דוד ארליך נולד ברמת-גן בכ"ח באדר ב' תשי"ט, 7 באפריל 1959. לאחר שירות צבאי (1977–1982) החל בקריירה עיתנאית ככתב 'דבר' בירושלים (1983–1984). שימש כחבר
מערכת של כתב-העת לבני-נוער 'חמצן' (1984–1985) וככתב ומפיק ב'קול ישראל' (1985). בשנים 1986–1989 שימש ככתב
מוסף 'הארץ'. למד בלשנות אנגלית באוניברסיטה העברית וב-1989 יצא לארצות הברית למספר שנים בהן הרצה באוניברסיטאות
שונות. דוד ארליך פעיל בקרב הקהילה ההומו-לסבית וב-1986 היה בין מייסדי הוועד הישראלי למלחמה באיידס.
בנוסף על שלשת ספריו, פירסם מסיפוריו בכתבי-עת ובאנתולוגיות ומהם תורגמו לאנגלית ופורסמו בפירסומים בחו"ל. דוד ארליך ייסד את בית הקפה הספרותי "תמול שלשום" בשכונת נחלת שבעה בירושלים, מקום מפגש לסופרים ואוהבי ספרות.
ספרו קפה שירה מבוסס על מראות וקולות מבית הקפה. דוד
ארליך נפטר בכ"ו באדר תש"ף, 22 במארס 2020.
[מקורות:
ויקיפדיה]
[צילום: מוטי קיקיון]
אביטוב, ירון. צייד בודד הוא הלב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"א באייר תשנ"ט, 7 במאי 1999, עמ' 27־28.
הולצמן, אבנר. שני גברים בטנק. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 196־197 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', פברואר 1999>
לוין, שי. אל תתאמץ להיות סופר. הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באדר תשנ"ט, 12 במארס 1999, עמ' ב 15.
מלצר, יורם. דברי ימי החריגים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט בשבט תשנ"ט, 5 בפברואר 1999, עמ' 27.
על "כחול 18"
לוי-חזן, יעל. מחפשים את עצמם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ח' באלול תשס"ג, 5 בספטמבר 2003, עמ' 28.
מלצר, יורם. פשוט ורגיש. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח באייר תשס"ג, 30 במאי 2003, עמ' 24.
פורטוגז, אריאל. הומוסוציומאטים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 547 (כ"ב באב תשס"ג, 20 באוגוסט 2003), עמ' 7.