תולדותיו של אהרן מגד, מבחירי הסופרים העבריים וחתן פרס ישראל, שיצירתו מלווה את החיים בארץ ישראל ובמדינת ישראל זה שבעים וחמש שנה, הם דרמה מרתקת ומלהיבה. הכותרת חסד החיים, הלקוחה מדבריו על אביו משה מגד, מעידה על היחסים בתוך המשפחה ועל האווירה שבה גדל.
הספר מתאר את תולדותיו של אהרן מגד עד שנת תש"י / 1950, שבה החלה תקופה חדשה בחייו, לאחר שעבר מקיבוץ שדות-ים לתל-אביב ופרסם את ספרו הראשון 'רוח ימים'. בספר מודגשות הזיקות בין קורותיו לבין יצירתו. ההיכרות עם הוריו ועם המושבה רעננה מקום ילדותו, מסייעת להעמיק את הקשב ביצירתו ולגלות בה פנים חדשות. שלבי חייו הפרטיים יש בהם גם מן "הביוגראפיה הקלאסית" של סופרי "דור בארץ", ילידי שנות העשרים של המאה ה-20, שנולדו בארץ או שהתחנכו בה מילדותם, וצמחו בתקופת המנדט הבריטי בשנים שבין שתי מלחמות העולם.. על רקע המשותף, בולט ייחודו של אהרן מגד וקולו הספרותי הבלעדי.
בספר נחשפים לראשונה סיפוריו הראשונים של אהרן מגד, שלא כונסו בספריו, לרבות מחברות הנעורים שלו מתקופת בית הספר. סקירתם מגלה מאפייני יסוד של יצירתו בכל תקופותיה. הסיפורים שנכתבו על רקע מאורעות הזמן ומתוך מעורבוּת בהתרחשויות, מעידים על הזדהות וביקורת כאחת.
מִתווה ביוגרפי זה נכתב בנוכחותו של הסופר, ומתוך הסתייעות בהערותיו לפרטים השונים. הספר מזמין פרקי המשך, שיעסקו בחייו וביצירתו הענפה והמגוונת.
לספר מצורפים צילומים, מפות, תמונות, מִסמכים, ביבליוגרפיות ומפתחות.
פרק ראשון:
האדם אינו אלא תבנית נוף הוריו
—
משפחה וביוגרפיה
(עמ' 11־55)
א.
הנחות
יסוד
(עמ' 11־18)
ב.
משפחת
האב – שילוב בין מסורת להשכלה
(עמ' 18־33)
1.
ולוֹצלַבֶק
(עמ' 18־19)
2.
קוּטנוֹ
(עמ' 20)
3.
אחווה
משפחתית: האב – משה דוד מגד (גרינברג)
(עמ' 20־24)
4.
איש צנוע
– הבן על אביו בזיכרונותיו
(עמ' 24־27)
5.
"בתוך
הסבך" – רישומה של דמות האב ביצירתו של הבן
(עמ' 27־29)
"מעשה מגונה" ('מעשה מגונה', 1986)
(עמ' 29־30)
'נדב
ואמו' (תשמ"ט / 1989)
(עמ' 30־31)
'עד הערב'
(תשס"א/2001)
(עמ' 31־33)
ג.
משפחת
האם – משפחה חסידית־קנאית
(עמ' 33־51)
1.
שְׁרֶנְסְק
(עמ' 33־34)
2.
"לוחמת
ללא חַת" – האם: לאה מגד לבית רייכגוט
(עמ' 35־38)
3.
נציג
ההיסטוריה – אהרן מגד על סבו מצד אמו
(עמ' 38־42)
4.
האדם
אינו עץ־השדה – האם על אמהּ
(עמ' 42־43)
5.
מתקנת־עולם – הבן על אמו בזיכרונותיו
(עמ' 44־46)
6. מכעס לפיוס
– רישומה של דמות האם ביצירתו של הבן
(עמ' 47)
"לחנך את הבריות"
('ישראל חברים', עמ' 167)
(עמ' 47־48)
מהתחשבנות לפיוס –
האם ב'עשהאל'
(עמ' 48־49)
שקר־לבן – 'נדב
ואמו' (תשמ"ט / 1989)
(עמ' 49־50)
מטיפה טבעית –
'מיליזילדה היפה. רומנסה תל־אביבית' (תשס"ב / 2002)
(עמ' 50־51)
ד.
זיכרונות
כמו בחלום – העלייה לארץ
(עמ' 51־55)
פרק שני: סיפור
חניכה ארץ־ישראלי (1926־1938)
(עמ' 56־96)
א.
רעננה
(1927־1935)
(עמ' 56־82)
1.
להתחנך
בארץ ישראל
(עמ' 58־68)
2.
"מושבה
מפוהקת" – רעננה בזיכרונות ובריאיונות
(עמ' 68־77)
3.
רעננה –
הצריף הסמלי: "גדוד העבודה" ובית־הכנסת
(עמ' 77־79)
4.
רעננה
ביצירתו
(עמ' 79־81)
רעננה ב'נדב ואמו'
(1989)
(עמ' 81־82)
ב.
התבגרות
ונעורים
(עמ' 82־96)
1.
בגימנסיה
"הרצליה" (1933־1937)
(עמ' 82־90)
2.
הכשרה
בגבעת־ברנר (1937־1938)
(עמ' 90־96)
פרק שלישי: חבר
קיבוץ שדות־ים (1938־1950)
(עמ' 97־136)
א.
מעורבוּת
ופעילות חברתית וספרותית
(עמ' 98־115)
ב.
סיפור
הסיפור הראשון
(עמ' 115־120)
ג.
