אפרים תבורי (פופיק) נולד בטולצ׳ין, אוקראינה, בט״ז באלול תר״ס, 10 בספטמבר 1900. היה בין פעילי התנועה הציונית־הסוציאליסטית (צ.ס.) ואסיר־ציון. עלה לארץ ב־1924 ומאז ועד ימיו האחרונים פעיל בבחרות־הסוציאליסטית, אחדות־העבודה, מפא״י, חבר הכנסת הראשונה והשנייה ועוד. עבד בעיריית תל־אביב והיה במזכירות מועצת פועלי תל־אביב־יפו. פירסם כל השנים מאמרים ודברי־עיון, שכונסו לאחר מותו בספר ״משער אל שער״ (דברי הגות במשנה הציונית־סוציאליסטית. תשי״ט. בראש הספר ילקוט דברי־הערכה). אפרים תבורי נפטר בתל־אביב בו׳ בניסן תשי״ז, 7 באפריל 1957.

[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]

• מכתב גלוי לחברי סיעה ב׳ (תל אביב, 1944)
• כלליותה של ההסתדרות : נאום במועצת ההסתדרות ס״ב, דצמבר 1948 (תל אביב : מפלגת פועלי ארץ־ישראל, תש״ט 1948)
• פרצופה של השמאלנות בישראל (תל אביב : מפלגת פועלי ארץ־ישראל / המרכז – המחלקה להסברה בכתב, 1955)
• משער אל שער : דברי הגות במשנה הציונית סוציאליסטית (תל אביב : מועצת פועלי תל־אביב־יפו, תשי״ט)