נולד בט"ו בשבט תרע"א, 13 בפברואר 1911 בעיר סלונים שבפולין להוריו, הרב שלמה דב (שו"ב) בן הרב יעקב רבינוביץ ואמו, ליבה בת נחום מירסקי (שו"ב). קיבל חינוך יהודי בישיבת סלונים, בישיבת החפץ חיים בראדין ובגימנסיה. בגיל 13 החל כותב שירים ביידיש ובעברית, ואלה פורסמו בעתונים ובכתבי-עת. הצטרף לתנועת השומר-הצעיר בסלונים והשתלם באמנות התיאטרון. ב-1930 עלה ארצה, עבד בפרדסי כפר-סבא ושיחק בתיאטרון האוהל. אהרן ייסד את חברת "ססגון" לייצור שלטים. ב-1937 נישא לצפורה (לבית פרח) ולהם שלושה ילדים (עו"ד נילי שרה צור ז"ל, שלמה דב רביב וד"ר עמוס רביב) ונכדים. היה חבר לשכת 'בני ברית' בתל-אביב וחיבר את הימנונה. שיריו ופזמוניו פורסמו בקבצים שונים והולחנו על-ידי טובי המלחינים בארץ. שיריו הושרו ומושרים עד עצם היום הזה, הוקלטו עבור 'קול ירושלים' ו'קול ישראל' ובתקליטים. היה מראשוני חברי אקו"ם ושימש כמבקר האגודה במשך 7 שנים. זכה בפרסים רבים וב-1999 קיבל את התואר 'יקיר העיר תל-אביב'. אהרן רבינוביץ נפטר בט"ו באלול תש"ס, 15 בספטמבר 2000 ונטמן בתל-אביב.

ספריו: