יונתן
פיין יליד תל-אביב. נכדו של המשורר
אלכסנדר פן (1906־1972) מצד בתו הבכורה, המשוררת זרובבלה
ששונקין, בתו של פן מנישואיו הראשונים לבת העלייה השניה בלה דון. בעל
תואר דוקטור בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,
שגם הוסמך ב-2006 כרב
קונסרבטיבי במכון שכטר בירושלים. פיין הוא גם מרצה בבית ספר לאודר לממשל,
דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומתמחה
במעבר מאלימות פוליטית חילונית לאלימות פוליטית דתית, עם דגש על תופעת
הפונדמנטליזם ביהדות, נצרות ואסלאם. פיין גם משמש כיועץ אקדמי
של המסלולים לממשל
בתוכנית הישראלית ובבית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי, ועמית מחקר במכון הבינלאומי
ללוחמה בטרור. את סיפוריו הראשונים פרסם ב'עתון 77' וב'מאזנים'.
התגורר בירושלים, נשוי ואב לשני בנים. נפטר מדום-לב במהלך מסע הרצאות
באוסטרליה בו' באלול תשע"ה, 21 באוגוסט 2015.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
לב-ארי, שירי.
אדמה אדמתו.הארץ, גלריה, ל' בטבת תשס"ז, 22 בדצמבר 2006,
עמ' 1, 14 <ראיון עם יונתן פיין>
שלג, יאיר. לא אחים, מוסלמים. מקור ראשון,
דיוקן, א' באדר תשע"ה, 20 בפברואר 2015, עמ' 6–12 <על ד"ר יונתן פיין ועל
ספרו ממלחמת קודש לטרור מודרני אלימות פוליטית ביהדות בנצרות ובאסלאם>
על "מריו רץ רחוק"
אביטוב, ירון. מה עשתה המלחמה לגבריות הישראלית. מאזנים,
כרך ע"ו, גל' 6 (2002), עמ' 62.
לורי, אביבה.
גברים במלכודת. הארץ, מוסף שבועי, י' באדר תשס"ב, 22
בפברואר 2002, עמ' 54 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו לאור>
מירן, ראובן. לכל גבר, למדתי, יש קיר
שבו הוא מטיח את ראשו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 495 (י"ג באלול תשס"ב,
21 באוגוסט 2002), עמ' 8.
מלצר, יורם. מביטים נכוחה בשני סוגי
מציאות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט' בניסן תשס"ב, 22 במארס
2002, עמ' 26.
עטון, אהרן. יבבת תבוסה של גברים מנוצחים. עתון 77,
גל' 269 (2002), עמ' 7.
על "והגדולה שבהן היא האהבה"
מלצר, יורם. הנושא הוא העיקר. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ד באב תשס"ג, 22 באוגוסט 2003, עמ' 24.
שץ, אבנר. מחבר בין קצוות. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ב באדר תשס"ד, 5 במארס 2004, עמ' 27־28.
על "שלושה גשרים"
בירנברג, יואב. בגיל תשע נודע לי מי סבא שלי. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - ספרות, ה' בטבת תשס"ה, 17 בדצמבר 2004, עמ' 28 <ראיון עם
הסופר בצאת ספרו>