יגאל רזון (יאגי), נולד בתל-אביב בכ״ג בְּאִיָיר תשי״ד, 26 במאי 1954. שנות ילדותו עברו עליו בשכונת פלורנטין שבדרום תל-אביב שהייתה לו מקור השראה וביצירתו הוא מרבה לחזור אל השכונה על ניחוחותיה ועל הדמויות שחיו בה. למד בבית הספר היסודי ממלכתי דתי ״תחכמוני״ ושם ינק את החיבור למסורת היהודית וגם את הקונפליקט הפנימי בין להיות אדם דתי או חילוני, ומצא עצמו מחזיק את הכיפה בכיס וכך היה ״גם וגם״.
    את אהבתו לכתיבה שאב מסיפוריו של שלום עליכם ומהשירה של חיים נחמן ביאליק ועוד דמויות שנחשף אל יצירתם בחינוך הדתי. עוד בילדותו התחיל לכתוב בסתר, חיבר פזמונים ולחנים אשר מילאו את עולמו בחדוות יצירה. אולם, בהתאם לרוח של ״תורה ועבודה״ נחלק עולמו הפנימי בין עולם הכתיבה לבין עולם העבודה שאליו הגיע לאחר שלמד בבית הספר הטכני של חיל האוויר.
    רזון שרת בצבא הקבע במשך עשור שנים ועם שחרורו מהצבא ב-1983 עבד בחברת אלישרא למערכות אלקטרוניות צבאיות  עד שנת 2006. עם סיום העבודה בתחום ההיטק בחר למלא את החוסר שנוצר בעולם הרוח שלו ויצא למסע של חיפוש עצמי בעקבות אתגרים מורכבים אשר זמנו לו חייו. כאוטודידקט טרף את כל מה מה שאפשר: למד על  בודהיזם, איסלאם, תורת החסידות, פסיכולוגיה וכתיבת ביוגרפיה ולאחרונה סיים ללמוד קורס ללווי רוחני. כיום רזון עוסק בכתיבת ביוגרפיה, בסיפור סיפורים וליווי רוחני ומתגורר בחולון.
[מקורות: יגאל רזון]

• אחיות : סיפורים (תל-אביב : טפר, 1992)
• נטע זר (תל-אביב : טפר, 1994)
• ימי קציר (תל-אביב : ירון גולן, תשס״ד 2004)