אירנה ליבמן (אהרונוביץ) נולדה בלודז', פולין בב' בסיון תרפ"ה, 25 במאי 1925. גדלה
ונתחנכה בעיר-הולדתה. בה סיימה בית-ספר עממי יהודי-פולני ולמדה בגימנסיה. עברה את אימי
השואה בגיטו לודז', שם התנדבה לעבוד בבית-חולים. ב-1944 נשלחה למחנה אושביץ-בירקנאו
ומשם למחנה עבודה בגרמניה. בשלהי המלחמה הועברה למחנה מאוטהאוזן, שם ניהלה דפי יומן
בפולנית וכתבה שירים וזכרונות ילדות. ב-1946 עלתה לארץ-ישראל והקימה משפחה בגבעתיים.
למדה בכוחות עצמה עברית. עבדה כספרנית בספריה הטכנית של התעשיה האוירית. החלה לפרסם
משנות הששים קבצי סיפורים ורומנים, שרובם נועדו לנוער. אֵימי השואה והחיים המתחדשים
בארץ-ישראל הם נושאי כתיבתה העיקריים. בשנת 1976 זכתה בפרס ע"ש יצחק למדן לספרות ילדים
ונוער וב-1996 בפרס יד-ושם.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים,
אתרה של אירנה
ליבמן, ויקיפדיה,
ITHL]