"יש יום
והיא תתגלה" – אהרן מגד וחנה סנש
(עמ' 120־130)
ד.
נישואים
(1946)
(עמ' 130־136)
פרק רביעי: בעיניים
סוציאליסטיות בארץ קפיטליסטית (מרס 1946 – אוקטובר 1948)
(עמ' 137־162)
א.
בשליחות
בארצות־הברית ובקנדה
(עמ' 137)
1.
אילוצי
הקיום
(עמ' 138־140)
2.
סיפורי־מסע
(עמ' 140־143)
3.
החיים
בארצות־הברית – רשמים וביקורת
(עמ' 143־154)
ב.
קשיי
התאקלמות – בחזרה לקיבוץ ועזיבתו (1948־1950)
(עמ' 154־162)
פרק חמישי: בין
תכתיבי הראליזם הסוציאליסטי לעצמאות מחשבתית (1949־1950)
(עמ' 163־181)
א.
בתוך
החבוּרה
(עמ' 163־171)
1.
בספרות
(עמ' 164־166)
2.
בתיאטרון
(עמ' 166־168)
3.
תרבות
וספרות
(עמ' 168־171)
ב.
הערות
נוספות בהמשך לביוגרפיה שטרם נכתבה
(עמ' 171־181)
1.
בשנות
החמישים של המאה ה־20
(עמ' 171־177)
2.
אהרן מגד
– מעצמי על עצמי
(עמ' 177־181)
פרק שישי: דיוקנו
של בן־הארץ כסופר עברי – סיפורים ראשונים (תרצ"ו / 1936 –
תש"י / 1950)
(עמ' 182־236)
א.
התחלות
ומאפייניהן
(עמ' 182־190)
1.
מיתוס
הסיפור הראשון
(עמ' 182־183)
2.
מַחברות
החיבורים
(עמ' 183־185)
3.
"מהרהורי
תלמיד"
(עמ' 185־187)
4.
תקופת
התום
(עמ' 187־190)
ב.
תום,
הזדהות וביקורת: סיפורי 'לעבודה' (תרצ"ח / 1938 – תש"ב / 1942)
(עמ' 190־202)
1.
בגוף
ראשון רבים
(עמ' 190־191)
2.
חוויית
עובד־האדמה
(עמ' 191־192)
3.
"תעודת
בגרות"?!
(עמ' 192־195)
4.
ללכת
בדרך הקשה
(עמ' 195־196)
5.
זעקת
המעפילים
(עמ' 196־197)
6.
הזדהות
עם הגולה
(עמ' 197־202)
ג.
סיוטים
בין"כאן" ל"שם" – סיפורי 'מבפנים' (תש"ב / 1942 – תש"ו / 1946)
(עמ' 202־215)
1.
אחַי בגולה
(עמ' 203־204)
2.
פועל־סופר: סיפורים מהווי סַוָּר בנמל
(עמ' 204־207)
3.
חלום־בלהות
(עמ' 207־210)
4.
ביקורת
הקיבוץ מתוכו: "מסביבי לנקודה. מחזה" (פסח תש"ו) (מן הארכיון)
(עמ' 210־215)
ד.
"השבת
השחורה": מסיפורי 'לאחדות העבודה' (תש"ד / 1944 – תש"ז / 1947)
(עמ' 215־218)
1.
מונולוג
של עוזב־קיבוץ
(עמ' 215־218)
ה.
סיפורים
חינוכיים לילדי ארצות־הברית (1946־1949)
(עמ' 218־227)
1.
חנֻכּיּה
על החוף
(עמ' 219)
2.
בין
יהודים לערבים
(עמ' 219־221)
3.
חבורת
הילדים מביאה ישועה
(עמ' 221־222)
4.
"הגיבור
הקטן"
(עמ' 223־224)
5.
ספר
ילדים בהזמנה
(עמ' 224־225)
6.
בין
קומונה נוצרית לקיבוץ בארץ ישראל
(עמ' 225־227)
ו.
קשיי
התאקלמות: ביקורת הקיבוץ מתוכו (1949־1950)
(עמ' 227־236)
1.
הרכילות
בקיבוץ
(עמ' 227־230)
2.
המדונה
הערבייה
(עמ' 230־233)
3.
הרדיפה
אחר האושר
(עמ' 233־236)
מעין אפילוג (עמ' 236)
הערות
(עמ' 237־261)
ביבליוגרפיה
(עמ' 262־273)
א.
מתוך
ארכיונו של אהרן מגד
(עמ' 262־264)
ב.
סיפורים
ראשונים (עד תשי"א / 1951)
(עמ' 264־268)
ג.
אהרן מגד
על משפחתו ועל חייו ורשימות שונות (מבחר)
(עמ' 268־269)
ד.
ריאיונות
(מבחר)
(עמ' 269־270)
ה.
רשימת
המקורות שנזכרו במחקר
(עמ' 270־273)
נספחים (עמ' 274־296)
א.
"המחברת
השנייה" – פירוט וניתוח
(עמ' 274־281)
ב.
"דכדוך"
– רשימה מתוך "המחברת השנייה"
(עמ' 281־282)
ג.
אהרן מגד
לזאב פרדס – ארבעה מכתבים (ארצות־הברית 1947־1948)
(עמ' 282־293)
ד.
תאריכים
בחיי אהרן מגד
(עמ' 294־295)
ה.
ספרי
אהרן מגד
(עמ' 295־296)
תודות
(עמ' 297)
מפתח היצירות של
אהרן מגד
(עמ' 298־300)
מפתח היצירות של
אחרים
(עמ' 301־303)
מפתח השמות
(עמ' 304־309)
