"מי שיקרע צוהר לעולמו המופלא של צלקה יגלה עד מהרה שמעטים הסופרים העבריים שהחמיאו כך לקוראם; מעטים הסופרים שהניחו מראש בכל שורת רומן, סיפור קצר, מסה או שיר, כי זה הניצב מולם אינו אלא הקורא המיטבי. בניגוד לסופרים עבריים רבים, שוויתרו — מי במודע ומי שלא במודע — על קורא זה, צלקה לא חדל לשוחח עמו ולוּ לרגע, משורתו הראשונה ועד לשורתו האחרונה. במובן זה, עולמו של צלקה אינו אוצר בלתי נגיש החבוי במעבה מערה אפלה, אלא סוד גלוי. כל קורא שיבקש להצטרף אל "אחוות הסתרים" הצלקאית, מוזמן לעשות זאת מעצם היותו קורא."
מתוך ההקדמה של אורי הולנדר לספר.
תוכן העניינים:
הקדמה
(עמ' 11־12)
מסכה לחצי פנים
(עמ' 13־20)
צהריים
(עמ' 21־27)
מלחמה אבודה (עמ'
29־37)
חלום השלמות (עמ'
39־46)
נוקטורן (עמ'
47־52)
תמורת הגלות (עמ' 53־67)
האגדה על האּגרוף (עמ'
69־75)
ילדי השמש (עמ' 77־82)
המלאך יהואש (עמ' 83־90)
עמוד תלייה שעל האופק (עמ'
91־100)
עננים (עמ' 101־104)
עם הרברט במרוקו (עמ'
105־116)
בחיפוש אחר גיבור מופתי (עמ'
117־128)
בשולי דיוקן עצמי (עמ'
129־133)
בסימן הלוטוס (עמ'
135־142)
דפים מהודקים באטב (עמ' 143־161)
ספריו של דן צלקה (עמ' 163־164)
רשימת מקורות (עמ' 165־168)
קריאה נוספת (עמ' 169־172)
דן צלקה: הערות ביוגרפיות (עמ' 173־174)
על אורי הולנדר (עמ' 174)
