יוסי הדר (1946־1998)

 <בהכנה>

Yossi Hadar

    יוסי נולד בי"ח באייר תש"ו, 19 במאי 1946  בבלגיה להורים ניצולי שואה. הוא ומשפחתו הפליגו לישראל על האונייה "תיאודור הרצל", אך נשלחו על ידי הבריטים למחנה מעבר בקפריסין. לארץ הם עלו בכ"ט בנובמבר, 1947. בשנותיה הראשונות בארץ חיה המשפחה בצריפונים במעברת גבעת-שמואל, בפרדס רוזנבלום, ומאוחר יותר עברה להתגורר בבית בקרית ישראל.  יוסי הצטרף לעתודה הצבאית, למד רפואה באוניברסיטה העברית ובבית חולים "הדסה", התגייס לצה"ל ב-1971, והיה הרופא המרחבי של רמת הגולן (כולל האוכלוסיה הדרוזית). במלחמת יום הכיפורים כמעט ונפל בשבי הסורי יחד עם חובש ושני חיילים, אך החבורה הצליחה לברוח ברגע האחרון מנפח. במלחמה ניתח פצועים בתנאי קרב ותחת אש והציל חיים.  המלחמה הותירה ביוסי רושם עז, ובמבט לאחור נראה שסבל מתגובה פוסט-טראומטית. תגובה זו הצטרפה לטראומת השואה שיוסי גדל בקרבתה, ואלה השפיעו על החלטתו ללמוד פסיכיאטריה. את התמחותו בפסיכיאטריה עשה בבית החולים לחולי נפש "שלוותה" בהוד השרון. במלחמת שלום הגליל היה יוסי אחראי, כאיש מילואים, על יחידת הרפואה בהטס.  יוסי היה ראש הקתדרה לחקר השואה על שם אלי ויזל באוניברסיטת בר-אילן, וניהל במשך 4 שנים את התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטה. יוסי הדר הגה ויזם את מרכז נט"ל לטיפול בנפגעי טראומה על רקע לאומי והיה הרוח החיה בהקמתו. יוסי הדר נפטר בה' באב תשנ"ח, 28 ביולי 1998, במהלך הקמת המרכז, ולא זכה לראות את מפעלו זה מושלם. בנוסף, הוא היה מחזאי, משורר וסופר. שבעה מחזות מפרי עטו הועלו על הבמה, וביניהם "הלם קרב", "ביבוף" (שהוצג גם בלונדון), "אוסטרליה הדרומית" ו"המעברה שליד חדרה נסגרת". הניח אחריו אישה ושלושה ילדים.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]

ספריו:

  • המעט שיש :שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ח 1978)
  • הצריף השוודי :סיפורים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979)
  • ביבוף (תל-אביב :אור-עם, תשמ"ז 1987)
  • עכשיו באו אלביתי ימים אחרים : שירים (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשנ"ה 1994) <עריכה, יעקב בסר> 
  • יוצקה (תל-אביב : קרן, תשס"ג 2003) <עריכה, תמר פוקס>

על המחבר ויצירתו:

על "הצריף השוודי"
  • רון, סרינה.  [ביקורת]. עתון 77, גל' 16/17 (1979), עמ' 47
על "יוצקה"
  • הרצוג, עמרי.  הספרים.  הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשס"ד, 17 באוקטובר 2003, עמ' ה 1.
  • מלצר, יורם. עיר הפליטים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט"ו בטבת תשס"ד, 9 בינואר 2004, עמ'4.
על המחזה "אוסטרליה הדרומית" בבימוי אילן תורן בתיאטרון חיפה
  • אביגל, שוש. אגם החולה מסרב להתייבש. כותרת ראשית, גל' 166 (5 בפברואר 1986), עמ' 39, 41
  • דקל, אירית. חלום ושברו.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, 24 בינואר 1986, עמ' 9
  • הנדלזלץ, מיכאל. טיפוח המחזה המקורי. הארץ, 29 בינואר 1986, עמ' 12
  • וירל, ורד. האבירות הסוציאליסטית ו"החררה". עתון 77, גל' 74/75 (1986), עמ' 43
  • יס, אריה. לגעת בפצע פתוח. מעריב, 26 בינואר 1986, עמ' 18
  • מנור, גיורא. אוסטרליה שבלב. על המשמר, 5 בפברואר 1986, עמ' 10
  • נובק, חוה. הקיבוציניקים והחרדה. דבר, 29 בינואר 1986, עמ' 12
  • עברון, בועז. אפוי למחצה. ידיעות אחרונות, 29 בינואר 1986, עמ' 31
  • פלג, גידי. "אוסטרליה הדרומית". על המשמר, הדף הירוק, 11 בפברואר 1986, עמ' 12
  • רוזנטל, חנה. פנים אחרות במראה. על המשמר, 20 בינואר 1986, עמ' 10
על ההצגה "ביבוף" בבימוי מיכה לבנסון בתיאטרון הבימה
  • ניצן, אביטל. השתיקה והחשיפה. הד החינוך, מרץ-אפריל 1987, עמ' 16
  • שגב, תום.  יוסי הדר נגד הזמן.  כותרת ראשית, גל'  215 (14 בינואר 1987), עמ' 35, 36-38
על "המעברה שליד חדרה נסגרת", בבימוי אילן תורן בתיאטרון חיפה
  • פוקס, שרית. שם התחנה, חדרה. מעריב, 23 בנובמבר 1990, עמ' ד 4
על "עכשו באו אל ביתי ימים אחרים" על "יוצקה"
  • הרצוג, עמרי. הספרים. הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשס"ד, 17 באוקטובר 2003, עמ' ה 1
  • מלצר, יורם. עיר הפליטים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט"ו בטבת תשס"ד, 9 בינואר 2004, עמ' 24
  • רטי, תמר. ביקור בשולי החיים. מקור ראשון <מקוון>  כ"ב באלול תשס"ג, 19 בספטמבר 2003
קישורים:


עודכן לאחרונה: 7 במאי 2020

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף