ילידת פולין. למדה עברית בבית-ספר 'תרבות'. בתקופת השואה, בה נרצחו אמה, אחיה ואחותה הבכירה, נמלטה עם אביה הפצוע ואחותה הצעירה לברית המועצות ושהו בסיביר עד תום המלחמה. ב-1945 חזרה לפולין ורבקה (רומה) עסקה בהוראת עברית ופעילות ציונית. כמו כן למדה תיאטרון, ספרות וחינוך בסמינר למורים. עלתה ארצה ב־1950. שרתה בצה"ל בלהקת הנח"ל ושיחקה בתיאטרון ה"קאמרי", "אוהל", "דו־רה־מי" ובתיאטרון לילדים ולנוער. יצירותיה בשירה ובפרוזה החלו להתפרסם במוספים לספרות ובכתבי־עת לספרות בתחילת שנות השמונים. מתוך זיקה לשני התחומים (ספרות ותיאטרון) הקימה רבקה אסא "תיאטרון־ספרות" ב"בית יד לבנים" בתל־אביב, שם הוא פעל כשנתיים וחצי; כן העלתה מופעי "תיאטרון־ספרות" על במות אחדות, בערים נוספות. רבקה נותרה אלמנה והיא אם לבן ובת וסבתא לנכדות.

ספריה: