שלמה אביגדורי, בן אברהם־אבא ארביס ומרים בת משה חזן, נולד בוילנה, ליטא, בכ״ח בטבת תרע״ה, 14 בינואר 1915. קיבל חינוך מסורתי. עלה ארצה ב־1925 עם אמו, אחיו ואחותו הבכירים ולמד בבתי־ספר בתל־אביב (בית הספר העירוני לבנים ע״ש אחד העם, בהנהלת פסח אורבוך) ומ־1927 בירושלים (בית הספר תחכמוני ובבית הספר העירוני לבנים (בהנהלת יוסף מיוחס) ובגימנסיה העברית ״רחביה״ (בהנהלת ד״ר יוסף מוהילבר).   ביולי 1935 התחיל לעבוד במזכירות בית־החולים שוייצר בטבריה – וכן כבא־כוח קופת־חולים עממית במושבות הגליל. אותה שנה נתמנה כסופרו של ״הארץ״ בטבריה והגליל התחתון ובהמשך הימים – אף כסופרו של ״הבוקר״. בצד הידיעות והכתבות על המתרחש באותו אזור, פרסם רשימות ספרותיות מחיי־טבריה, צפת והסביבה החקלאית וסקירות היסטוריות מעברם רב־התלאות החלוציות של הישובים הותיקים, אף כאלה שנעזבו ונתחדשו. מהחומר הזה נתפרסם גם בשבועונים ״הגלגל״, ״הד־המזרח״, ״תשע בערב״ ו־״Palestine Tribune״. באוקטובר 1937 שדר ברדיו ירושלים שיחה בשם ״טבריה כעיר מרפא ומרגוע״ לשם עידוד תנועת־התיירות החורפית לעיר זו, הידועה במעיינותיה החמים־מרפאים. למטרה זו הוציא לאור אותה שנה, בשיתוף־פעולה עם ה״ועד לפיתוח טבריה והסביבה״ גם את הקובץ ״בשערי־הגליל״. מספר רשימות פרסם ב״דבר״ ושימש כסופר ה״פלסטיין־פוסט״ (ב־1938 וב־1940/42). שש שנים (1936/42) השתתף בפעילות בועד המקומי של הקרן־הקיימת בטבריה. לאחר 8 שנות שרות בבית־החולים שוייצר, עזב, בקיץ 1943 את טבריה ועלה ירושלימה – מקום ששימש מספר חודשים כממלא מקום מזכיר מרכז הליגה למלחמה בשחפת בארץ. ביוזמתו הופיעה לראשונה בדפוס החוברת ״ידיעות הליגה למלחמה בשחפת״, ששקפה ברבים את פעולת־המוסד הנ״ל על סניפיו בארץ. ב־1944 עבד תקופה קצרה במערכת ״הזמן״ (בעריכת מר אינדלמן) בירושלים. גם בעתון זה כתב בעיקר מאמרים ורשימות על הגליל. מ־1945 עד 1948 שימש כמזכיר קופת־חולים עממית בתל־אביב. ב־1946 הופיע ספרו סופה בגליל – רומן מחיי חולי־השחפת בארץ, על רקע המתרחש בתוך כתלי בית־החולים בצפת. שני ספרים – האחד מחיי העיר טבריה על רקע מאורעות תרצ״ו–תרצ״ח, והשני – מחיי ראשוני־המושבות הותיקות בגליל – אותם כתב – לא יצאו לאור. שלמה אביגדורי נפטר בצפת בי״ג בשבט תשי״א, 20 בינואר 1951.
[מקורות: קרסל, תדהר]

יצירות שלמה אביגדורי בפרויקט בן־יהודה

ספריו: