפוח. עשרות סיפוריה הקצרים של אשל, שנדפסו החל ב-1950 ב"משמר לילדים", מתארים ברובם את הווי חייהם של ילדי הקיבוץ. שפתם פשוטה, אוירתם אותנטית ולעתים מצוי בהם מסר אנושי או לימודי. חלק מסיפוריה כונסו בספריה. בנה, יזהר, היה טייס בחיל האויר. ב-1967, אחרי מלחמת ששת-הימים, הוא נהרג בתאונת אימונים. לזכרו כתבה את ספר הילדים "החוחית של יזהר". שרה אשל נפטרה בנובמבר 2012, הותירה אחריה את בעלה, יעקב, שלושה ילדים, נכדים ונינים.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים (1985), ויקיפדיה]

• המטמון מימי מלחמת העצמאות (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ז 1977) <ציורים - תרצה טנאי>
• החוחית של יזהר (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979) <איורים - חנן קמינסקי>
• פרח יום ההלדת : סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים : בשיתוף עם "שקמה" אגודה לקידום מפעלי חינוך ותרבות, תשמ"ב 1982) <איורים - אבי כץ>
• הנחשונים : תנועת נוער בשכונות ירושלים (גבעת חביבה : יד יערי - מרכז תעוד וחקר של השומר הצעיר, תשנ"ד 1994) <ערך יחיאל קדמי>
• שתי מטבעות זהב (דליה : מערכת, 2000) <סיפורים של מחנכת חברות נוער בקיבוץ, במסגרת 'עליית הנוער'>
• סיפורי סבתא (חצור : המשפחה, 2008) <סיפורים מחייה של המחברת>