אילי גורליצקי נולד בתל-אביב בי"ג בתמוז תרצ"ה, 14 ביולי 1935 למשפחה קומוניסטית. החל את הקריירה שלו בשנת 1957, בלהקת פיקוד המרכז, כסולן בה ביצע את השיר "הזקנקן". לאחר שהשתחרר מהצבא, הצטרף לתיאטרון הקאמרי ונחשב לאחד מהבולטים שבשחקניו הצעירים. בשנת 1964 העלה הקאמרי את המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שזכה להצלחה גדולה והפך את שחקניו הראשיים לחביבי הקהל. בעקבות הצלחת המחזמר, העלו עטרי וגורליצקי את המופע "שוק המציאות" ב-1965 שהיה מבוסס על שירים של נתן אלתרמן שהולחנו בידי סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר. בשנת 1967 השתתף בסרטו של אורי זוהר, "שלושה ימים וילד". מאז הופיע בכמה מופעי ריוויו שזכו להצלחה רבה, כמו "זהו בידור" שכלל שירים ממחזות זמר מפורסמים. בשנת 1981 השתתף במחזמר "ברנשים וחלומות". גורליצקי הינו חובב פילוסופיה, ועוסק הרבה באלוהות וקבלה. בשנת 2002 כתב את הספר "הסוד הכמוס" (הוצאת ידיעות אחרונות), שעוסק במפגש של שני פילוסופים דגולים מהמאה ה-12: הרמב"ם היהודי ואבן רשד המוסלמי. הם משוחחים ביניהם על האדם, החברה, על עניינים אלוהיים, על היהדות, האיסלאם ועוד. בשנת 2006 יצא ספרו השני של גורליצקי - "טהירו" (הוצאת ידיעות אחרונות), שעוסק במהלכיו של שבתי צבי והתנועה המשיחית שהקים במאה ה-17.
[צילום: דניאל צ'צ'יק, 'הארץ']

ספריו: