עודד
בצר (וולפגנג בסר) נולד בברסלאו (כיום וורצלאב, פולין) בי"ח באב תרפ"א, 22
באוגוסט 1921. לאחר שסיים את בית הספר התיכון בעיר הולדתו יצא לחווה
חקלאית, להכשיר עצמו ךעליה. ב-1938 נעצר על-ידי הנאצים ונשלח למחנה-הריכוז
בוכנוואלד. ב-1939 עבר להולנד, ומשם הפליג בספינת המעפילים "דורה"
לארץ-ישראל. ב-1941 השתתף בעליה לקיבוץ דורות בנגב ועבד בפלחה ובשמירת
שדות. ב-1957 עבר לתל-אביב. ב-1969 נתמנה סגן-מנהל לשכת יו"ר מפלגת העבודה.
נושאי סיפוריו העיקריים של בצר הם ארץ ישראל, על קורותיה בעבר והווי-חייה
בהווה, כאשר מוטיב הגבורה, הרעות וההקרבה עובר בהם כחוט השני. סגנונו קולח
ומדויק ושפתו מצטיינת בליטוש דרמטי. ספרו "הצנחנית שלא שבה", על חייה של
חנה סנש, זיכה אותו בפרס למדן וספרו "הגששים מגבול הצפון" בפרס אסתר
רבינוביץ. ספרו "המסע המופלא אל לוחמי בר-כוכבא" על רקע החפירות
הארכיאולוגיות במדבר יהודה, זיכה אותו בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. עודד
בצר נפטר בתל אביב בי"ח בתשרי תש"ן, 17 באוקטובר 1989.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות,
ויקיפדיה]