דליה שיריזלי נולדה בירושלים בא' באב תרצ״ד, 13 ביולי 1934 למשפחת שיריזלי
(דור שמיני בארץ). סבה, שלמה ישראל שיריזלי, שהיה ידוע בשם שי״ש, היה מו״ל
ומדפיס בירושלים אשר הדפיס בין היתר ספרות בלאדינו (מקורית ומתורגמת). דליה
היא בתו של בכור בניו של שי״ש, אחינועם שהיה מזכיר בית-הדין העירוני. לאחר
שסיימה את הגימנסיה ״רחביה״ התגייסה למשטרת ישראל ושירתה ביחידת השוטרות
הראשונה. היתה כתבת לנושאי חברה בעתונות היומית ובירחונים. כן עסקה בציור,
ותערוכות יחיד שלה הוצגו בערי הארץ. היתה נשואה לאיתן אבניאון. היא מעידה
שאת שירה הראשון לילדים כתבה בגיל 25: ״יום אחד קראתי עם בתי אפרת את שירו
של ביאליק על חמוטל. שאלה הבת: 'מדוע על חמוטל? למה לא על אפרת?' עניתי לה:
טוב, אכתוב לך שיר על אפרת. וכך התחילה ה'קרירה' השירית שלי״. שיריה לטף,
המתארים בלשון פשוטה חוויות יום-יום של ילדים בחיק המשפחה, כונסו בספרים:
״בגדי החורף עצובים״ (1963), ״אני אוהב את אֶתִּי (1968), ״טפות של אור״
(1970).
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים]
דליה שיריזלי נולדה בירושלים בא' באב תרצ״ד, 13 ביולי 1934 למשפחת שיריזלי
(דור שמיני בארץ). סבה, שלמה ישראל שיריזלי, שהיה ידוע בשם שי״ש, היה מו״ל
ומדפיס בירושלים אשר הדפיס בין היתר ספרות בלאדינו (מקורית ומתורגמת). דליה
היא בתו של בכור בניו של שי״ש, אחינועם שהיה מזכיר בית-הדין העירוני. לאחר
שסיימה את הגימנסיה ״רחביה״ התגייסה למשטרת ישראל ושירתה ביחידת השוטרות
הראשונה. היתה כתבת לנושאי חברה בעתונות היומית ובירחונים. כן עסקה בציור,
ותערוכות יחיד שלה הוצגו בערי הארץ. היתה נשואה לאיתן אבניאון. היא מעידה
שאת שירה הראשון לילדים כתבה בגיל 25: ״יום אחד קראתי עם בתי אפרת את שירו
של ביאליק על חמוטל. שאלה הבת: 'מדוע על חמוטל? למה לא על אפרת?' עניתי לה:
טוב, אכתוב לך שיר על אפרת. וכך התחילה ה'קרירה' השירית שלי״. שיריה לטף,
המתארים בלשון פשוטה חוויות יום-יום של ילדים בחיק המשפחה, כונסו בספרים:
״בגדי החורף עצובים״ (1963), ״אני אוהב את אֶתִּי (1968), ״טפות של אור״
(1970).