אלעזר יעקב טרופה נולד בי״ז בשבט תרס״ב, 25 בינואר 1902 בעיירה אילזה שבפלך ראדום, פולין, לאביו אביגדור (ממשפחת רבנים וחסידים, ראש הקהילה, בעל בית חרושת לבירה ובית מסחר לספרים) ולאמו שרה. למד בחדרים ובבית המדרש והמשיך בלימודים תיכוניים באופן פרטי. בגיל 15 ייסד בעיירתו את ״השומר הצעיר״ (שהייתה אז תנועה צופית ציונית) ועמד בראשו, השתתף בייסוד האגודה הציונית והאגודה האידית לתרבות, ארגן להקת חובבים והשתתף בהופעותיה על הבמה.
    בשנת 1919 ארגן קבוצת חלוצים ראשונה בעיירתו והגיע איתה ארצה בראשית העלייה השלישית בשנת 1920. השתתף בייסוד חבורת הבניין ״עמל״, שהחלה את תקופת הבנייה בתל אביב, שהחלה להתרחב מעבר לשכונה יפואית והפכה לעיר עברית מיוחדת, והתמחה בכל ענפי המקצוע. הצטרף לקבוצה מצומצמת שהתארגנה בתוך החבורה על יסודות שיתופיים ושאפה להתיישבות; בשנת 1924 יצא עם הקבוצה לנטיעת טבק בבלפוריה ולנטיעת יער ליד תל עדשים. כאשר חל שינוי ארגוני במעמדה ובצורתה של קבוצתו, עזב אותה והצטרף כחבר לקבוצה שיתופית של פועלים בעין גנים. עבר את שלבי העבודה בפרדסים ובחקלאות באזור פתח תקוה, וכאשר חודשה עבודת הבנייה וסלילת הכבישים בפתח תקוה, חזר לעבוד במקצועות אלה שבהם היה מיומן.
    בשנת 1930 ארגן בפתח תקוה והסביבה את פועלי הבניין בכל ענפיו ועמד בראש האגודה והסקציות עד שנת 1935. ניהל והדריך את שביתת פועלי הבניין בשנת 1933, שנמשכה 71 יום, והוביל להטמעת עבודה עברית מאורגנת בענף זה. באותה שנה יסד את המשרד הקבלני לבניין והיה חבר בהנהלתו עד לסגירתו בשנת 1940 בעקבות המלחמה. בשנת 1936 נבחר למזכיר סניף מפא״י וכחבר במזכירות ועדת הביקורת של ההסתדרות במקום. בשנת 1941 הוזמן מטעם המרכז החקלאי לארגן קורסי בניין לפועלי המושבות, וקורסים אלה הכשירו עשרות בעלי מקצוע שנשלחו לתמוך במאמץ המלחמתי באמצעות בניית מחנות לצבא הבריטי, ורבים מהם המשיכו לשרת בצה״ל ולקלוט עלייה במסגרת מדינת ישראל והסוכנות היהודית.
    בשנת 1940 נבחר למועצת עיריית פתח תקוה מטעם ההסתדרות הכללית והשתתף ברוב הוועדות העירוניות החשובות. הסתגל למתינות ולשיתוף פעולה עם הקהלים האזרחיים לטובת כלל התושבים ללא הבדל מעמדות, והשפיע על סיעתו בכיוון זה, שהביא לויתורים רבים מצד האזרחים. המשיך לעבוד לפרנסתו בבניין ובכבישים ולעיתים נאלץ להפסיק את עבודתו כדי להקשיב לתלונות ובקשות של תושבים מכל הקהלים, והיה להם לפה במועצת העיר ובהנהלתה. כך נודע כפעיל עממי אהוד על כל הקהלים, אך אהדה זו פגעה בבריאותו, בכוחותיו ובהכנסותיו מעבודה. לכן סירב בשנת 1950 להעמיד את עצמו שוב לבחירה.
    במהלך השנים עסק בזמנו הפנוי גם בכתיבה ספרותית. כתב עשרות פיליטונים, רפורטאז'ות, רשימות והומורסקות ב״דבר״ ובשאר הוצאותיו, ב״הפועל הצעיר״, בשבועון ההומוריסטי ״סיכות״, ב״העובד הציוני״ ובחוברות הומוריסטיות שהוציא בעצמו. כמו כן חיבר ופרסם ליובל השבעים של פתח תקוה את הספרים ״ראשית״ ו״יסודות״ ושני מדריכים של פתח תקוה. בשנת 1926 נשא לאשה את פרידה בת דוד בירנדורף, פעילה מראשונות מגן דוד אדום, ממייסדות בית התינוקות ובית ספר ערב לנערות בשכונת מחנה יהודה.
    אלעזר טרופה נפטר בכ״ח בניסן תשמ״ג, 11 באפריל 1983.

אלעזר טרופה בספריה הלאומית

[מקורות: קרסל, תדהר] 

• פתח תקוה – מדריך כללי (פתח תקוה : עירית פתח תקוה, תש״ח 1947) <עם מבוא מאת יוסף ספיר ... בצירוף המפה של הרחובות ומפת שטח בנין עיר פ״ת ובנותיה לאזורי הבנין השונים>
• יסודות לתולדות פתח תקוה (פתח תקוה : דפוס הדר, תש״ט)
• פתח תקוה ובנותיה : מדריך (פתח תקוה : עירית פתח תקוה,תשי״א 1950) <עם מבוא מאת יוסף ספיר>

• ראשית : למלאת שבעים שנה לפתח תקוה (תרל״ח–תש״ח) (פתח תקוה ; תל אביב : דפוס אחדות, 1948)