אבידב ליפסקר.
שירת יצחק עגן : אקולוגיה ספרותית בשנות השלושים והארבעים בארץ ישראל / אבידב ליפסקר.
-- ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ו 2006.
317 עמ'. The poetry of Yitzhak Ogen : literary ecosystem
in Eretz Yisrael 1930-1940 / Avidov Lipsker
שירתו של יצחק עֹגן נדחקה לאגף נידח של המודרנה
העברית משום השתייכותה לחוגו הנשכח במידת מה של המשורר יצחק למדן, עורך הירחון
הספרותי 'גליונות', שהחל לראות אור בכסלו תרצ"ד והתמיד עד מות עורכו בתשט"ו.
המהלך השירי, המיסטי והניגוני, שהוחדר בראשית שנות השלושים לשירה העברית באמצעות
סגנונו המיוחד של חוג זה, ובעיקר בזכות כתיבתו של יצחק עגן, הקדים מבחינות מסוימות
את המודרניזם של סוף שנות השלושים נוסח שירת נתן אלתרמן. בספר שיריו 'בַּהזדככות'
(גליונות, תרצ"ה) חולל עֹגן מהפכה אלתרמנית סמויה, שלא זכתה לציון היסטוריוגרפי
ראוי, משום הדרתו של חוג 'גליונות' מן השיח הביקורתי על המודרנה השירית בתקופתו.
במונוגרפיה על שירת יצחק עֹגן מתואר המהלך הזה כשהוא משוחרר ממוסכמות השיח על 'הרפובליקה
הספרותית', שתלו באופן בלעדי את מהלכיה של המודרנה במחוות אלימות של מלחמות תרבות
ובאסטרטגיות פואטיות של חיסול מסורות ישנות לטובת סגנון חדש. 'האקולוגיה של הספרות'
היא שיח המתייחס לבית הגידול הפואטי ולסביבה התרבותית של הכותב. שיח זה מחזיר למשוררים
שבשולי הקנון את מקומם המעצב במהלכים של צמיחת סגנון חדש, בעיצוב אקלים של טעמים,
ובמיוחד בהבלטת המיומנויות הפואטיות של הכותב היחיד כצורה של פיתוח גומחה אמנותית
בתוך סביבה שמאפייניה חומריים ותרבותיים כאחת.
הספר כולל מסה תיאורטית הפורשת את מושגיו ומהלכיו של 'השיח על האקולוגיה של הספרות'
ובוחנת את מקומו במרחב הכללי של שדות השיח הביקורתיים בהיסטוריוגרפיה העברית.
תוכן העניינים:
בפתח הספר (עמ' ט-יב)
מבוא: מאקסטטיות למיסטיות : האקלים הספרותי במעבר משנות העשרים לשנות
השלושים בארץ ישראל (עמ' 1־7)
פרק ראשון: ימי הנעורים בווילנה, תרפ"ג-תרפ"ט : 'לפידים', 'שלבים'
ו'הנתיב' (עמ' 9־36)
וילנה, בית הגידול הביוגרפי (עמ' 9־15)
עיתונות הנוער בגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין (עמ' 16־18)
לבטי כתיבה ראשונים: אקספרסיוניזם כחניכה אנטי-ביאליקאית (עמ' 18־28)
'הנתיב' : על כיבוש העברית ומגמתו (עמ' 28־36)
פרק שני: התחלות כתיבה בארץ ישראל, תרפ"ט-תרצ"ה: השירים הגנוזים ושירי
'העולם', 'בוסתנאי' ו'גזית' (עמ/ 37־78)
חטיבות ביוגרפיות וביוביבליוגרפיות (עמ' 37־39)
כתבי היד: תרפ"ט-תרצ"ה (עמ' 39־41)
'נעורעם ונדודים (תרפ"ג-תרצ"א)' (עמ' 41־52)
מיסטיקה והגות : איזון אקולוגי ספרותי אל מול האקספרסיוניזם (עמ' 52־61)
המהפכה השקטה: שירי 'העולם' ו'בוסתנאי' (עמ' 61־78)
פרק שלישי: חבורת 'גליונות' ושירי הקובץ 'בהזדככות', תרצ"ג-תרצ"ה
(עמ' 79־148)
ימי וינה, תרצ"ג (עמ' 79־86)
'אורחה': יחידים מפוזרים (עמ' 86־96)
עגן ובית הגידול של 'גליונות' (עמ' 97־103)
מה ליצחק עגן אצל יצחק למדן? בין בית גידול לגומחה אקולוגית (עמ' 103־117)
'בהזדככות' : אוטוביוגרפיה של גולה מיסטי (עמ' 117־123)
נופיות מיסטית ורליגיוזיות סימבוליסטית (עמ' 124־126)
מודרניזם כשינוי אקולוגי וכהיענות לאקלים תרבותי (עמ' 126־138)
הסונטה כז'אנר סתגלני וכז'אנר חתרני (עמ' 139־148)
פרק רביעי: בחזרה עם תרמיל על שכם, תרצ"ה-תש"ז : 'בשער הכליה והפלא'
(תרצ"ט), 'יש מולדת לאיש' (ת"ש), 'בזעף ליל' (תש"ג) ו'על גשר הליל' (תש"ז)
(עמ' 149־206)
מחשבות לשפת-ים-המוות: כתבי היד הגנוזים ושירי 'גליונות', 1935־1939 (עמ'
149־156)
פרדסי וילנה וזיתיה: נוסטלגייה ארץ ישראלית (עמ' 156־162)
קיץ בווילנה: שיבה מאוחרת (עמ' 162־176)
'בשער הכליה והפלא' : אקולוגיה ספרותית בשנות השלושים, יצחק עגן ואריה
אלואיל (עמ' 176־197)
אפילוג: להשביע את השיר, משנות הארבעים עד שנות השבעים (עמ' 198־206)
השיח על הרפובליקה
הספרותית והשיח האקולוגי על הספרות (עמ' 207־259)
חבורת השישינים (עמ' 207־231)
מוצא השיח האקולוגי על הספרות (עמ' 231־241)
העקרונות והמבנה של השיח האקולוגי על הספרות (עמ' 241־251)
מפות אקולוגיות (עמ' 251־253)
סיכום (עמ' 253־259)
