יצחק וידר נולד בברזניק, ווהלין,
פולין (כיום - אוקראינה). קיבל חינוך דתי ולמד כשלוש שנים בישיבה. במלחמת העולם השנייה גוייס לצבא האדום. ב-1943 שוחרר, הועבר למחנה עבודה בסיביר והחל בכתיבת שירים, רשימות וסיפורים ביידיש ובעברית. אחרי המלחמה עלה לארץ
(1949) והתיישב במגדיאל. הקים משפחה וניהל
נגריה שיתופית במשך 11 שנה. ב-1960 התיישב בנתניה. עבר השתלמויות
והוכשר כמדריך למקצוע הנגרות והיה ממקימי בית הספר "מפתן"
שליד בית-ליד. שימש בכל התפקידים המקצועיים והניהוליים במשך
כשלושים שנה והפך את המוסד לרשת מוסדות חינוך ארצית, שסייעה לילדים להמשיך
ללמוד במסגרת מערכת החינוך ולא לנשור לרחוב ולהפוך ל"נוער שוליים".
בשנת 1960 גם ייסד
בשכונת רמת אפרים את בית הכנסת "לוחמי הגטאות" .
אחרי צאתו לגימלאות התמסר לכתיבת ספרים. בשנת תש"ע
הוענק לו עיטור "יקיר העיר" נתניה.