שחקנית
ויוצרת. שיחקה בהצגה "אני אוסי דהרי" שאותה כתבה וביימה, בתיאטרון צוותא
בתל־אביב וברחבי הארץ. זכתה בציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 96' על הצגת
היחיד שלה "איפה רותי". תהל פעילה למען ילדים ונוער בסיכון, והיא כלת פרס
ראש־הממשלה – מגן הילד, לשנת 2000, על פעילותה למען ילדים.
[צילום: תהל רן
בהצגה 'אני אוסי דהרי']
ספריה:
- אישונים מדברים (אור יהודה : הד ארצי, תשנ"ח 1998) <בשיתוף ענת גסר־אדלסבורג>
- בשמלתי (ירושלים : כרמל, תש"ס 2000) <שירים>
- יחפה (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <עריכה
– שי צור>
- בשם אחותי (מושב בן־שמן : מודן, 2011) <עריכה – מיכל
חרותי>
- בית עוגות הדבש (חבל מודיעין : כנרת, זמורה – מוצאים לאור, תשפ"ג 2023)
<עריכה –רינה ז'אן ברוך>
על המחברת ויצירתה:
על "אישונים מדברים"
- אביטוב, ירון. כתב אשמה חמור.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י"ב באייר תשנ"ח, 8 במאי 1998, עמ' 27–28.
- שטייניץ, רות. "אני רעבה למלה חמה". הארץ, מוסף ספרים, גל' 291 (ד' בתשרי תשנ"ט, 23 בספטמבר 1998), עמ' 12.
על "בשם אחותי"
- אביבי, יובל. אחותי ואני.
Time Out תל־אביב, גל' 457 (4 עד 11 באוגוסט 2011), עמ'
134.
קישורים: